הצמיחה במשק לא עוזרת לעניים: היטיבה בעיקר עם שני העשירונים העליונים ולא חילחלה למטה

מאת מוטי בסוק ורותי סיני



הצמיחה במשק, מאז 2003, היטיבה בעיקר עם שני העשירונים הגבוהים, ובמיוחד עם העשירון העליון; ב-2006 היתה ההכנסה החודשית הממוצעת של משק בית בעשירון העליון 40,904 שקל, פי 4 כמעט מההכנסה של משק בית בעשירון החמישי - כך קובע הדו"ח, "תמונת מצב חברתית", של מרכז אדוה, שפורסם אתמול.



לדעת כותבי הדו"ח, הממצאים החדשים מציבים סימן שאלה סביב הטענה כי המדיניות הכלכלית של הממשלה ומשרד האוצר, המתמקדת רובה ככולה בהשגת צמיחה כלכלית, מקדמת את כלל החברה במגוון רחב של נושאים ובהם חינוך והשכלה, בריאות וביטחון סוציאלי. דו"ח אדוה קובע כי הגם שישראל צומחת מאז 2003 הפערים החברתים אינם מצטמצמים. ההבטחה של הפוליטיקאים כי פירות הצמיחה יטפטפו למטה אינה מתגשמת, לפחות עד כה.



הנתונים מצביעים על כך, לדעת אדוה, שישראל זקוקה למדיניות המשלבת בין החתירה לצמיחה לבין החתירה לחברה הוגנת, שוויונית וצודקת. לצורך כך יש לפזר את ההשקעות בין כל חלקי החברה ובכל אזורי המדינה ולהעניק לכלל האזרחים כלים שבשנים האחרונות התרכזו בידי מעטים.



"רק חלקים מצומצמים של החברה והכלכלה צמחו, ואילו חלקים רבים אחרים נותרו מאחור", כותבים מחברי הדו"ח, ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס. הדו"ח מצביע על פערים עמוקים בשכר, בחינוך ובהשכלה גבוהה, בשירותי בריאות ובפנסיה. "ישראל זקוקה למדיניות המשלבת חתירה לצמיחה עם חתירה לחברה הוגנת, שוויונית וצודקת", כותבים המחברים.



לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון העליון הגיעה ב-2006 ל-41 אלף שקל. קבוצה זו מהווה אמנם רק 10% ממשקי הבית אבל מחזיקה ביותר מ-28% מהכנסות השכירים במשק, נכתב בדו"ח.



אחת הסיבות העיקריות לפערי השכר נעוצה בגידול שכר המנהלים. עלות השכר השנתית הממוצעת של מנהל באחת מ-25 החברות הגדולות בבורסה גדלה מ-4 מיליון שקל ב-2003 ל-10.1 מיליון ב-2006 - פי 2.5 בתוך שלוש שנים. משמעות הדבר שהכנסתם החודשית של מנהלים אלה היתה גדולה פי 21 מההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון העליון.



לעומת זאת, שכרם של כמעט 75% מהשכירים הגיע ב-2005 רק לשכר הממוצע במשק (7,761 שקלים באותה עת). לפי חישובם של מחברי הדו"ח, 61% מהישראלים יצטרכו לעבוד 12 שנה כדי להגיע לעלות שכרו של מנהל חברה בורסאית גדולה.



רמת ההכנסה הנמוכה ביותר היתה של שכירים ערבים, אחריהם של שכירים יהודים ממוצא מזרחי ובראש הרשימה שכרם של יהודים ממוצא אשכנזי. הדו"ח מצביע עוד על כך שב-2006, רק 46% מבני ה-17 השיגו תעודות בגרות, השנה השנייה שבה נרשמה ירידה בשיעור הזכאות. ב-2004 הגיע שיעור זה ל-49.2%. מקרב הזכאים, 13% מחזיקים בתעודה שאינה עומדת בדרישות הסף של אוניברסיטאות ולכן רק 40% מבני המחזור יכולים להירשם למוסד אקדמי.