וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שוקולד שווייצי לכל פועל: היצרנים בציריך מגיעים לשיאי חדשנות עם שוקולדים בטעמים כמו צ'ילי חריף, גראפה ועוד

ניו יורק טיימס

18.12.2007 / 9:17

יצרני שוקולד שווייציים שכבשו כבר מזמן את שווקי אירופה וצפון אמריקה, מתכוננים להשתלט על רוסיה, הודו וסין



ציריך. כשרוחות החורף הקרות מנשבות מעל אגם ציריך, התושבים המתגוררים סמוך למפעל הנמצא במרחק 10 דקות נסיעה ממרכז העיר, יכולים להריח את השוקולד באוויר. ריח השוקולד חזק במיוחד בתקופה הזו של השנה, שבה המפעלים עובדים במלוא הקצב כדי לעמוד בדרישות האספקה של תקופת החגים, תקופת השיא השנתית של יצרני השוקולד.



אך המפעלים הללו מתמודדים כיום גם עם אתגר חדש: מאחר שהשווייצי הממוצע כבר צורך למעלה מ-12 ק"ג שוקולד בשנה, מקום שני בעולם אחרי הבריטים, איך אפשר לגרום לו לאכול יותר? השאלה הזו הביאה את יצרני השוקולד של ציריך לשיאים חדשים של חדשנות, ולייצר שוקולדים מרירים עם טעמים כמו צ'ילי חריף, גראפה וזעפרן.



האתגר המדובר הפך את השוקולד השווייצי לדוגמה טיפוסית של תופעת הגלובליזציה. יצרני שוקולד שווייציים, שכבשו כבר מזמן את שווקי אירופה וצפון אמריקה, מתכוננים כעת להשתלט על השווקים האדירים של רוסיה, הודו וסין.



ציריך עצמה עדיין משמשת נמל מקלט לאוהבי המאכל המתוק. חנויות שוקולד חמימות מפוזרות בין הבנקים השווייציים הגדולים לאורך הרחוב הראשי - הבאנהופשטראסה. כשחנויות מפורסמות כמו טוישר ושפרונגלי נמצאות סמוך לחנויות יוקרה כמו קרטייה ושאנל. "אנשים רגישים יותר ויותר לאיכות השוקולד - הם קונים פחות שוקולד אבל באיכות גבוהה יותר", אומרת שרה בואצ'יר מענקית השוקולד השווייצית "לינדט אנד שפרונגלי". "אנשים משתתפים בטעימות שוקולד, כמו יין, ורוצים לדעת על הרקע שממנו הגיע השוקולד שלהם".



תושבי ציריך הם הנהנים העיקריים מהתנועה החופשית של סחורות בין מדינות לאום - תהליך שהם, כתושבי מדינה המסרבת להצטרף לאיחוד האירופי, חוששים מעצם קיומו במקומות אחרים. בתוך פחות מעשר שנים פתחה חברת "לינדט אנד שפרונגלי" רשת עולמית שרק בארה"ב יש לה כבר למעלה מ-100 חנויות. כעת, אומרת בואשיר, מבקרים מהודו ותאילנד באים לראות כיצד עושים זאת.



העובדה שמרבית השווייצים מעדיפים לצרוך בעיקר שוקולדים מוכרים ואהובים מהווה בעיה חמורה בעבור יצרני שוקולד הגדולים של ציריך, כמו ברי קלבו, הסוחר בפולי קקאו בשווי 3.5 מיליארד דולר בשנה. קלבו מנהל שבעה מפעלי שוקולד ענקיים, שניים מהם בשווייץ, שבהם הוא מייצר שוקולד תעשייתי לחברות כמו הרשי, נסטלה וקאדבורי. האסטרטגיה שבה קלבו משתמש על מנת לפתות את השווייצים לאכול יותר שוקולד היא אותה אסטרטגיה שבעזרתה הוא מפתה צרכנים ברחבי העולם: הדגשת ערכו הבריאותו של השוקולד (מחקרים גילו כי שוקולד מריר עשוי לסייע במניעת מחלות לב), הצגת אכילת שוקולד כחוויה של טעם, ושיפור הנגישות לצריכת שוקולד איכותי בחנויות או במכונות מכירה אוטומטיות.



קלבו לא מחכה שהשווייצים יאכלו יותר שוקולדים. השנה הוא פתח מפעל ליד מוסקווה, ובינואר הוא יחנוך מפעל נוסף ליד שנחאי.



תעשייה ששווה מיליארדים?



בשווייץ פועלים עשרות מפעלי שוקולד שגורפים מיליארדי פרנקים שווייציים כל שנה. בין הידועים שבהם: "לינדט אנד שפרונגלי", "טוישר", "מרקור" ו"נסטלה". השווייצים היו במשך שנים צרכני השוקולד הגדולים בעולם, אך באחרונה הבריטים העפילו למקום הראשון והותירו אותם במקום השני. שוויצי ממוצע צורך 12 ק"ג שוקולד בשנה


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully