פסילתם לשידור של שני תשדירי פרסומת בקול ישראל לאחרונה מעלה חשש רציני שרשות השידור מפעילה כיום צנזורה פוליטית על פרסום מסחרי של עמדות מסוימות. לפני שלושה שבועות נפסל לשידור תשדיר שקרא להכיר בכפרים הבדואיים הלא מוכרים בנגב ומומן על ידי העמותות "במקום - מתכננים למען זכויות בתכנון" ו"המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיווי". זמן קצר לאחר מכן נפסל תשדיר של יוזמת ז'נווה, שקרא לחלוקת ירושלים.
מנכ"ל רשות השידור מרדכי שקלאר, שהורה על פסילת התשדירים, מכחיש בתוקף שהפעיל צנזורה. לטענתו, שתי הפרסומות לא אושרו משום שתוכנן שנוי במחלוקת אידיאולוגית, ולכן הן אסורות בשידור.
אלא שממש לאחרונה שודרו בקול ישראל פרסומות אחרות, שגם תוכנן ללא ספק שנוי במחלוקת מאותו הסוג. באחת מהפרסומות האלה, שמומנה על ידי העמותה הימנית "ירושלים אחת", הובעה תמיכה בשמירת אחדותה של ירושלים תחת ריבונות ישראל. באחרת נקרא הציבור לעלות להר הבית בימי חג החנוכה.
בנוסף לכך, לפני יותר משנה, זמן קצר לאחר ששקלאר מונה למנכ"ל הרשות, נפסל לשידור תשדיר שקרא לציבור להפגין בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית בעקבות מלחמת לבנון השנייה. התנועה לאיכות השלטון, שמימנה את התשדיר, עתרה לבג"ץ ובסופו של דבר שודר התשדיר.
על פי כללים שהרשות קבעה לעצמה בהתאם לחוק רשות השידור, אסור לשדר תשדירים מטעם גוף מפלגתי או כאלה שעוסקים בעניין ששנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור. הלשכה המשפטית של הרשות היא שקובעת אם תוכנו של תשדיר מסוים שנוי במחלוקת, אבל סמכות הפסילה נתונה אך ורק בידי המנכ"ל.
בניסיון לצמצם עד למינימום את הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי קבע בג"ץ בעבר סייגים ברורים לסמכות מנכ"ל רשות השידור לפסול תשדירים. במענה לעתירה שהוגשה ב-1992 על ידי עו"ד צלי רשף בדרישה לפסול פרסומת ממשלתית למכירת דירות מעבר לקו הירוק, קבעו שופטי בית המשפט העליון כי מותר לשדר פרסומת שמביאה לידיעת הציבור מידע על עניין השנוי במחלוקת, ובלבד שלא תובע בה עמדה ביחס לאותו עניין.
בפסק דין נוסף של בג"ץ מ-2003, בתגובה לעתירה שהגישה יוזמת ז'נווה נגד פסילת תשדיר קודם שלה, נכתב כי "תשדיר פרסומת עשוי להתייחס לנושא אשר במהותו שנוי במחלוקת ציבורית, אך התשדיר גופו, מבחינת נוסחו, תוכנו או צורתו, אינו שנוי במחלוקת ועל כן הוא מותר לשידור".
כמעט אותן מלים
התשדיר של עמותת במקום, שקרא להכרה בכפרים הבדואיים הלא מוכרים, לא נמצא בתחילה שנוי במחלוקת ושודר במשך שבועיים תמימים בקול ישראל. "כבר 60 שנה, ועדיין 50 אלף אזרחים ישראלים חיים בנגב ביישובים שהמדינה מגדירה בלתי מוכרים", קבע התשדיר, "במצב זה נמנעת מהם הזכות לקורת גג וכן אספקת מים, חשמל ושירותים חיוניים. הגיע הזמן להכיר ביישובים האלה, ולראות בתושביהם הבדואיים אזרחים שווי זכויות". לטענת הרשות, בשבועיים שבהם שודר התשדיר התלוננו מאזינים רבים על תוכנו ולכן החליט שקלאר להורידו מהאוויר.
"כל שצריך אדם כדי שנושא יהיה במחלוקת, ולפיכך אסור לשידור, הוא לחלוק על תוכן השידור", כתב ד"ר אמיר פז-פוקס, ממלא מקום יו"ר במקום, בערר שהגיש על פסילת התשדיר. "קשה להעלות על הדעת גישה גורפת וקיצונית יותר להגבלה של דיון פתוח וחופשי... הפועל היוצא מהחלטת המנכ"ל הוא שרשות השידור מסכימה לכך שהעמדה הדורשת יחס שווה לכל האזרחים, ללא הבדל דת, מוצא ולאום, היא עמדה אשר פתוחה למחלוקת כה עזה עד שלא ניתן אפילו לשדר קריאה לנהוג ביחס שווה לכל".
