ג'ים רוג'רס בראיון בלעדי ל-TheMarker: "הגיאות בסחורות תימשך, ארה"ב לא הולכת למיתון - היא כבר עמוק בתוכו"

מאת גיא רולניק ונתן ליפסון, ניו יורק



ב-9:30, בבוקר של יום ראשון בתחילת דצמבר, כאשר שלג ראשון החל לכסות את רחובות מנהטן, צילצלנו בפעמון הכניסה לבניין מגורים פרטי בן חמש קומות מה שנהוג לכנות Town House בשדרת ריוורסייד, סמוך לרחוב 110.



כבר שנים ארוכות שבבתים פרטים גדולים כאלה, הנמצאים במנהטן, גרים בעיקר מולטי-מיליונרים. אבל להפתעתנו, מי שפתח את הדלת לא היה שוער וגם לא סוכנת בית, אלא גבר לא צעיר עם שיער אפור ודליל, בפיג'מה לא אופנתית במיוחד.



"מר רוג'רס?", אמרנו, "אנחנו מ-TheMarker, בוקר טוב".



"TheMarker? קימט רוג'רס את מצחו, לא הייתם אמורים לבוא אתמול, בשבת? חיכיתי
לכם".



"אולי היתה אי-הבנה", השבנו במבוכה וכבר התחלנו לעשות דרכנו החוצה באכזבה.



"לא, זה בסדר. מה זה משנה. נעשה את זה היום", הוא הסביר מיד. בהמשך יספר לנו שלמעשה "יצא לפנסיה" לפני 28 שנה, בגיל 37. שעתו פנויה ואין לו פגישות, אז מה זה משנה אם באנו בשבת, ראשון או שני.



בשבועות האחרונים החלה העיתונות הכלכלית בישראל ובעולם להבליט את הנעשה בשוקי הסחורות הבינלאומיים: נפט, חיטה, כותנה, מתכת, סוכר, שמן או סויה. אבל רוג'רס החל לדבר על הגאות העצומה שצפויה במחירי הסחורות לפני 10 שנים. זאת כאשר יצר, בעצמו, מדד מיוחד לסחורות. החל באוגוסט 1998 ועד היום הניב המדד תשואה של מאות אחוזים יותר מאשר רוב מדדי הסחורות.



רוג'רס כבר בן 65, אבל את פרסומו הראשון הוא קנה לפני שנים ארוכות כאשר הקים ב-1973, עם ג'ורג' סורוס, את קרן קואנטום המפורסמת שגרפה רווחים עצומים. אחרי 10 שנים בהם ניהלו השניים את קואנטום, הם הניבו למשקיעים שלהם רווח של 4,200%.



איך יצרתם תשואה של 4,200%?



"אני כבר לא זוכר בדיוק. עשינו שורטים על הפאונד, על קבוצת מניות כבדות ומבוקשות שזכתה אז לכינוי ה-Nifty 50, והיה גם כסף שעשיתי תודות למעקב שלי אחרי מלחמת יום כיפור".



יום כיפור? יש לך קשר לישראל?



"לא, מעולם לא היה לי שום קשר אישי או עסקי לישראל, אבל כאשר פרצה מלחמת יום כיפור הבחנתי בדיווחים שהמצרים יורים בישראלים בטילים מתוחכמים. הנחתי שאם יש את זה למצרים, זו טכנולוגיה רוסית, והאמריקאים ירצו להניח את היד שלהם על טכנולוגיה כזאת מהר מאוד. הימרנו בגדול על מניות של חברות נשק אמריקאיות גדולות שהיו אז חבוטות ומוכות, והן באמת קיבלו מייד לאחר המלחמה הזמנות גדולות מאוד מהצבא האמריקאי".



אז אחרי 4,200% החלטת לצאת לפנסיה?



"כן, החלטתי שאני רוצה להקיף את העולם באופנוע. אבל לא רציתי שמישהו יגיד לי: ג'ים, לא באמת הקפת את העולם, כי כדי להקיף את העולם צריך לנסוע דרך סין ורוסיה. אז עשיתי מאמצים גדולים במשך שנה להשיג אשרות כניסה למדינות האלה. באותן שנים זה היה קשה מאוד סין היתה סגורה לחלוטין ורוסיה היתה סגורה לחלוטין".



איך נראתה סין לפני 20 שנה?



"היום כבר אין סין כזאת כמו אז. זאת היתה מדינה מנותקת מהעולם. ברוב המקומות בהם נסענו, פגשנו אנשים שמעולם לא ראו אדם מערבי לבן. היתה לי אז חברה יהודיה נחמדה בשם ג'יין שהיה לה חזה גדול מאוד. הסינים לא ראו דבר כזה, וקרה שכאשר עצרנו עם האופנוע ניגשה אליה סינית כפרית, פתחה את החולצה שלה ונגעה לה בחזה".



התחזיות שלך לגבי סין אינן מוגזמות? מדוע אתה מרגיש צורך ללמד את האפי סינית, אם אחרי ככלות הכל אתה כנראה תוריש לה כמה עשרות מיליוני דולרים?



"המאה הזאת היא המאה של סין. גם אם אני טועה בקשר לתחזיות שלי - יש 1.5 מיליארד סינים".



אתה ממליץ למשקיעים, בצורה אגרסיווית וחדה, לרכוש סחורות או תעודות סל ואינדקסים על סחורות. אתה לא חושב שזה קצת מאוחר, אחרי עליות של מאות אחוזים בשנים האחרונות?



"ההיסטוריה מלמדת כי תקופות הגאות בשוקי הסחורות נמשכות בין 15 ל-23 שנים. כלומר, הבול-מרקט הזה יכול להמשיך לרוץ עוד 7 עד 15 שנים, בערך עד 2020".

בוא נדבר על השוק האמריקאי. כאן אתה לא משקיע.



"באמריקה אנחנו בתוך בועת האשראי הגדולה ביותר בהיסטוריה. מעולם לא היה בהיסטוריה
האמריקאית מצב בו אנשים יכלו לקנות בית בלי כסף, בלי הון עצמי. אולי זה גם לא היה
בהיסטוריה של העולם. זה מתחיל להתפוצץ, אבל זה יקח הרבה זמן. אנשים יאבדו את
הבתים שלהם".



ארה"ב תשקע במיתון?



"ארה"ב כבר עמוק במיתון: תסתכלו על הבתים - אנחנו במיתון; תסתכלו על מכירות מכוניות - אנחנו במיתון; תסתכלו על המכירות של קטפילר - אנחנו במיתון הכי גרוע ב-50 השנים האחרונות; תסתכלו על התחלות בנייה - אנחנו במיתון".



הראיון המלא - ביום ראשון ב-TheMarker