המשנה לנגיד בנק ישראל: יחס החוב-תוצר של ישראל חייב לרדת אל מתחת ל-60%

"היחס בין החוב ובין התוצר של ישראל אינו יכול להיעצר על 60%. היחס הזה הוא טוב לאירופה, אבל אינו מספיק טוב למדינה מסוכנת כמו ישראל" - כך אומר ל-TheMarker המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין.



ישראל נמצאת בשנים האחרונות במגמה של שיפור דרמטי בהיקף החוב שלה ביחס לתוצר. לאחר שב-2003 היחס עלה על 100% - משמע, החוב של ישראל היה גדול מהתוצר שלה - הוא צפוי לרדת ל-80%-82% בסוף 2007.







בישראל אין יעד מדיניות כלכלית רשמי בנוגע לרמת החוב הרצויה, אבל באופן לא רשמי שואף האוצר להמשיך ולרדת ברמת החוב עד 60% מהתוצר - יחס החוב שנקבע כרצוי במדינות האיחוד האירופי. ההערכה היא שאם המדיניות הכלכלית בישראל לא תשתבש, והצמיחה לא תיעצר, אפשר להגיע ליעד זה בתוך שנים ספורות.



אלא שאקשטיין קובע שבשאיפה הזו אין די: "צריך לזכור שב-84', בשיא המשבר הכלכלי, היקף החוב בישראל הגיע ל-284% מהתוצר. גלישה בהיקף החוב, בגלל מלחמה או מיתון, היא אפשרות ריאלית, ולכן אנחנו צריכים לשאוף ליחס חוב-תוצר נמוך בהרבה מ-60% - אולי משהו כמו היחס באירלנד, שהוא 25% בלבד".



אקשטיין ציין כי ירידה בהיקף החוב ביחס לתוצר היא מיעדי המדיניות הכלכליים החשובים ביותר, כי היא מקטינה דרמטית את שיעור ההוצאה על ריבית - ישראל פודה כיום חובות שגויסו בריבית גבוהה, ומגייסת תחתם חובות בריבית נמוכה בהרבה - ומשחררת מקורות חשובים. מקורות אלה, לפי אקשטיין, יאפשרו לממן תוכנית ארוכת טווח להשקעה בחינוך, בצמצום העוני, בתשתיות ובבריאות. עם זאת, אקשטיין מציין כי מערכת הבריאות בישראל היא כבר מהטובות מסוגה בעולם.



אקשטיין משבח באופן כללי את המדיניות הכלכלית שנוקטת כיום הממשלה, ומציין כי היחס בין היקף הוצאות הממשלה ובין התוצר, שהוא כיום כ-45%, הוא יחס טוב. "בהתחשב בהוצאות הגדולות שלנו על ביטחון", הוא אומר, "זהו שיעור הוצאה ממשלתי טוב, ודומה לזה של מדינות מערביות אחרות".



כל צמצום בהוצאה הממשלתית מקטין את חלקה של הממשלה במשק ומגדיל את חלקו של המגזר העסקי. לדברי אקשטיין, מאחר שהצמיחה במשק מונעת על ידי המגזר העסקי, הרי שכל צמצום כזה בחלקה של הממשלה מגדיל את פוטנציאל הצמיחה של המשק.