נסים טל: "למוזיאונים אני ממילא הולך בעבודה"

גיל: 56



מצב משפחתי: חי עם בת זוג +2



מקום מגורים: חיפה



השכלה: תואר ראשון בכלכלה ויחסים בינלאומיים, תואר שני בחינוך מאוניברסיטת קולומביה.



ילדות: "נולדתי בירושלים וגרתי בלב שוק מחנה יהודה בתקופה שבה עוד לא היו גאדג'טים, אלא רק גרוטאות. זו היתה ילדות מאושרת מאוד שהיו בה הרבה חברים, הרבה משחקים והרבה פעילות ברחוב - לא בילינו ימים שלמים מול מחשב וטלוויזיה. ילדותי לוותה במחסור קשה בכסף ואמצעים שכתוצאה ממנו התפתחה תורה שלמה של אלתור שיפוץ וחידוש. כל שנה הייתי קונה ספרי לימוד ישנים וקרועים ומתקן ומייפה אותם בשנה הבאה, לאחר שגם אני השתמשתי בהם, הייתי מוכר אותם לכל המרבה במחיר ושוב קונה ספרים קרועים לתיקון".



צבא: "שירתתי בחיל מודיעין ובמקביל התפרנסתי מהרכבת קיטים של מערכות סטריאו. ישר אחרי הצבא הלכתי לאוניברסיטה - בלי נסיעה לחו"ל. אז נסע רק מי שהיה לו כסף".



קריירה: "התחלתי באגף התקציבים של משרד האוצר כרפרנט של משרד החינוך והתרבות - מה שהוביל אותי ללימוד אמנות בבצלאל, להנאתי, במשך ארבע שנים. הלימודים משכו אותי לכיוון היצירה, וגם כיום אני חוטא בצילום וציור בשמן. בסופו של דבר עשיתי הסבה מכלכלה למוזיאונים. ב-86' נהפכתי לסמנכ"ל מוזיאון ישראל, אחר כך לסמנכ"ל בית התפוצות, לסמנכ"ל מושבת האמנות של מצפה רמון ואחר כך הגעתי לחיפה".



סדר יום: "אני קם בשש בבוקר וקורא את מדורי התרבות והכלכלה בעיתונים, אני לא אוכל אף פעם ארוחת בוקר, אבל בדרך למשרד אני אוסף קפה בסניף ארומה. אני עובד משמונה וחצי בוקר עד עד שש שבע בערב. לאחר שאני חוזר הביתה אני יוצא לצעדה מהירה של ארבעה קילומטרים על חוף הים. בקיץ השמש עוד בשמים, ובחורף יש תאורה על הטיילת".



סופי שבוע: "אני מבלה בדרך כלל בתל אביב, מכיוון שאני צרכן כבד של תרבות - בעיקר מחול ותיאטרון".



תחביבים: "אני אספן של מצלמות עתיקות מאוד. יש לי 350 מצלמות בבית, חלקן בתצוגה וחלקן במחסן. החלק המרכזי של התחביב הוא השיפוץ. אני קונה בשוקי פשפשים בישראל ובעולם מצלמות בנות מאה ויותר שלא עובדות, ומשמיש אותן כך שאפשר להתחיל לצלם בהן. נדמה לי שאני אחרון משפצי המצלמות העתיקות בישראל. אני אוסף גם מכשירי רדיו גדולים או קטנים שעשויים מבקלית. יש לי בסביבות חמישים כאלה בבית. גם אותם אני מתקן וכולם עובדים".



חו"ל: "גם זה תחביב גדול. אני מטייל בעיקר בעולם השלישי - במזרח הרחוק, בדרום אמריקה ובאחרונה גם במזרח אירופה. הטיולים הם תמיד עצמאיים, אף פעם לא בטיול מאורגן, אורכים כשלושה שבועות ונעשים תמיד בעזרת תחבורה ציבורית מקומית (סירות, אוטובוסים, ריקשות וכדומה) עם קפיצות גדולות בעזרת טיסות. בעולם השלישי מרתקים אותי הנופים והאתנוגרפיה. דווקא מוזיאונים הם אלמנט קצת פחות מרכזי. אליהם אני הולך כשאני בנסיעות עבודה באירופה".