אני אמרתי לו, אז הוא אמר לי

מאת בן-ציון ציטרין

בקיץ 65' ישב העיתונאי אורי אבנרי בביתו בתל אביב ושוחח עם ידידו דב זכין, פעיל מרכזי במפ"ם, כשבמהדורת החדשות של קול ישראל דווח כי חוק איסור לשון הרע התקבל בכנסת; באותו רגע אמר אבנרי לזכין: "זהו זה, אנו הולכים לבחירות".

אבנרי, שהיה באותם ימים עורך שבועון החדשות "העולם הזה", כינה את החוק "חוליר"ע" וראה אותו כמכוון נגד החשיפות של השבועון. הדרך לעקוף את החוק היתה חסינות פרלמנטרית.

בחלוף השנים, לא ברור אם הסיבה שבגללה נכנס אבנרי באותה שנה לכנסת בראש סיעת העולם הזה היתה החוק או מניפסט השלום שלו; מה שברור הוא, שמאז חוק זה מפרנס כמה משרדי עורכי דין העוסקים בעניין. ועוד נקודה שאבנרי לא נתן עליה בשעתו את הדעת - חלק נכבד מהתובעים לפי החוק הם דווקא עיתונאים.

תחום לשון הרע המסורתי נחלק לשניים: תביעות נגד אמצעי תקשורת ותביעות נגד גופים שאינם אמצעי תקשורת; את אמצעי התקשורת מייצגים משרדי עורכי דין ספורים.

פרסומים פרטיים

רוב תביעות הדיבה שנוהלו בשנים האחרונות לא עסקו בפרסומים באמצעי התקשורת, אלא בפרסומים פרטיים שמקורם בסכסוכים בין אנשי עסקים, גופים עסקיים, אנשי ציבור וגם אנשים פרטיים. עניין התביעות בהשמצות פומביות בכתב או בעל פה, של פלוני על אלמוני או של גופים עסקיים על מתחריהם, או בדברי פרסום שפגעו בגורם כלשהו.

לדברי עו"ד איתן ש. ארז, לאור החשיפה הרבה בתקשורת של אנשי ציבור, סלבריטאים, אנשים מתחום הספורט ואנשי תקשורת, ובשל חדירת האינטרנט וההתקדמות הטכנולוגית, תחום תביעות הדיבה הולך ומתפתח.

ואכן, תחום מתפתח הוא תביעות בגין לשון הרע המפורסם באמצעות האינטרנט - בין כידיעות, כשמועות, במסגרת צ'אטים או בפורומים השונים. עו"ד ניר קלדרון ממשרד תגר, רג'יניאנו, קלדרון, המתמחה בתביעות לשון הרע באינטרנט אומר, כי היבט ייחודי לתחום הוא האחריות העקיפה של מפעילי אתרי האינטרנט ואף של ספקי האינטרנט, לפרסום לשון הרע הנעשה תוך שימוש ברשתות המשחב במופעלות על ידם.

בעשור האחרון חלה עלייה בסכומי הפיצויים שנפסקים בתביעות לשון הרע. פיצוי שיא של מיליון שקל נפסק באחרונה בתביעת קונצרן כלל נגד רשות השידור. לפי חוק איסור לשון הרע הוצאת לשון הרע היא עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית.

ב-98' תוקן החוק כך שניתן לתבוע פיצוי של 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. באחרונה קבע בית המשפט העליון כי סכום זה אינו בהכרח רף הפיצויים העליון.

ריבוי אמצעי התקשורת ומעמדם בחברה הישראלית מגדיל את הפעילות בתחום לשון הרע. לצד העיתונות המודפסת קיימים כלי התקשורת האלקטרונית - ערוצי הרדיו האזורי והטלוויזיה השונים. גופים אלה מספקים לעורכי הדין שפע של עבודה.

עו"ד ישגב נקדימון, לדוגמא, בנם של העיתונאי שלמה נקדימון ושל עו"ד זהבה נקדימון משמש מ-98' יועץ משפט של חברת החדשות של ערוץ 2. מטבע הדברים, מהווה העיסוק בלשון הרע מהווה חלק ניכר מהייעוץ המשפטי שהוא נותן. לדבריו, הוא מטפל בפניות רבות בעניין בשנה שחלקן מגיעות לבתי המשפט.

