דורי סגל, מנכ"ל גזית גלוב, בכנס איגוד החברות הציבוריות: "עסקה שאיני יכול להסביר לאמא שלי - אני לא עושה"

אם עד אמצע השנה עוד הצליחו חברות גדולות וקטנות לגייס בקלות יחסית - גם בחוב וגם בהון - הגיע ביולי משבר האשראי וצבע את התמונה בהרבה שחור. בחודשים האחרונים כמעט נעצר לגמרי שוק ההנפקות המקומי וגם הנפקות של חברות ישראליות בחו"ל שכבר יצאו לדרך (כמו למשל הנדסת התפלה) חזרו למגירה עד להודעה חדשה.



על גיוסי הון בחו"ל דיברו אתמול (ב') בכנס החצי שנתי של איגוד החברות הציבוריות - בנושא "שוק ההון בעידן הגלובליזציה" - שנערך בבורסה בתל אביב. מנהלים של חברות ציבוריות דיברו מהניסיון ונתנו תחזית להמשך. ארז מלצר, עד לאחרונה מנכ"ל אפריקה ישראל, נשאל איפה כדאי לגייס - בישראל או בחו"ל. "השאלה היא איפה המשקיעים שרוצים לקנות את הסחורה. בישראל בשנים האחרונות קל לגייס חוב. אבל השאלה היא גם לצורך מה מגייסים. לדוגמה, לפיתוח נדל"ן קשה לגייס כסף בארה"ב", ציין מלצר.



הגיוס האחרון של אפריקה היה בחברה הבת אפי פיתוח שגייסה בלונדון 1.4 מיליארד דולר. "זה גיוס שלא פשוט לעשות בישראל, כי הרבה גופים כאן כבר מחזיקים סחורה של אפריקה ישראל, אז גייסנו בלונדון. אבל אנחנו לא מגייסים בבורסה המשנית. היקפי המסחר שם נמוכים וזה פוגע בחברה". מלצר אולי יכול לספר על גיוס גדול, אבל המשקיעים הרבה פחות מרוצים אחרי שהמניה של אפי פיתוח קרסה מאז ההנפקה במאי ב-30%.



איליק רוז'ינסקי מדלק נדל"ן אמר את מה שכולם כבר יודעים: לדלק היתה הנפקה מאוד לא מוצלחת בלונדון. "מאילוצים שונים ביצענו הנפקה בבורסה המשנית בלונדון (AIM), ואכן המחזורים אפסיים. העובדה שזה בבורסה המשנית גורמת לאנליסטים להתייחס לזה אחרת. ההנפקה לא תרמה כפי שציפינו - לא לבעלי המניות ולא למשקיעים".



לגבי החתמים, לא היו לו יותר מדי מחמאות: "עד ההנפקה באנגליה ידעתי שחתמים הם בלופרים, אומרים לך מה שאתה רוצה לשמוע וברגע האחרון זה משהו אחר. כשהגעתי לאנגליה גיליתי ששם זה אותו דבר - רק שהולכים עם עניבות ומדברים באנגלית".



דורי סגל, מנכ"ל גזית גלוב, ציין כי לפני שמדברים על איך מנפיקים ואיפה, צריך לדבר על איך מחזירים את החוב למשקיעים: "חוב מחזירים רק מתזרים מזומנים, לא מהנפקות נוספות לא מהמעבר ל-IFRS. החוב שלנו פרוש עד 2025 באופן שבאף שנה לא יותר מ-10% יגיע לפירעון. מי שרוכש אג"ח אצלנו יודע איך יהיה לוח הסילוקין. העסקים שלנו מאוד פשוטים וברורים, זה נדל"ן, יש נכסים שמהם מקבלים תזרים. עסקה שאני לא יכול להסביר לאמא שלי אני לא עושה".



סגל התייחס גם למצב הבורסה בתקופה האחרונה ולשאלה אם יש עוד פוטנציאל לגיוסי חוב בישראל, ואמר: "השוק הישראלי היה בפיגור גדול מאוד אחרי השווקים הבינלאומיים בשוק האג"ח הקונצרניות. בשנתיים-שלוש האחרונות היתה השלמה של אותו פער ויציאה מאג"ח מדינה. מכיוון שיש שובע מסוים אצל המוסדיים גם תהיה יותר בררנות ברכישות. ואולם באופן כללי שוק הון גם בירידות לא מפסיק לפעול וכל פעם הוא פשוט מתמחר מחדש את העלות שבה כדאי לקנות את החוב".



