הטלטלות בשווקים: בפריזמה שומרים על אופטימיות - שוק המניות צפוי להתאושש

המערבולת בשווקים הבינלאומיים, החשש להתפרצות האינפלציה בארה"ב ובישראל ומשבר האשראי, תפסו חלק מבתי ההשקעות לא מוכנים. יום לאחר הירידות החדות בבורסה של תל אביב ולקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט היום אחר הצהריים, ניסינו לבדוק כיצד מנתחים בתי ההשקעות והבנקים בישראל את המצב הבעייתי שנוצר.



פרסום הבוקר ב-TheMarkerמחד, השווקים העולמיים חוששים ממיתון וההערכות בארה"ב היו כי הנגיד האמריקאי יפחית את הריבית כדי לסייע לשווקים. מאידך, החשש להתפרצות האינפלציה מפחית באופן משמעותי את הסיכויים להמשך הליך הורדת הריבית. גם בישראל כבר רואים כיצד הבנק המרכזי הולך לכיוון של העלאת ריבית, ועל פי הפרסום הבוקר ב-TheMarker מדובר על תוכנית מובנית להעלותה לרמות של 5.5%-5% כבר בחודשים הקרובים.



פריזמה דווקא אופטימית: שוק המניות צפוי להתאושש עם השיפור ההדרגתי בתנאים הפיננסים



השבוע האחרון התאפיין בהתנהגות "מוזרה" מצד השווקים הפיננסים, שבאה לידי ביטוי בקורלציה חיובית בין מחירי האג"ח למחירי המניות (לצערנו שניהם ירדו) לאחר תקופה ארוכה של מתאם שלילי ביניהם. מצד אחד, החשש לאינפלציה הוביל לעליית תשואות לכל אורך העקום, ומצד שני שוק המניות ירד בשיעור חד של 3.5%, בעקבות החשש לפעילות הריאלית ולחשש מכך שהעלייה באינפלציה תמנע ממנו להפחית את הריבית.



לדעתנו, השינוי במתאם בין המחירים אינו סביר במצב בו נתונה הכלכלה: אם השוק חושש כי בטווח הקצר צפויות אינפלציה והאטה גם יחד, הרי שהתשואות לטווח הארוך, שהתנהגותן קשורה יותר לפעילות ופחות לאינפלציה, היו צריכות להתמתן ולא לעלות. ואם השוק אופטימי לגבי הצמיחה, אך חושש מהאינפלציה, הרי שהדבר לא היה צריך להשפיע בעוצמה כזו על מחירי הסחורות התעשייתיות ועל שוק המניות.



התנהגות האינפלציה בתקופה זו אינה חריגה ביחס למחזורים הקודמים בשלב של הורדת הריבית, והיא צפויה להתמתן לאור הצפי לפגיעה מסוימת בצריכה הפרטית. לאור זאת, אנו מעריכים כי פוטנציאל עליית התשואות לטווח ארוך מוגבל בתקופה זו ושוק המניות צפוי להתאושש עם השיפור ההדרגתי בתנאים הפיננסים.



עם זאת, נזכיר כי התנודתיות הגבוהה צפויה ללוות אותנו בתקופה הקרובה מכיוון שהיא תולדה של חוסר הוודאות בנוגע לעוצמת ההאטה מול מידת נחישות הבנקים המרכזיים להפחתת הריבית. בשבוע האחרון הפד תרם את חלקו (בנדיבות) לתנודתיות, אך אנו ממשיכים להאמין כי ידו תהיה בסופו של דבר על העליונה והוא יוביל את שוק המניות לשנה חיובית נוספת.



