בשנה האחרונה מנסים הבנקים הבינוניים לקרוא תיגר בלא הצלחה על שני הבנקים הגדולים. מזרחי טפחות התחיל כבר ב-2006 להעניק ללקוחות חדשים, המקבלים משכורת, 1,500 שקל. אוצר החייל, שהלך אחריו, העלה את הרף והציע 2,000 שקל. ואולם שניהם לא נאלצו להדוף התנפלות של לקוחות חדשים.
שני המבצעים האלה הציפו את הבעיה התחרותית האמיתית של עולם הבנקאות הקמעונית: גם מתנה של כמה אלפי שקלים לא תשכנע לקוחות לעבור את מסכת העינויים שכרוכה בסגירת חשבון הבנק הנוכחי.
לא משנה כמה אנחנו לא מרוצים מהבנק שלנו, אנחנו לא ממהרים לסגור את החשבון. "מה אני צריך את בלבול המוח הזה", היא התגובה של רוב האנשים שחושבים על מהלך כזה. המשפט הזה לא בא משום מקום. די להיזכר בהוראות הקבע, כרטיסי האשראי, ההלוואות, הפיקדונות, תיק ניירות הערך, קופות הגמל ותוכניות החיסכון לילדים.
בבנקים הבינוניים מודעים לבעיה הזו. במזרחי טפחות מפעילים, לצד הגימיק של המענק הכספי, מחלקה מיוחדת שמסייעת ללקוחות החדשים לסגור את חשבון הבנק הישן. בדיסקונט ויתרו לגמרי על הגימיק של המענק הכספי. מבצע העברת הלקוחות האחרון של הבנק השנה התמקד בהבטחה "להגיע עד ביתו של הלקוח" ולעשות בעבורו את העבודה הכרוכה בסגירת החשבון ופתיחת החשבון החדש.
לקראת תחילת השנה האזרחית החדשה - שיכולה להיות הזדמנות לבדוק את האפשרות להתחיל דרך בנקאית חדשה - רתמנו את מנהלת היחידה לקליטת לקוחות חדשים במזרחי טפחות, מיכל בן-יצחק, וניסנו לבדוק אילו מכשולים מחכים למי שמחליט לעבור לבנק חדש. לצד פעולות טכניות מנדנדות שאי אפשר להימנע מהן, למשל הצורך הברור ביצירת קשר עם הבנק החדש או ההודעה הרשמית לפקיד הבנק הוותיק שלנו שאנחנו עוזבים, מתברר כי לחלק לא מבוטל מהפעולות שמפחידות אותנו כל כך יש פתרונות פשוטים ומהירים - הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.
הוראות קבע: רוב הלקוחות נוהגים כיום לשלם את החשבונות השוטפים בהוראות קבע מחשבון הבנק. ארנונה, חשמל, כבלים, טלפון וגז הן הדוגמאות השכיחות. יש גם תשלום תקופתי לקופת החולים, לגן ולחוגים של הילדים, לחדר הכושר ולחברת הביטוח, וכמובן גם תשלום חודשי בעבור המשכנתא. מצד שני, חשבון העו"ש הוא הכתובת לתשלומים הנכנסים, כמו המשכורת והקצבאות השונות (למשל, קצבאות ילדים מביטוח לאומי).
על פניו, מי שמחליף בנק צריך להודיע על המעבר לכל גוף בנפרד, בכדי שיפסיק לחייב את החשבון הישן ויתחיל לחייב את החדש. המשמעות היא המתנה ארוכה ומורטת עצבים של שעות על גבי שעות במוקדי שירות הלקוחות. חלום הבלהות הוא על חברה שתתחיל לחייב את החשבון החדש, ובינתיים תמשיך לחייב גם את החשבון הישן.
ואולם מתברר כי לבעיה המאיימת הזו יש פתרון. רוב הבנקים מתנדבים כיום לעשות בשביל הלקוחות שרוצים לעבור אליהם את העבודה השחורה. מה שנדרש מהלקוח הוא להוציא מהבנק הישן מסמך שנקרא "פירוט אסמכתאות". במסמך זה מפורטים כל הגופים שמורשים לחייב את החשבון.
הבנק החדש לוקח את הטופס שמפרט את הוראות הקבע למיניהן, ומתקשר בעצמו לכל הגופים המורשים כדי להודיע שאת התשלום הבא צריך לחייב בחשבון החדש. יש לציין כי מלבד הוראות הקבע בחשבון הבנק יש ללקוחות רבים גם הוראות קבע בכרטיס האשראי. גם כאן, ברוב המקרים, יש פתרון מהיר, שיוצג בהמשך.
הלוואות: בדרך כלל, הבנקים נותנים ללקוחות חדשים הלוואה כדי לסגור את ההלוואה הישנה, ובמקביל מעניקים להם הלוואה חדשה. לפעמים הבנק החדש יהיה מוכן גם לשאת בעלות הקנס של הפירעון המוקדם של ההלוואה. הבעיה היא שלפעמים הקנס יהיה גדול מדי, ולכן הבנק החדש לא יהיה מוכן לשאת בעלות. ייתכן גם שפשוט לא כדאי לפדות את ההלוואה הישנה. לדוגמה, אם הריבית בשוק עלתה, הבנק החדש יתקשה להציע הלוואה חדשה בריבית הנמוכה של ההלוואה הקיימת.