לכסף אין מנטליות



פאנל נוסף בכנס היה בנושא השקעות של קרנות זרות בישראל. מנהלי קרנות ההשקעה הזרות הפועלות בישראל דיברו על אסטרטגיות השקעה. מנכ"ל קרן יורק, אריק שטיינברג, נשאל אם חברות מטרה שקרן בוחנת אם להשקיע בהן צריכות לחשוש מקרן סגורה, שתצטרך לעשות אקזיט מהשקעותיה בתום חיי הקרן, או להעדיף השקעה בקרן מתגלגלת שאין לה שעון חול לסיום השקעותיה. שטיינברג ענה כי כל השקעה שמבצעת קרן פריווט אקוויטי היא הזדמנות להיפתח לשווקים בחו"ל, ואת ההזדמנות הזאת אפשר לתרגם לערך. לדבריו, לרוב בקרנות כאלה הבשלת הערך נעשית לטווח ארוך, ואם אין תאריך לאקזיט, הסיכוי של יצירת ערך גבוה יותר.



רן גרודצקי, סמנכ"ל בכיר בקרן מרקסטון, ציין כי ערך החברות עולה מעצם העובדה שמשקיעה בהן קרן פריווט אקוויטי גדולה, וגם אם הקרן סגורה, ההסתכלות היא תמיד לטווח ארוך. "גם קרן שמבצעת אקזיט מבינה שהרוכש העתידי שירכוש את הנכסים שלה מסתכל על הטווח הארוך ויתמחר אותם בהתאם. לכן, אם הגוף לא יבנה את ההשקעה שלו לטווח ארוך, הוא לא יעשה אקזיט טוב", אמר מציין גרודצקי.



שאלה נוספת שהתעוררה היא שאלת הגישור בין המנטליות של בעלי הקרנות הזרים, להשקעות המקומיות. "לכסף אין מנטליות", ציין מיכה גייגר, מנהל שמרוק אינטרנשיונל. אייל גבאי, מנכ"ל בבקוק אנד בראון, אמר כי יש פערים בשפה ובטמפרמנט, "השידוך הוא לא קל וצריך לתרגם גם את הדברים שלא נאמרים במפורש". ואולם לדבריו הבדלי המנטליות הולכים ומצטמצמים. גבאי ציין שבבקוק אנד בראון תפנה לכיוון השקעות באנרגיה ותשתיות.



למה לא בנק



אחת השאיפות של הרגולטורים חברי ועדת בכר היא להביא משקיע בינלאומי לישראל. ואולם הניסיון של קרן סרברוס שרצתה לקנות את השליטה בבנק לאומי ולא קיבלה לבסוף היתר הצליח להרתיע. "ראינו איזה בעיות היו לסרברוס, שרצו לרכוש את הבנק. הרגולציה בעניין הזה היא נוראית. חוץ מזה, גם אם נקנה בנק, הרי שההגבלות שיהיו עלינו לעסוק בדברים אחרים יהיו כל כך גדולות שזה לא שווה", אומר גרודצקי. "התשואה שלנו על פסגות יותר גבוהה מהתשואה הממוצעת של בנק. מכיוון שלא נוכל להחזיק בשניהם, אין סיבה לקנות בנק", אומר שטיינברג. "אנחנו מתמקדים בתחומים מסורתיים", ציין גייגר, וגבאי סיכם שהרגולציה היא המכשול.



כשנשאלו באיזה סוג חברות מתעניינות קרנות ההשקעה הזרות, ענה שטיינברג כי החברה צריכה להיות גדולה, ושיהיה לה מותג נתפס על ידי הצרכנים, שתהיה איכות מקצועית בהנהלה ופוטנציאל צמיחה נראה לעין. לגבי השאלה אם הקרנות יגיעו לבורסה בעצמן ענה גרודצקי כי בעולם התופעה מתרחשת, וגם בישראל זה יקרה. כרגע, לדבריו, את המשבצת הזאת תופסות חברות האחזקה הגדולות, כמו IDB.