"משבר הסאבפריים מוכיח: הפיקוח על הביטוח צריך לעבור לבנק ישראל"

הוויכוח בין בנק ישראל למשרד האוצר בשאלה אם יש לאחד את הפיקוח על הביטוח עם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מקבל בימים אלו משנה תוקף בעקבות משבר הסאבפריים בעולם. אחת המסקנות העיקריות שהוסקו בבנק ישראל בעקבות המשבר היא שיש צורך דחוף לאחד את שתי רשויות הפיקוח, תחת שליטתו של נגיד בנק ישראל.



בבנק ישראל טוענים כי משבר הסאבפריים חשף כשלים בפיקוח על סיכונים פיננסיים בכל העולם. כך, היה כשל בפיקוח על הגופים שהעמידו את משכנתאות הסאבפריים - גופים פיננסיים לא בנקאיים שאינם מפוקחים כראוי - שהביא לכך שהם העמידו הלוואות משכנתא ללווים לא בטוחים.



כשל נוסף היה בפיקוח על הגופים הפיננסיים בעולם, שרכשו אג"ח מגובות במשכנתאות הסאבפריים, מבלי שהרוכשים והמפקחים עליהם נתנו את דעתם על הסיכונים המיוחדים של אג"ח אלו. "זאת היתה בעיה של ניירות ערך מסוג חדש", מסבירים בבנק ישראל, "שמשקיעים מוסדיים, ולאחר מכן גם בנקים, רכשו אותם בהמוניהם - מבלי שיש להם סטטיסטיקה מבוססת על אחוז הכישלונות באג"ח האלו, ולכן מבלי שהיתה להם יכולת לתמחר את האג"ח כראוי".



המעבר למשבר נזילות



הכשל הפיקוחי הזה היה גם מנת חלקו של הבנק המרכזי האמריקאי (פדרל ריזרב) שאיפשר לבנקים אמריקאיים לרכוש את האג"ח מגובות המשכנתא, וגם לרכוש חברות בנות שעסקו בהעמדת המשכנתאות בלי פיקוח ראוי. כתוצאה מכך משבר הסאבפריים, שהחל כמשבר שוק-הוני, התפתח למשבר נזילות - הבנקים הגדולים בעולם ספגו הפסדים כבדים, ובנוסף ראו את ערך הביטחונות שהם קיבלו (שווי הנדל"ן) מתכווץ מאוד. כתוצאה מכך נאלצו הבנקים לצמצם את היקף האשראי שהם מעמידים, דבר שמאיים לגרור את כלכלת ארה"ב ועמה את העולם כולו למיתון.



ההידרדרות של משבר הסאבפריים, ממשבר של הפסדים בניירות ערך למשבר נזילות, היא המסבכת את המשבר הזה כל כך, והיא שמחדדת את הצורך בהידוק מערכי הפיקוח. בבנק ישראל עקבו בדאגה רבה אחרי קריסת בנק northern rock בבריטניה, שקרס על אף שלא העמיד משכנתאות סאבפריים וגם לא השקיע באג"ח מגובות במשכנתאות כאלה, אלא משום שנקלע למשבר נזילות ולא הצליח לגייס את ההון הדרוש לו.



המסקנה של בנק ישראל מכל אלה היא שיש להדק את ניתוח הסיכונים של המפקחים הפיננסיים, וכי הדרך לעשות זאת היא לאחד את המפקחים הפיננסיים תחת בנק ישראל - משום שמרבית הנתונים על הסיכונים הבנקאיים מצויים בפיקוח על הבנקים מלכתחילה.



"כשבנק מתחיל להתנדנד", אומרים בבנק ישראל, "צריך בתוך שעות לקבל החלטה אם הבנק ניתן להצלה, ואם כן - צריך לקבל החלטה מיידית להזרים לו הון חירום. מאחר שגם נתוני הסיכונים של הבנקים וגם ההון המאפשר הזרמה נמצאים בבנק ישראל, מתחייב שכל תהליך קבלת ההחלטות ייעשה בתוך בנק ישראל, תחת הנגיד. כשדנים כיום באיחוד רשויות הפיקוח הפיננסיות, צריך שההחלטה על האיחוד תיעשה קודם כל תחת ההשקפה של מה יהיה המקום הנכון ביותר שהפיקוח יימצא בו בעת משבר, כדי שהפתרון למשברים יינתן במהירות וביעילות המרבית".



לכן, בבנק ישראל סבורים שצריך לדחות כל מחשבה על הוצאת הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל, ויש אפילו לשקול את ההפך מכך - איחוד הפיקוח על הביטוח והפיקוח על הבנקים תחת בנק ישראל. בבנק מציעים כי תוקם ועדה שתבחן את תיאום הפעילות בין המפקחים השונים, כשהדגש יהיה כי כל המידע הנצבר בשני הפיקוחים בתחום הסיכונים יוזרם בכל מקרה לבנק ישראל ויאפשר לנגיד הבנק לקבל החלטות מושכלות ומהירות בשעת משבר.



דרישות סף לעובדים בגופי הפיקוח



לדבריהם, גם בעולם הולכת ומתבססת התפישה כי הבנקים המרכזיים הם המרכזים תחתיהם את כל תחום ניתוח הסיכונים של הגופים הפיננסיים, כשמפקחים אחרים (כדוגמת רשות ניירות ערך) מתמקדים בתחום של אכיפת נורמות התנהגות ודיווח.



בבנק ישראל סבורים גם כי יש להדק את הפיקוח על אופן הניהול של המפקחים הפיננסיים, לרבות קביעת דרישות סף למי שמכהנים כעובדים וכדירקטורים בגופי הפיקוח השונים, וכן דרישה כי יהיו גופים חיצוניים שיפקחו על המפקחים, כדוגמת המועצה המייעצת שתפקח על פעילות בנק ישראל במסגרת חוק בנק ישראל החדש.



בבנק ישראל מדגישים כי שאלת הפיקוח על המפקחים היא חשובה במיוחד, לנוכח העובדה שחלק מהמפקחים - הפיקוח על הבנקים והפיקוח על הביטוח - עובדים מתוקף תקנות שמוציא המפקח ללא הצורך בהליכי אישור של הכנסת.