אחרי שבעבר כבר נפסלו, כאמור, תשדירים של יוזמת ז'נווה החליטו פעיליה לנסח הפעם תשדיר פרסומת דומה לזה של עמותת "ירושלים אחת" שמשודר בימים אלה. "לכל עם יש בירה שהיא שלו ורק שלו", נאמר בתשדיר של עמותת הימין, "לצרפתים יש פאריס, לאנגלים יש לונדון, ולנו יש ירושלים שלמה ומשוחררת. מעל כל המקומות ירושלים, מעל כל המחלוקות ירושלים, מעל כל הדורות ירושלים. זה הזמן לעלות ולהישבע אמונים לירושלים, זה הזמן לקשור סרט של זהב ולהזדהות עם ירושלים".
הטקסט הזה שוכתב קלות בתשדיר של יוזמת ז'נווה: "לכל עם יש בירה שהיא שלו ורק שלו. לצרפתים יש פאריס, לאנגלים יש לונדון, לפלשתינאים מזרח ירושלים, ולנו ירושלים יהודית וגדולה מתמיד. מעל כל המקומות ירושלים, מעל כל המחלוקות ירושלים, מעל כל הדורות ירושלים. זה הזמן להביא שלום לירושלים להסכים עם שכנינו על פתרון לירושלים".
התשדיר של יוזמת ז'נווה נפסל לשידור בטענה שהוא כולל משפט שאינו נכון עובדתית - "לפלשתינאים מזרח ירושלים" - ושהקריאה "להסכים עם שכנינו על פתרון לירושלים" שנויה במחלוקת פוליטית. "האדם הסביר אינו יכול לקבל קביעה כי תשדיר המצדד באחדות ירושלים אינו נתון במחלוקת פוליטית ואילו תשדיר הקורא לחלוקתה כן נתון במחלוקת כזאת", כתב מנכ"ל יוזמת ז'נווה, גדי בלטיאנסקי, בערר שהגיש על הפסילה, "האם המסר של יו"ר האופוזיציה כשר בעוד המסר של ממלא מקום ראש הממשלה פסול?
"באופן עקרוני זה בעייתי שעובד הרשות, בכיר ככל שיהיה, יקבע מה תקין פוליטית ומה לא", מוסיף בלטיאנסקי, "האם פרסומת לנקניק שמרגיזה צמחונים כשרה יותר מפרסומות שאומרות איך לעשות שלום או מדוע אסור להחזיר שטחים?"
שקלאר כועס מאוד למשמע הטענה שהוא מפעיל צנזורה על תשדירים שתוכנם סותר את השקפותיו הפוליטיות. "אם הייתי מקבל החלטות הפוכות, גם היו מייחסים אותן לעובדה שאני חובש כיפה וגר בעפרה?" הוא תוקף בחזרה. "משום מה נהוג לחשוב שרק לאנשים שגרים מעבר לקו הירוק יש השקפת עולם. כבר שנים אומרים עלי את הדברים האלה, אבל אני לא מוכן להתנצל. הרי על כל החלטה שלי אומרים שהיא נובעת מכך שאני דתי ולחלופין מכך שאני מתייפייף. זה לא אכפת לי, אני צריך להפעיל שכל ישר ולהיות שלם עם המצפון שלי".
שקלאר טוען כי פסל לאחרונה גם פרסומות מצד ימין, למשל תשדיר שהביע התנגדות למגעים בין ראש הממשלה אהוד אולמרט ליו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן לקראת ועידת אנאפוליס. לדברי מנכ"ל הרשות, "לא יכול להיות ששדה הפרסום יהיה במה לוויכוח הפוליטי, כי אז בעלי הון ישתלטו על השיח ועמדות שאין להן מימון לא יבואו לידי ביטוי. הדיון הפוליטי צריך להתנהל בתקשורת החופשית וחובה עליה, ועל רשות השידור בפרט, לייצג את כל מגוון הדעות".
למה פסלת את התשדיר על הכפרים הבדואיים הלא מוכרים?
"בהתחלה חשבתי שאין בעיה ולראיה, הפרסומת שודרה. אחר כך קיבלתי תלונות, דרך נציב קבילות הציבור של הרשות אלישע שפיגלמן. הוא והיועצת המשפטית של הרשות טענו באוזני שעצם ההכרה ביישובים הבדואיים מצוי במחלוקת. מצאתי היגיון במה שהם אומרים. אין שום בעיה בתיאור העובדתי של המצוקה ההומניטרית, אבל יש בעיה עם הקריאה להכרה".
כלומר, מותר להגיד שהבדואים חיים בתנאים מחפירים, אבל אסור לקרוא לפתרון המצוקה. זה לא מגוחך?
