"כשאנחנו הולכים לבחור בדים המוכר תמיד צועק לנו: 'לא נמאס לכם להיות ביחד?!' התשובה היא לא, לא נמאס לנו. אפילו טלוויזיה אין לנו בבית ואנחנו תמיד יחד", מספרת המעצבת זינה מיכאלו.
ב-1999, לאחר שסיימו את לימודיהם, הגיעו מיכאלו ובן זוגה אנטולי לתל אביב - היא מעצבת טרייה והוא צלם מתחיל. אנטולי התחיל לעבוד בצילום והיא התחילה לעצב בגדים ולמכור אותם בחנויות שונות. את העבודה המשותפת התחילו כשהיא עיצבה בגדים להפקות צילום שלו.
"עבדנו מהבית כי לי לא היתה חנות ולו לא היה סטודיו", נזכרת זינה. "על אף שהיינו ממש אחד בתוך השני זה היה מאוד טבעי, עד שנולדה הילדה ואז כבר לא יכולתי לקחת חלק בהפקות שלו".
לפני שלוש שנים פתחה זינה ליד גן החשמל בתל אביב חנות קטנה הנושאת את שם החיבה שלה - זיקה. אנטולי היה שותף בבחירת המיקום ועיצוב המקום, וממשיך להיות מעורב בניהול ובקבלת החלטות. "אני צריכה את הדעה שלו בכל דגם", אומרת זינה.
אנטולי מסכים: "הרבה פעמים היא לא מרוצה. אני מסביר לה שזה לא יכול להיות מושלם, על אף שזה לא מושלם רק בעיניה. אני מציע לה לצאת מהחדר ולחזור אחרי כמה דקות כדי לקבל נקודת מבט אחרת על העיצוב. זה עוזר.
"שנינו באים מתחום האמנות, ולכן זה משתלב. התרגלנו לתמיכה הזוגית כי צמחנו יחד בתור אמנים".
מעצבת האופנה אירית, על העבודה עם בעלה: "זוג שעובד יחד לוקח את זה הביתה - אלה שטוענים אחרת הם שקרנים"
שרית מנחם
21.12.2007 / 19:57