בנק ישראל ניצב בפני דילמה בתקופה הקרובה: האם להעלות את הריבית בתגובה לעלייה באינפלציה המיובאת בסעיפי האנרגיה והמזון, שכמובן אין באפשרותו להשפיע על מחירים אלו. אין ספק שעליית המדד המפתיעה בנובמבר הקטינה מאוד את מרווח הביטחון של בנק ישראל: תחת הנחת האינפלציה שלנו לשנה הקרובה, האינפלציה במונחי 12 חודשים אחרונים צפויה לנוע מעל הגבול העליון של היעד (3%) לכל אורך המחצית הראשונה של 2008 ולחזור אליו במחצית השנייה של השנה.



מנגד, לא קל להעלות ריבית בשעה בה העולם מראה סימני היחלשות והתמונה לגבי מידת ההיחלשות אינה ברורה. ניסיון העבר מעלה כי בנק ישראל נוטה להגיב במהירות לעלייה בציפיות לאינפלציה ולא עושה אבחנה בין אם מדובר בסיבות חיצוניות או לא. לכן סביר להניח כי בנק ישראל יקדים את העלאת הריבית (לה ציפינו רק במהלך המחצית השנייה של השנה) ויעלה אותה בסוף החודש ב-25 נ"ב.



יחד עם זאת, לנוכח ההאטה הצפויה בעולם ולנוכח הערכותינו לאינפלציה במסגרת היעד בשנה הקרובה אנו מצפים למהלך הדרגתי של כ-75 נ"ב בחודשים הקרובים כך שהריבית צפויה לעלות ל-4.75%.



בנק לאומי: הפד ימשיך בתהליך הורדת הריבית, עובדה העשויה לתמוך בשוק



בשבוע שעבר הערכנו בזהירות כי ריבית הבסיס של הפד תופחת ב-0.25% וריבית הניכיון תופחת בשיעור גבוה יותר של 0.5% במטרה להקל על מצוקת האשראי. מהערכות אלו נגזרה גישה אופטימית זהירה. בפועל, אמנם שתי הריביות ירדו ב-0.25%, אך הפד הודיע למחרת החלטת הריבית על תוכנית גלובלית, בשיתוף עם ה-ECB ובנקים מרכזיים נוספים, הכוללת הזרמה של עשרות מיליארדי דולרים במטרה להקל על מצוקת האשראי.



הבעיה היתה בעיתוי. לדעתנו, לו הפד היה מודיע על התוכנית במקביל להורדת הריבית, השווקים לא היו מגיבים בצורה כה קשה, אם בכלל. בפועל, התרחיש הפסימי שלנו (הורדה של 0.25% בשתי הריביות בצירוף דיבורים על אינפלציה) התממש והשוק הגיב בירידות חדות של כ-2.5%. למחרת, כאשר נודע על התוכנית, הגיבו המדדים בארה"ב בזינוק של יותר מ-2%, אך עד לסוף המסחר העליות התמתנו. כך או כך, הבעיה העיקרית כיום, לדעתנו, היא שהשוק חזר להתנהגות עצבנית במיוחד.



בסיכום שבועי נחלשו המדדים המובילים. ה-S&P 500 איבד כ-2.4%, מדד הדאו ג'ונס איבד 2.1% ואילו הנאסד"ק ירד ב-2.6%. באשר לעתיד, כיום השוק אינו מתמחר בצורה מלאה הורדת ריבית בישיבה הבאה בסוף חודש ינואר. להערכתנו, למרות נתוני המקרו היחסית טובים ונתוני האינפלציה הלא נמוכים, הפד ימשיך בתהליך הורדת הריבית, עובדה העשויה לתמוך בשוק (בפרט מאחר וכרגע השוק אינו מתמחר בצורה מלאה הורדת ריבית). הערכה זו כפופה, כמובן, לנתוני המקרו, כאשר המשך העוצמה בצירוף נתוני אינפלציה חזקים, עלולים לגרום לשינוי בהערכה זו. אנחנו נשארים עם אופטימיות זהירה מאוד כלפי שוק המניות האמריקאי.



