"התמונה שמצטיירת עתה בארה"ב בשוקי הנדל"ן, האשראי, המשכנתאות ואפילו הכלכלה כולה - די עגומה. איש אינו יודע כיצד ומתי השווקים יתייצבו, אבל אני חושש שזה תהליך שייקח זמן, בוודאי לא חודשים ואפילו לא חצי שנה.
בתקופה כזו לא הייתי ממליץ אפילו למקצוענים להיכנס לשוק, ובוודאי שלא לציבור הרחב. זו תקופה של עלייה משמעותית בסיכון ובתנודתיות, וצו השעה הוא להקטין סיכונים". כך אמר ל-TheMarker בסוף השבוע החולף פרופ' סטיבן רוס, מהאקדמאים האמריקאים המובילים בתחום המימון ודירקטור בחברת פרדי מק, העוסקת בסחר של איגרות חוב המגובות במשכנתאות.
רוס - המלמד באוניברסיטת MIT והמציא כמה מודלים מובילים במימון, כגון תמחור נגזרים על פי המודל הבינומי ומודל APT (Arbitrage Pricing Theory) - יגיע השבוע לישראל במסגרת כנס למימון לזכרו של פרופ' שמואל קנדל שיתקיים באוניברסיטת תל אביב.
לדעת רוס, אין מקום לקוות כי הבנק המרכזי של ארה"ב, פדרל ריזרב, יצליח לפתור את המשבר במהירות, מכיוון שכלי הפעולה העומדים לרשותו מוגבלים. "הכלי העיקרי של הפד הוא האפשרות להזרים כסף למשק באמצעות הורדת ריבית, אבל זהו כלי גס מדי. הפעם יש צורך במהלכים יותר ממוקדים, כגון הזרמת כספים לחברות בתחום הנדל"ן, לחברות כמו פאני מאי ופרדי מאק, שיוכלו אז לרכוש משכנתאות בהיקפים גדולים ובכך להקל על המשבר", הוא מציין.
"כמו תאונת רכבות בהילוך איטי"
רוס הסביר כי המשבר החל כתוצאה מירידת מחירי הבתים, והוא לא יסתיים עד שלא תהיה התייצבות או התאוששות בשוק הזה. "אנשים קיבלו אשראי לרכישת בתים גם כשלא היה להם כסף, על בסיס ההנחה שמחירי הנדל"ן, ולכן טיב הביטחונות - יעלו לתמיד. לא מדובר על מיעוט זניח של אנשים. במדינה כמו קליפורניה, שאילו היתה מדינה עצמאית היא היתה הכלכלה העשירית בעולם - 25%-30% מהבתים נרכשו בתנאי סאבפריים.
זה הרבה מאוד בתים. עכשיו, כתוצאה מירידות המחירים וכתוצאה של עדכון ריביות המשכנתאות כלפי מעלה, יותר ויותר בעלי בתים אינם יכולים לעמוד בתנאי ההלוואה", הוא מציין.
כמה זמן המשבר הזה יימשך?
רוס: "חבר טוב שלי הגדיר את המצב כ'תאונת רכבות בהילוך איטי'. פשוט אין דרך לדעת, כי אנשי המקצוע מבולבלים ואין להם את הכלים לקבוע מה השווי של מאות מיליארדי דולרים שהונפקו באמצעות מכשירים פיננסיים שנוצרו על בסיס המשכנתאות האלו. עד לאחרונה הנכסים האלה תומחרו על בסיס נתוני עבר בנוגע לשיעור פשיטות הרגל של בעלי הבתים, אבל נתוני העבר כבר אינם רלוונטיים. וכשאי אפשר לקבוע מחיר, אין גם שוק של מוכרים וקונים. כך, לאנשים פשוט אין יכולת לקבוע אם נכס מסוים שווה 75 סנט על כל דולר שהונפק, או אולי 25 סנט. המשבר הנוכחי מזכיר במידת מה את משבר הבנקים לחיסכון של שנות ה-80. אז לקח כמה שנים עד שהשוק התייצב".
האם לדעתך הבנקים סיימו לבצע את המחיקות וההפרשות הגדולות בגין משבר הסאבפריים?