יועצים משפטיים של כלי תקשורת עוסקים במתן ייעוץ משפטי לעיתונאים לפני הפרסום, ובייצוג כלי התקשורת והעיתונאי מטעמו בבתי המשפט בתביעות לשון הרע.

עורכי הדין הפעילים בתחום עובדים הן עם לקוחות קבועים והן עם לקוחות מזדמנים. שכר הטרחה נקבע על פי תעריף ריטיינר (לקוח קבוע) חודשי קבוע, או לפי שעות עבודה או לפי תיק, לפי העניין. איומים רבים בתביעת לשון הרע אינם מגיעים בסופו של דבר לדיון משפטי בסופו של דבר, והתכתבות בין עורכי הדין של הצדדים מסיימת את הסכסוך.

להלן רשימה חלקית אך מייצגת של משרדי עורכי דין המתמחים בתביעות לשון הרע (לא לפי סדר חשיבותם): * אילן בומבך - נוסד ב-96'; בומבך הוא מראשי ועד מחוז תל אביב של לשכת עוה"ד ועומד בראש ועדת האתיקה של המחוז. לשון הרע הוא אחד מתחומי הפעילות של המשרד. המשרד ייצג בעניין את ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור לשעבר, גיל סמסונוב, וכתב הערוץ הראשון, ניצן חן.

* איתן ש. ארז - ארז מתמחה בתביעות לשון הרע של סלבריטאים, לרוב נגד אמצעי תקשורת, ביניהם: הכדורסלן שמעון אמסלם, מנהל הרדיו אמנון נדב, מנכ"ל רשות השידור לשעבר, אורי פורת, יבואן סוני, לוני הרציקוביץ, מיכאל קרפין וראש עיריית קרית אונו.

* אמנון זכרוני - נוסד ב-60'. מראשית דרכו, בהיותו יועץ משפטי של העולם הזה, נתן ייעוץ משפטי בענייני לשון הרע והופיע בתיקי ליטיגציה בתחום. ממשרד זה יצאו משפטנים רבים המתמחים בתחום. בשנים האחרונות העמיק המשרד את פעילותו בפרשיות ביטחוניות, במשפט מסחרי ובתיקים פליליים (בעיקר צווארון לבן), אך זכרוני עדיין מהווה כתובת לתובעים ולנתבעים בתחום.

* בן צבי-קורן - משרד ירושלמי בעל סניף בתל אביב, בראשות נרדה בן צבי וגידי קורן. המשרד מייצג את זכיינית ערוץ 2, טלעד, וטיפל בתביעות נגד התוכנית "עובדה" של אילנה דיין. בנוסף המשרד מייצג תובעים פרטיים בתחום.

* בנימין לוינבוק - נוסד ב-84'; עוסק ברוב תחומי המשפט האזרחי. בני לוינבוק, מהוותיקים בענף, הופיע בחלק ניכר מפסקי הדין המנחים בענייני לשון הרע. המשרד עוסק בענייני לשון הרע ופגיעה בפרטיות. בעבר ייצג המשרד את העיתונים דבר ומעריב, ואת עיריית רמת גן. כיום לוינבוק מייצג בתחום תובעים פרטיים ותאגידים שתובעים אמצעי תקשורת.

* ברץ, גילת, בר-נתן ושות' - למשרד ניסיון עשיר בתחום העיתונות והתקשורת. מחלקת הליטיגציה של המשרד בראשות צבי בר-נתן, מייצגת את עיתון מעריב, רשת המקומונים שלו ואתר האינטרנט של העיתון. המשרד מטפל בעשרות תיקי לשון הרע.

* גרינשפון-ארד-אילון - דרור ארד-אילון וחגי גרינשפון, יוצאי משרד זכרוני, מתמחים במשפט מסחרי, פלילי ובלשון הרע. את הניסיון בתחום רכשו במשרד זכרוני והם מייצגים תובעים ונתבעים. באחרונה בית המשפט דחה לבקשתם קובלנה פרטית שהגיש ראש לשכת עוה"ד לשעבר, עו"ד דרור חוטר-ישי, נגד איל ארד, אחיו של ארד-אילון.

* ויסגלס-אלמגור - משרד מסחרי המספק ייעוץ, תבי