"לא סתם המדינה לא מכירה ביישובים האלה. יש לכך הרבה השלכות, ולכן הנושא מצוי במחלוקת. אם יירד המשפט שקורא להכרה בכפרים, אין בעיה לחזור ולשדר את התשדיר".
למה הקריאה שלא לחלק את ירושלים לעולם כשרה לשידור פרסומי ואילו הקריאה לחלוקת העיר פסולה?
"קודם כל, גם בתשדיר של 'ירושלים אחת' הוריתי להכניס שינויים לפני שאישרתי אותו לשידור. התשדיר הזה מבטא עמדה ממלכתית שמעוגנת בחוק ויש קונסנזוס סביבה. להגיד שיש על כך מחלוקת זה כמו לומר שיש מחלוקת על הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
ובכל זאת, אחדות ירושלים עדיין שנויה במחלוקת.
"האחדות הזאת עוגנה בחוק, ולכן זה עובר מבחינת התשדיר. לפי הגישה הזאת, אני לא יכול לפרסם כלום. מחר ירצו להעלות תשדיר שקורא לאנשים להתיישב בגליל ויגידו שגם זה שנוי במחלוקת".
למה עצם הקריאה לפתרון בירושלים, מבלי לנקוב במהות הפתרון, אינה יכולה להיכלל בתשדיר?
"זו בהחלט שאלה במקום שאני צריך לחשוב עליה. אבל לקביעה העובדתית שבירת הפלשתינאים היא מזרח ירושלים לא יכולתי להסכים. זה פשוט לא נכון. עד כמה שידוע לי, מדינת ישראל עדיין לא חתמה על הסכם כזה".
למה בעצם לא לבטל את הכלל שאוסר שידור תכנים שנויים במחלוקת ולאפשר שידור כל פרסומת, ובלבד שאינה חותרת תחת אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה?
"אנחנו כבר נמצאים בדרך להחלשה משמעותית של הדמוקרטיה שלנו במובנה העמוק. לאנשים מקבוצות מיעוט יש קושי לבוא לידי ביטוי בתקשורת, אף שזו אמורה להיות חופשית לחלוטין. אם תוסיף לכך שרק לבעלי אמצעים תהיה בעצם אפשרות ממשית להשפיע על השיח הפוליטי, אז הדמוקרטיה באמת תחוסל לגמרי".
בינתיים מנעת פרסומת דווקא מקבוצת מיעוט, הבדואים, ולא מאיזה מיליונר שרוצה לפרסם את דעותיו.
"אתה טועה לגמרי. יש הרבה קבוצות ימניות וגם שמאליות שמאחוריהן עומד הרבה מאוד כסף. אם אפרוץ את הגדר, אני לא יודע לאן נגיע".
גביש דווקא בעד תשדירי מחלוקת
בניגוד לשקלאר, יו"ר הרשות משה גביש דווקא סבור ש"למעט פרסומות שעוסקות במחלוקת על עצם קיום המדינה היהודית, אין מניעה לשדר כל תשדיר אחר שעניינו מחלוקת לגיטימית. הרי במדינת ישראל כמעט כל דבר מצוי במחלוקת אידיאולוגית. קח לדוגמה פרסומת שקוראת לשוויון זכויות נשים. הרי יש קבוצות בציבור שמתנגדות לשוויון זכויות כזה, אז בגללן לא נשדר את הפרסומת?"
בעקבות פסילת הפרסומות בעת האחרונה הורה גביש בשבוע שעבר לחברי ועדת האתיקה של מליאת רשות השידור לבדוק את כללי הפסילה ולהחליט אם יש צורך לתקנם. "הכללים נקבעו לפני זמן רב, ומדי פעם צריך לעשות בהם שינוי", אומר גביש, שהורה גם להקים מחדש את ועדת הערר ברשות על פסילת פרסומות. למרבה התדהמה, מתברר שהוועדה הזאת היתה קיימת בשנים האחרונות רק על הנייר. גביש עצמו יעמוד בראש הוועדה, ובנוסף לו יהיו חברים בה המשנה ליו"ר רשות השידור דורית ענבר וחברי המליאה רחל ברקאי ודוד נוימן.
בתשובה לשאלה אם לדעתו הפעיל שקלאר צנזורה פוליטית אומר גביש: "אני לא ראיתי את נוסח התשדירים שנפסלו, ולכן אין לי דעה. אבל גם אם היתה לי כזאת לא הייתי יכול לבטאה, כי אני עומד לדון בערר על הפסילות ולשמוע את שני הצדדים - המפרסמים ומנכ"ל הרשות. הנחת הבסיס שלי שהמנכ"ל פעל לפי מיטב הבנתו ולא פסל את התשדירים בגלל השקפת עולמו".
מוטי שקלאר: "אם שדה הפרסום יהיה במה לוויכוח הפוליטי - בעלי הון ישתלטו על השיח"
אסף כרמל
17.12.2007 / 8:27