אושר חוק "האח הגדול": המשטרה תקים מאגר מידע הגדול במערב

הכנסת אישרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית וברוב של 35 מול 5, הצעת חוק המאפשרת למשטרה להקים מאגר מידע ענק או מנוע חיפוש של נתוני תקשורת. מדובר במאגר המידע המקיף ביותר של נתוני תקשורת שיעמוד לרשות גוף משטרתי במדינות המערב. כמו כן, החוק יאפשר למשטרה לקבל על פי צו שופט נתוני תקשורת, שיאפשרו לה מעקב אחרי כל תנועותיו של אדם. על פי הצעת החוק, המשטרה תוכל להקים מאגר מידע או מנוע חיפוש שיכלול את הנתונים הבאים: מספרי טלפון, שמות מנויים, "מספרי ברזל" של מכשירי הטלפון (החקוקים עליהם) ומיפוי אנטנות הניידים.



נדחתה בקשת המשטרה לקבל גם את רשימת כל כתובות האינטרנט בישראל.



בדיקה השוואתית שערך משרד המשפטים העלתה שבאף אחת ממדינות המערב אין מאגר מידע בהיקף זה. הבדיקה מצאה רק מדינה מערבית אחת שיש בה מאגר נתוני תקשורת לצורכי חקירה - אוסטרליה. המאגר האוסטרלי כולל רק נתונים של מספרי טלפון וזהות הבעלים ואינו כולל "מספרי ברזל" ומיקומי אנטנות.



המשטרה תוכל לקבל שורה ארוכה של נתוני תקשורת נוספים באישור בית משפט בחקירות של עבירות מסוג פשע ועוון: רשימת שיחות ומסרונים, שעת ביצוע השיחות והמסרונים, אורך השיחות והמסרונים, פירוט האנטנות שדרכן עברו השיחות ופרטי אמצעי התשלום. באמצעות הנתונים האלה ניתן יהיה למעשה לקיים מעקב מושלם אחר מיקומו של אדם והתקשורת הטלפונית שביצע.



במקרים דחופים, לצורך מניעת עבירת פשע או לצורך הצלת חיי אדם, יוכל קצין משטרה בכיר להורות על קבלת נתוני התקשורת האלה, ללא צו בית משפט.



ביקורת חריפה נמתחה אתמול על העובדה שהמשטרה תוכל לבקש את הנתונים לא רק לגבי עבירות חמורות של פשע אלא גם לגבי עבירות קלות מסוג עוון. "מדובר בכמעט כל העבירות בחוק, בין היתר עבירת לשון הרע ועבירה של העלבת עובד ציבור", אמר יו"ר סיעת הליכוד, גדעון סער, שהציע שהכנסת תאשר רשימה מוגבלת של עבירות עוון שרק לגביהן יחול החוק, אך הצעתו נדחתה.



הרשויות שיקבלו גישה לנתונים במאגר המשטרתי הן: המשטרה, משטרה צבאית חוקרת, היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, המחלקה לחקירות שוטרים, הרשות לניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים ורשות המסים. לקבלת החוק קדמו מאמצים רבים של השר לביטחון פנים אבי דיכטר. דיכטר אמר אתמול ש"החוק יסייע להצלת חיים. כפי שיש לשב"כ כבר כמה שנים את הכלי הזה שמסייע במרדף אחר מחבלים למשטרה יהיה כעת כלי אפקטיווי ומתקדם במאבק ובמרדף אחר משפחות הפשע והפשיעה הכבדה".



הגנה מורחבת לעו"ד ועיתונאים



להצעת החוק הוגשו עשרות הסתייגויות של אנשי קואליציה ואופוזיציה, אך כמעט כולן נדחו. ההסתייגות היחידה שהתקבלה היא זו שמעניקה הגנה מורחבת למקצועות בעלי חיסיון, דוגמת עורכי דין, פסיכולוגים ועיתונאים. ההסתייגות, שהגישו הח"כים סער ושלי יחימוביץ (העבודה) קובעת שבית המשפט לא יאפשר קבלת נתוני תקשורת של בעל מקצוע שיש לו חיסיון אלא אם כן שוכנע שהאיש עצמו מעורב בביצוע העבירה.



ח"כ יחימוביץ אמרה ש"בלי חיסיון עיתונאים לא יקבלו שום טלפון מחושפי שחיתויות ועוולות". עם זאת יחימוביץ הפתיעה כשהודיעה שתתמוך בחוק כדי לסייע למשטרה שלדבריה "איבדה מכוחה, תקציביה מתכרסמים, היא רמוסה וסובלת מדה לגיטימציה".



יו"ר ועדת החוקה, מנחם בן-ששון (קדימה), שהביא את ההצעה לאישור הכנסת אמר ש"החוק מיועד לתת למשטרה כלים של המאה ה-21 בשעה שהעבריינים כבר עובדים עם כלי המאה ה-22". לטענתו, הצעת החוק יוצרת איזון ראוי בין הרצון להגן על שלום הציבור לבין הרצון להגן על הזכות לפרטיות. בן-ששון ציין שבהכנת החוק הושקעו עשרות שעות. לדבריו, אם חברי הכנסת המתנגדים לחוק היו באים לדיונים בוועדה, סביר שהיו מצליחים להכניס את התיקונים שביקשו, אבל הם נזכרו במאוחר.



חברי כנסת רבים ביקרו אתמול את הצעת החוק. יו"ר מרצ יוסי ביילין אמר ש"אנחנו יוצרים את 1984 של אורוול בסוף 2007". ביילין וח"כ לשעבר רובי ריבלין (הליכוד) ציינו שהמטרה הראשונית של החוק היתה לחסוך למשטרה 13 מיליון שקלים, שהיא נאלצה לשלם לחברות התקשורת כדי לקבל נתונים. אלא שהחוק גם גורם לכך שהמשטרה תקבל את נתוני התקשורת בקלות רבה יותר.