איפה הייתם כשכי"ל עשתה 1,160%?

ההשקעות בשוק ההון אינן מבוססות בהכרח על שיקול רציונלי ועל ניתוחים
מדוקדקים של אנליסטים. לא אחת המשקיעים רצים אל הבורסה - או בורחים ממנה - בעיקר
כי זה הטרנד הנוכחי.



המלצות, ניתוחים וחישובים? המשקיעים מעדיפים תחושת בטן. אלא
שבפועל, דווקא מי שיתעלם מכל הרעשים מסביב, מהטרנדים ומתופעת העדר, יגלה כי השקעה
לטווח ארוך היא שתניב לו בסופו של דבר את התשואה המנצחת, זו שתגבר גם על התשואות
באפיקי השקעה אחרים.



תסתכלו על מה שקרה בבורסה המקומית בעשר השנים האחרונות. זה החל בסוף שנות ה-90,
עם בועת האינטרנט והאופטימיות הבלתי נדלית של השווקים הפיננסיים. גם שוק ההון
הישראלי נכנס אז לסחרור, ובשנת 1999 רשם מדד המעו"ף תשואה של 55% ומדד תל אביב
100 הפגין תשואה של 60%.



לאחר מכן, עם התפוצצות הבועה, באו השנים הקשות. המשק
הישראלי הידרדר למיתון קשה, מלווה בצמיחה שלילית, בירידה דרסטית בהשקעות הזרות,
במיעוט תיירים ובפגיעה קשה בענף המלונאות, וכמובן בגידול חד של שיעור האבטלה -
ל-10.5 ב-2002.



המפנה חל במחצית השנייה של שנת 2003. מאז ועד עכשיו, פרט לאפיזודות קצרות, המשק
הישראלי דוהר קדימה, עם אינפלציה נמוכה, ריביות נמוכות יחסית ויציבות, צמיחה
מואצת, מעורבות מתמדת של המשקיעים הזרים ויציבות פיסקלית.



אז מה קרה למי שהחל להשקיע במדד המעו"ף ב-1998, לפני שכל זה התחיל? מהנתונים
שהכינו בתי ההשקעות מיטב ופסגות אופק במיוחד ל-TheMarker עולה כי משקיע כזה,
שנכנס למעו"ף ב-1998 אך נבהל מהירידות הקשות של 2001 ו-2002 - כלומר מימש את
השקעתו בתום 5 שנים - השיג תשואה שנתית ממוצעת של כ-2% בלבד.



מי שלא נחרד בשנים הללו והמשיך להאמין במדד המעו"ף, נהנה בחמש השנים שבאו אחר כך
מעלייה ורשם תשואה שנתית ממוצעת של כ-15.1% בתקופה של 10 שנים.



לעומת זאת, מי שתיזמן היטב, נכנס לבורסה בתחילת 2003, תקופת השפל הגדול, ונשאר
בה כ-5 שנים, כלומר עד היום, אינו מתחרט ולו לרגע: התשואה השנתית הממוצעת שלו היא
30%.



דבר דומה קרה למשקיעים שהשקיעו במדד תל אביב 100. בשנים 2002-1998 רשם המדד
תשואה שנתית ממוצעת של 2.7%. ב-5 השנים שאחר כך השיג המדד תשואה ממוצעת של 29%,
ואילו בעשור האחרון השיג מדד תל אביב 100 תשואה שנתית ממוצעת של כ-15%.



"הפספוס הגדול של המשקיעים בשנים האחרונות", אומר צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות
מיטב ומבעליו, "נבע בעיקרו מגורמים פסיכולוגיים. הציבור הרי נכווה קודם לכן
במפולות הגדולות של שוק המניות - משבר המניות החופשיות ומשבר מניות הבנקים בשנות
ה-80 והמפולת של 1994 והשפל הממושך שאחריה".



אבל סטפק אומר גם שלא נחוצה דווקא מפולת כדי להבריח משקיעים. "שוק המניות מייצר
את עיקר התשואה השנתית שלו לא באופן ליניארי אלא בחודשיים-שלושה בשנה. בכל אחת
מחמש שנות העדנה האחרונות היו פרקי זמן שבהם ירד השוק ב-10%- עד 15%, ולצערנו
משקיעים רבים מימשו את השקעותיהם דווקא בתקופות הללו ולא נהנו מההתאוששות והגאות
שבאו אחר כך".



הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון דצמבר של מגזין TheMarker להזמנות חייגו 1-700-700-250