גבע ממשיך למחוק ייצוגיות

בשבוע שעבר הגיש עו"ד יוחי גבע בקשה נוספת למחוק בהסכמה בקשה לאישור תביעה ייצוגיות שהגיש בגין הקטנת אריזות. הפעם התביעה היא בסך כ-27.5 מיליון שקל נגד החברה הציבורית כמיפל בגין הפחתת כמות המגבונים הלחים "אוונט" באריזות. בבקשת ההסתלקות ציין גבע כי לאחר עיון בתגובת כמיפל, הגיע התובע למסקנה כי סיכויי התביעה נמוכים, ואינם מצדיקים את הסיכון הכרוך בהמשך ניהולה.



בתגובת כמיפל, שהוגשה באמצעות עו"ד יוסי בנקל ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל, נכתבו דברים קשים ביותר על התנהלותו של עו"ד גבע, שהגיש את הבקשה בשמו של התובע עופר שמו. "אין המדובר כלל בתובע 'אמיתי'... אלא שהתביעה והבקשה הן פרי מוחו הקודח של בא כוחו, כמו תביעות רבות אחרות שהגיש בא כוחו של המבקש בעת האחרונה באותו עניין - שינוי כמויות של מוצרים שונים - תוך שהוא מסתתר מאחורי שמות של 'תובעים' כביכול". כמיפל מציינת בתגובתה ארבעה מקרים מפברואר האחרון, בהם חזר בו גבע מבקשות שהגיש לאישור תובענות ייצוגיות - בקשה נגד מחלבת המושבה, בקשה נגד מפעל פיס, בקשה נגד יוניליוור ובקשה נגד כצט.



לפי כמיפל, יש בכך כדי להעיד על "שיטת הפעולה" של גבע, שמטרתה ניסיון לקבל רווחים אישיים, בדרך של "הגשת תביעות מופרכות ולא מבוססות, הצעה לניהול מו"מ לפשרה, ממנה ייגזר שכר טרחתו של בא כוחו של המבקש וחזרתו בו מהתביעות שהוא מגיש, כשהנתבע אינו נעתר להצעה זו".



בחודש האחרון משך עו"ד גבע ארבע בקשות נוספות לאישור תביעה ייצוגית בגין הפחתת אריזות מוצר: שלוש בקשות שהגיש נגד שטראוס-עלית ובקשה נגד מחלבות יטבתה. גם בתגובתה של שטראוס נטען כי גבע שם לו למטרה להגיש תביעות ייצוגיות ללא הבחנה, במטרה להשיג רווח קל.



קודם לכך נמחקה בקשה נוספת שהגיש נגד ויליגר תעשיות. בנוסף, גם ביקש גבע בתחילת החודש למחוק בהסכמה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת תעשיות מלח שעמדה על סך 210 מיליון שקל, שבה טען, בשמו של שרון חורי, כי תעשיות מלח מנעה במכוון מכירת מלח במחיר נמוך יותר לצרכן, בשל כך שהיתה צד להסדר כובל עם חברה קפריסאית.



הציבור מפוצה



האם ידך קלה על ההדק בהגשת בקשות לאישור ייצוגיות?



גבע: "את יכולה להגיד שיש תחושה כזו, אבל את טועה, זה לא משקף את המציאות. השורה התחתונה היא שהציבור מפוצה". עוד הוסיף גבע כי "בית המשפט המחוזי בתל אביב נתן פסיקות סותרות בקשר לתובענות הייצוגיות, שהוגשו בגין הקטנות אריזות ללא יידוע הציבור. לפי ההלכה, כיום בבית המשפט יש תיקים שסיכוייהם להתקבל גבוהים ואחרים שהסיכון בהם גבוה מהסיכוי.



"לפיכך אנו פועלים בשני מישורים: האחד פעלנו למחיקת התביעות, שכתוצאה מההלכה שנקבעה בתיק בעניין חוגלה קיברלי סיכוייהם היו נמוכים מהסיכון שבהם. מאידך גיסא, אנו מנהלים משא ומתן מאומץ, עם כ-10 חברות אחרות, בעניין הקטנות אריזות, ואם חברות אלה לא יגיעו להסדר פשרה, שבו יפצו את הציבור, באופן מספק - ינוהלו התביעות עד לאישורן".



"להטיל הוצאות על עורך הדין"



ד"ר אלון קלמנט, מומחה לתובענות ייצוגיות מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, סבור כי "זה שעו"ד מגיש תביעה ייצוגית בשביל כסף - זה בסדר, אין תביעה ייצוגית בלי עו"ד שרוצה כסף, זה קיים בארה"ב ובאחרונה גם אצלנו. אבל התביעה צריכה לתת תוצאה לאנשים שמיוצגים בה, ולא להפריע לנתבעים בלי בסיס.



"יש תופעה גם בארה"ב וגם בישראל של עו"ד שמגישים תביעות ייצוגיות, ואחר כך מתפשרים בהן או מוחקים אותן תמורת סכומים קטנים. זה דבר לא רצוי מכיוון שאף אחד לא מרוויח מזה.



"יתרה מכך, אם מישהו מגיש תביעה ייצוגית ללא בסיס עובדתי מספק ומוחק אותה מיד, לאחר קבלת תגובת הנתבע, אז זה ניצול לא טוב של מכשיר התביעה הייצוגית, ולדעתי, במקרה כזה אפילו צריך להטיל הוצאות על עורך הדין, דבר שהדין כיום אינו מאפשר. התוצאה של תופעות כאלה הן שהמערכת המשפטית מבזבזת זמן לשווא ולנתבעים נגרמות הוצאות ללא סיבה, ואז למעשה אין להם תמריץ להתנהג בצורה הוגנת עם הצרכן כי בין כך ובין כך הם נאלצים לשלם".