חוק מור קרב לקצו: היכולת למזער שבבי מחשב הולכת ונחלשת - ועמה הקדמה הטכנולוגית; יצרניות השבבים בלחץ

שישים שנה לאחר שהטרנזיסטורים הומצאו וכ-5 עשורים לאחר שהוטמעו לראשונה בשבבי סיליקון, מתגי האון-אוף הזעירים המכונים "תאי העצב" של עידן המידע, מתחילים להזדקן.



המכשירים הללו - שהמזעור ההדרגתי שלהם הצית את המרוץ ליצירת מכשירי אלקטרוניקה מהירים, קטנים וזולים יותר - כווצו עד כדי כך שקרב היום בו לא יהיה זה אפשרי למזער אותם יותר.



טרנזיסטור הוא רכיב שעליו ניתן לאחסן ספרת מידע אחת, לכן ככל שיש יותר טרנזיסטורים על גבי שבב, הוא יכול להכיל מידע רב יותר.



כשיצרניות השבבים לא יוכלו כבר לדחוס כמויות גדולות יותר של מידע לשבב בגודל זהה, השיפורים הקיצוניים בביצועים והורדות המחירים המשמעותיות שידע עולם המחשבים בשנים האחרונות יחלו להאט. המנוע שמניע את המהפכה הדיגיטלית - ואת הכלכלה המודרנית - עשוי לעצור לגמרי.



אפילו גורדון מור, ממייסדי אינטל, שצפה ב-1965 כי מספר הטרנזיסטורים על גבי שבב יוכפל כל שנתיים, אומר כי הסוף מתקרב במהירות - תרחיש שתעשיית השבבים מנסה בכל כוחותיה להימנע ממנו.



"אני יכול לראות את זה נמשך במשך עשור נוסף בערך", הוא אמר על האקסיומה הידועה כחוק מור. "בשלבים מאוחרים יותר, המצב נראה עגום. אבל זה קרה כבר פעמים רבות בעבר".



בהתכוננן ליום בו לא יוכלו להוסיף יותר טרנזיסטורים, יצרניות השבבים מזרימות מיליארדי דולרים למציאת דרכים חדשות להשתמש בטרנזיסטורים הקיימים, כך שיתנהגו בצורות שונות ועוצמתיות יותר.



אינטל, חברת המוליכים-למחצה הגדולה בעולם, צופה כי יהיה צורך במספר של טכנולוגיות חלופיות "ספקולטיוויות מאוד", כגון מתגים אופטיים ושיטות אחרות, כדי להמשיך את חוק מור אחרי 2020.



"הדברים משתנים בצורה מאוד מהירה עכשיו, בתקופה הנוכחית, אחרי עשורים רבים", אמר סמנכ"ל הטכנולוגיה של אינטל, ג'סטין ראטנר. "אנו מתקרבים למספר גבולות פיסיים שונים במקביל, ולכן אנו עובדים שעות נוספות כדי להבטיח את המשך חוק מור".



טרנזיסטורים עובדים קצת כמו מתגי אור, עוברים בין "און" ל"אוף" בתוך שבב כדי לייצר את הספרה אפס או אחד, שמשמשות לאחסון ולעיבוד מידע בתוך מחשב.