במקרה זה, הפתרון הוא להורות לבנק הישן לסגור את חשבון העו"ש, אך להשאיר לנו "חשבון הלוואות". חשבון זה, שקיים בכל הבנקים, מיועד רק להלוואות ואינו כרוך בדמי ניהול חשבון. אחרי המעבר לבנק החדש יועברו לחשבון תשלומי ההלוואה מהחשבון הישן. כאשר פירעון ההלוואה יסתיים - החשבון הזה ייסגר.
פיקדונות ותוכניות חיסכון: כמו במקרה של ההלוואה, גם כאן החששות הם כי שבירת הפיקדון תעלה בהפסד גדול מדי של ריבית אלטרנטיווית. אפשרות בעייתית אחרת היא כי הבנק החדש לא יוכל להציע ללקוח החדש בפיקדון החדש תנאי ריבית טובים כמו אלו שיש בפיקדון הישן, מכיוון שתנאי הריבית בשוק השתנו. הפתרון לבעיה הזו דומה מאוד לזה של בעיית ההלוואות. כאשר סוגרים את החשבון מודיעים לבנק הישן להשאיר חשבון פאסיבה - חשבון בלא עמלת ניהול חשבון, שדרכו מנוהלים רק פיקדונות ותוכניות חיסכון. עם זאת, יש לציין כי בניגוד לחשבון ההלוואות, חשבון הפאסיבה לא קיים בכל הבנקים.
כרטיסי אשראי: בשנים האחרונות, כרטיס האשראי נהפך לגורם דומיננטי כמו חשבון העו"ש. בנוסף להיותו תחליף לכסף המזומן בארנק, השימוש בכרטיס לצורך פריסת רכישות גדולות למספר רב של תשלומים גובר והולך, כמו גם במקרים של הוראות קבע. אם החלטנו לעבור בנק, המשמעות היא שאנחנו צריכים להחליף את כרטיס האשראי לכזה שיונפק על ידי הבנק החדש. למרות התגובה הראשונית, מתברר שגם כאן השד לא נורא כל כך.
חברות כרטיסי האשראי מספקות שירות בלא תשלום של העתקת כרטיס האשראי. התנאי הוא שהכרטיס החדש שיונפק שייך לחברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיס החדש. אחרי ההעתקה יועברו כל החיובים והתשלומים מהכרטיס החדש לישן. כיום הבנקים משווקים את כרטיסי האשראי של כל שלוש חברות האשראי. אם בכל זאת החלטנו להחליף גם את חברת האשראי, ניאלץ לסגור את החשבון עם חברת כרטיסי האשראי הישנה. על פי חוק, עלות ביטול העסקות והוראות הקבע מוגבלת ל-40 שקל. הבעיה במקרה זה היא שניאלץ לחדש את כל הוראות הקבע שהיו בכרטיס הישן. הבנקים עדיין לא מסייעים ללקוחות בעניין זה, והמהלך הזה עלול לגזול זמן ואנרגיה רבה.
תיק ניירות ערך: ומה קורה עם חשבון ניירות הערך? האם המשמעות של מעבר לבנק חדש היא שצריך למכור את כל המניות? נניח שאנחנו מושקעים במניה שהסבה לנו הפסדים, או שאינו לא מעוניינים למכור את המניה משיקולי מס. התשובה היא שמעבר בין בנקים לא מחייב למכור את תיק הני"ע - כדי לעבור יש למלא בבנק החדש טופס העברת ני"ע. על סמך פלט תיק ני"ע מהבנק הישן התיק יועבר בשלמות, וללא מכירה ורכישה מחודשת של הני"ע, בתוך שלושה ימים. התנאי להעברה הוא שהחשבון החדש נפתח בדיוק על אותו שם שמופיע בחשבון הישן.
צ'קים: כאן נמצא עקב האכילס שעדיין לא נמצא לו פתרון. הכלל הוא כזה: ככל שרשמתם צ'קים למועדים דחויים יותר, כך אתם קשורים יותר לחשבון הבנק הישן. הסכנה היא מסגירת חשבון בנק שנרשמו ממנו צ'קים, דבר שמעבר לאי הנעימות שבאי-כיבוד הצ'ק - אסור באופן חוקי. הפתרון הוא ללכת למי שקיבל את הצ'קים ולהחליף אותם בצ'קים חדשים.
מכיוון שזהו פתרון מסורבל למדי, נראה שכדאי לצמצם ככל הניתן את האופציה של תשלום בצ'קים. מעבר להיותה אמצעי לפרוס את העסקה למספר תשלומים - או לדחות את התשלום למועד מאוחר יותר - היא גם מחייבת אותנו להמשיך ולשלם דמי ניהול חשבון עו"ש, עד שכל הצ'קים יכובדו.
לעבור בנק ולהישאר שפוי: המדריך המלא לחשבון בנק חדש
רם דגן
23.12.2007 / 7:36