אי.בי.אי: אם יתגברו לחצי האינפלציה בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית ב-0.5%



העלייה המפתיעה במדד חודש נובמבר, מעמידה בסכנה את יעד האינפלציה לשנת 2007. מתחילת השנה
נרשמה אינפלציה מצטברת של 2.8%. הפיחות בשער השקל בשבועיים האחרונים גורר עדכון של תחזיות
המדד לחודש דצמבר כלפי מעלה. אם יחרוג מדד חודש דצמבר מ-0.2%, הרי שהאינפלציה השנתית תהיה גבוהה מ-3%.



למעשה, החריגה מהגבול העליון של יעד האינפלציה אינה מפתיעה, שכן היא היתה צפויה להתרחש במהלך החודשים הראשונים של 2008. למעשה, בכל אחד מהחודשים הקרובים האינפלציה המצטברת שנה
לאחור צפויה היתה לעלות עד לשיא במאי, ולחזור ולהתייצב ברמה מעט נמוכה יותר לקראת סוף השנה.



עתה, בעקבות המדד הגבוה והפיחות שהקדים את זמנו, אנו צופים, תחת ההנחה כי לא יתחדש תהליך
הייסוף במשק, כי במרבית חודשי השנה הקרובה האינפלציה שנה לאחור תחרוג מהגבול העליון של יעד
יציבות המחירים, כך שאנו עדים כיום להקדמה של תהליך שהיה צפוי לקרות במהלך 2008 ולהתעצמות שלו. תהליך זה היה אחד מהגורמים הבסיסיים להנחה כי הריבית ב-2008 תהיה במגמת עליה.



המדד הגבוה, הצפי לחריגה מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים לאורך זמן, העלייה בציפיות האינפלציה ופיחות שער השקל - תומכים כולם כאחד בהעלאת הריבית המוניטרית במשק כבר בסוף
החודש ברמה של 25 נ"ב.



עם זאת, אנו לא שוללים תסריט בו אם ימשך הפיחות בשער השקל עד למועד ההחלטה בבנק ישראל,
ויגברו לחצי האינפלציה עקב כך, יודיע נגיד בנק ישראל על העלאה משמעותית יותר של 50 נ"ב.



ABN AMRO: משבר האשראי בארה"ב יגרום להורדת הריבית באירופה



הבנק המרכזי האירופי (ECB) הודיע בשבוע שעבר כי הוא אינו מעלה את הריבית בתקופה הקרובה. עם זאת, לא יכול היה נשיא הבנק להתעלם מהשמועות בדבר נכונות הבנק לעלות את הריבית, וציין כי הבנק ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בעליית מדד המחירים לצרכן ויהיה נכון במידת הצורך להעלות את הריבית. נשיא הבנק ניסה להדוף באופן עיקש את ההשערות בדבר הורדת הריבית שהבנק עלול לבצע והתעלם מהשפעות משבר הסאב פריים האמריקאי.

קרסטן ברז'סקי (Carsten Brzeski), כלכלן בכיר של הבנק הבינלאומי ABN AMRO, מעריך כי בניגוד להצהרות נשיא הבנק, ל-ECB לא תהיה ברירה בסופו של דבר אלה להוריד את ריבית. ברז'סקי תוקף את מדיניות הבנק המתעלם ממשבר הסאבפריים האמריקאי ומתעקש לדבוק במדיניות המתייחסת למדד המחירים והאינפלציה כגורם המרכזי במדיניות הבנק.



לדעת ברז'סקי, התעלמותו של הבנק מהשפעת משבר הסאבפריים בארצות הברית על השוק האירופאי והאטה הכלכלית שתבוא בעקבות כך, תטפח ל-ECB על פניו והוא ייאלץ בסופו של דבר להוריד את הריבית.



יצוין כי הפעם האחרונה שה-ECB הוריד את הריבית היתה ב-2001, אז האינפלציה הושפעה ממחירי המזון ועמדה על 3.1%.