הרכבת הקלה: גם אם התוכניות יתממשו - ספק אם יהיה סוף לפקק

בישראל של 2007, שני שלישים מהנסיעות נעשים ברכב פרטי, לעומת רק כשליש שנעשה באמצעי התחבורה הציבוריים - בעיקר אוטובוסים ורכבות. כדי להתמודד עם פקקי התנועה ובעיות החניה שעובדה זו יוצרת, שלושת המטרופולינים הגדולים - גוש דן, ירושלים וחיפה - מתכננים כיום מערכות להסעת המונים.



"רכבת קלה", מעל או מתחת לאדמה, שמתוכננת בשניים מהמטרופולינים, נחשבת על ידי רבים לפתרון הגואל. אבל חשובה ככל שתהיה בוויסות ובייעול העומס, עליה להיות רק מרכיב אחד במערכת שתכלול אמצעי תחבורה נוספים, כגון אוטובוסים מהירים, וכן ניהול של הביקושים לנסיעה ברכב פרטי.



רכבת קלה, שתפעל בתדירות גבוהה ושיוקצו לה נתיבים בלעדיים, עשויה להקטין מעט את מספר הנוסעים ברכב פרטי מהפרברים לערים הגדולות. אך בסך הכל, רכבת כזאת לא תשנה באופן מהותי את מספר הנסיעות ברכב פרטי. עם זאת, חשיבותה תהיה במתן אפשרות בחירה לנוסעים והיא עשויה לחזק כלכלית את מרכזי הערים, שייהפכו נגישים יותר. במקביל, הביקוש לנסיעות באוטובוסים עתיד לקטון, ואם מערכת הסעה זו לא תשודרג, הם יוזנחו ולא יוכלו לתמוך בקווי הרכבת הקלה.



בערים גדולות בחו"ל, הגישה המקובלת כיום היא שילוב בין אוטובוסים יעילים לרכבות, כאשר שני אמצעי התחבורה חולקים תחנות וכרטיס משולב המאפשר לנוסעים "לדלג" ביניהם בקלות ובמהירות. שדרוג מערכת האוטובוסים כולל הקצאת נתיבי תחבורה בלעדיים, הגדלת תדירות הנסיעות, ומתן פתרונות טכניים שמאפשרים למספר גדול של נוסעים לעלות ולרדת במהירות. לעתים אף יכולה מערכת כזאת להיות תחליף לבניית רכבת קלה.



לצד הרכבת הקלה ומערכת אוטובוסים משוכללת, חייבות הערים הגדולות בישראל להתחיל לווסת את הנסיעות ברכב פרטי. אם משרד התחבורה יעניק לאותן עיריות סמכויות מתאימות, הן יוכלו להקים רשויות תחבורה, שיעודדו את המעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. זאת, באמצעות הקטנת היצע מקומות החניה לכלי רכב נכנסים, קביעת אגרות גודש (בדומה לנהוג בלונדון), ותכנון נתיבי תחבורה ציבוריים. עם זאת, ברור שלא ניתן יהיה להשתמש באמצעים אלה לפני הקמת מערכת הסעת המונים יעילה.



מי שמודאג מהעיכוב בבניית הרכבות הקלות, מרגיע המומחה למדיניות תחבורה מהאוניברסיטה העברית, הפרופ' ערן פייטלסון, עשוי להתנחם בכך שבניית רוב מערכות התחבורה האלה בחו"ל חורגת מלוח הזמנים ומהתקציב שהוקצה לה.