"לדעתי לא. איני כמובן מה קורה בכל בנק ובנק, אבל יש לפחות בנק אחד שאני כן מכיר - והוא בהחלט עדיין לא מחק מספיק. לא מדובר בפרדי מק, שם אני משמש כדירקטור. לדעתי, פרדי מק מטפל נכון במחיקות. זו בעיה אמיתית, לא ניסיון התחמקות של הבנקים. גם אם אתה מנסה להיות הכי ישר והכי שמרן, אתה לא יכול להעריך כיום את שווי הנכסים האלו. ואפילו אם מישהו היה רוצה למחוק את הכל ופשוט לעבור הלאה - אסור לו. אלה נכסים של בעלי המניות ויש לך חובת נאמנות כלפיהם. אתה חייב לשערך את הנכס על בסיס היגיון כלכלי. המוצרים האלה מאוד מסובכים".
מה היקף הבעיה?
"מדובר בנכסים בהיקף של 200-300 מיליארד דולר. וזה לא רק המשכנתאות והבנקים. סביב התעשייה הזו יש עוד חברות, כמו חברות בנייה וחברות העוסקות בשירות ותחזוקה של החובות, חברות שמפעילות 'קול סנטרס'. כשגוף כזה פשוט את הרגל החובות שהוא משרת מאבדים עוד כמה עשרות אחוזים מהערך שלהם".
כולם מנסים לחזות עכשיו כמה זמן ייקח למצב הזה להתפוגג. כיצד הזמן עוזר לתהליך?
"ככל שהזמן עובר, כך ניתן לדעת טוב יותר מה קורה עם מחירי הבתים ומה שיעור פשיטות הרגל של בעלי הבתים. אז ניתן לנסות לקבוע מחיר לנכסים והשוק מתחיל לצבור ביטחון. אבל שוב, קשה לדעת כמה זמן זה ייקח. מחירי הבתים עלו בצורה מאוד חדה על פני הרבה מאוד זמן, ורק כדי לחזור להיכן שהיו הם יצטרכו לעלות בצורה משמעותית".
הישראלים שרוצים לעשות "מכה"
בשבוע שעבר נודע ל-TheMarker שיש אנשי עסקים ישראלים, טייקונים מקומיים, השוקלים להשקיע בבנקים וגופים פיננסיים שנפגעו מהסאבפריים, וכך לעשות "מכה". מה היית ממליץ להם?
"זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה. הייתי מעורב בקרן שעשתה עסקות כאלה, אבל זה היה ב-2006 כשהיה ברור שהשוק יכול ללכת רק לכיוון אחד - מעלה. זה היה כמו לצוד דגים בתוך חבית. היה קל להמר על הכיוון. כיום העסק הרבה יותר מסובך.
גם את אתה קונה נכס על פי 25 סנט על כל דולר של ערך נומינלי, אינך יודע אם ישלמת יותר מדי. איני חושב שהגיע הזמן לעשות את העסקות האלה ואיני חושב שהמוצרים הפיננסיים האלו הגיעו לתחתית. הייתי ממתין לאפריל-מאי 2008".
ואז זה יתאים לישראלים?
"זה לא משחק לחובבנים. בסופו של דבר, מי שירכשו את כל המשכנתאות האלו הם גופים מוסדיים, קרנות פנסיה, קרנות של ממשלות - והם יעשו את זה דרך מומחים לעניין, אנשים שיש להם את הידע הטכני הדרוש".
ומה עם ציבור המשקיעים הפרטיים? האם כדאי כיום לקנות מניות כמו אלה של סיטי (לשעבר סיטיבנק)? של חברות ביטוח אשראי?
"לא. זה הזמן להיות זהיר. דבר אחד כן אפשר להגיד על השוק, וזה שהוא עומד להיות יותר מסוכן ויותר תנודתי, כך שהדבר הנכון הוא דווקא להפחית את הסיכון. בכלל, איני חושב שאלה החלטות שמשקיעים פרטיים צריכים לקבל. בשנים האחרונות אומרים לנו שאנחנו צריכים לקחת פיקוד ושליטה על החלטות ההשקעה שלנו, ושאנשים צריכים להשקיע לעצמם. איני מאמין בזה.
כשאתה חולה אתה לא צריך להתחיל ללמוד את החומר ולקבל את ההחלטות בעצמך. אתה צריך ללכת לרופא. כך גם בהשקעות".
סטיבן רוס: "לא הייתי ממליץ אפילו למקצוענים להיכנס לשוק ובוודאי שלא לציבור הרחב"
איתן אבריאל
16.12.2007 / 7:12