ג'ים רוג'רס בראיון מיוחד ל-TheMarker: "הגיאות בסחורות תימשך עד 2020"

מאת גיא רולניק, נתן ליפסון, שרית מנחם ודפנה מאור



ניו יורק. ב-9:30, בבוקר של יום ראשון בתחילת דצמבר, כאשר שלג ראשון החל לכסות את רחובות מנהטן, צילצלנו בפעמון הכניסה לבניין מגורים פרטי בן חמש קומות - מה שנהוג לכנות Town House - בשדרת ריוורסייד, סמוך לרחוב 110.



כבר שנים ארוכות שבבתים פרטיים גדולים כאלה, הנמצאים במנהטן, גרים בעיקר מולטי-מיליונרים. אבל להפתעתנו, מי שפתח את הדלת לא היה שוער וגם לא סוכנת בית, אלא גבר לא צעיר עם שיער אפור ודליל, בפיג'מה לא אופנתית במיוחד.



"מר רוג'רס?" אמרנו, "אנחנו מ-TheMarker, בוקר טוב".



"TheMarker?" קימט רוג'רס את מצחו, "לא הייתם אמורים לבוא אתמול, בשבת? חיכיתי לכם".



"אולי היתה אי-הבנה", השבנו במבוכה וכבר התחלנו לעשות דרכנו החוצה באכזבה.



"לא, זה בסדר. מה זה משנה. נעשה את זה היום", הוא הסביר מיד. בהמשך יספר לנו שלמעשה "יצא לפנסיה" לפני 28 שנה, בגיל 37. שעתו פנויה ואין לו פגישות, אז מה זה משנה אם באנו בשבת, ראשון או שני.



אבל "יצא לפנסיה" אינו תיאור מדויק לגמרי. ב-79', ג'ים רוג'רס הפסיק לנהל את כספם של אנשים אחרים, ומאז הוא מנהל רק את כספו האישי. אבל, במקרה שלו, פנסיה זה לא דיג וגם לא מקרמה. ב-28 השנים האחרונות היה רוג'רס לאחד המשקיעים והפרשנים המוכרים והמדוברים ביותר בוול סטריט, ובשנתיים האחרונות נהפך לאחד הקולות הבולטים ביותר בשוקי ההון האמריקאיים. זאת בזכות התחזיות המדויקות והקולניות שנתן על שוק הסחורות - אותו זיהה לפני רבים אחרים בוול סטריט - רגע לפני הפריצה הגדולה שלו לתודעה של כל המשקיעים בעולם.



בשבועות האחרונים החלה העיתונות הכלכלית בישראל ובעולם להבליט את הנעשה בשוקי הסחורות הבינלאומיים: נפט, חיטה, כותנה, מתכת, סוכר, שמן או סויה. אבל רוג'רס החל לדבר על הגיאות העצומה שצפויה במחירי הסחורות לפני עשר שנים, כשיצר, בעצמו, מדד מיוחד לסחורות. החל באוגוסט 98' ועד היום הניב המדד תשואה פנטסטית של 350% - מאות אחוזים יותר מאשר רוב מדדי הסחורות.



בין מנהטן לסינגפור



לפני ארבע שנים פירסם רוג'רס ספר בשם "Hot Commodities" - סחורות חמות - שבו הוא קבע נחרצות: "הבול-מרקט הבא הוא כאן, לא במניות, לא באיגרות חוב - אלא בסחורות".



איש לא ערך הצגה בינינו לרוג'רס. מייל קצר שאותו שיגרנו לו, ובו סיפרנו לו על העניין הרב שמגלים בחודשים האחרונים הקוראים של TheMarker בתחזיות שלו, עשה את העבודה. בתוך שעות בודדות הוא אישר את הראיון במייל חוזר. אבל לקבלת האורחים המיוחדת שלה זכו זרים גמורים מישראל בביתו של גורו הסחורות הניו יורקי לא ציפינו.







"היכנסו, גשו למטבח. אני רק הולך להתרחץ ועוד מעט אשוב", אמר רוג'רס ונעלם באחת הקומות בבית הענק. שקט השתרר במטבח רחב הידיים ואחרי כמה שניות היא הופיעה: "שלום, אני Happy, איך קוראים לכם?" שאלה ומיד ניגשה ואמרה: "עכשיו אני אעשה לכם סיור בבית".



האפי היא בתו הבכורה של רוג'רס, והיא התעקשה לעשות לנו סיור מקיף בבית העצום, בין הריהוט העתיק לאוסף הפוסטרים האמנותיים מתחילת המאה, ובין עשרות ארגזים של בגדים וספרים. אחרי כמה דקות היא גם סיפרה לנו בת כמה היא: ארבע וחצי.



רוג'רס הופיע שוב. "האפי, אני הולך עכשיו להתראיין בחדר הכושר. את בינתיים תראי סרט. אני אשים לך ב-DVD את 'שלושת החזירים'?" האפי הינהנה בראשה ורוג'רס המשיך: "אני אשים לך בהתחלה את הסרט בסינית?"



סינית? הילדה דוברת סינית? איפה היא נולדה? "האפי נולדה בניו יורק להורים אמריקאים וחיה כל חייה בניו יורק", משיב רוג'רס. "אז מדוע היא דוברת סינית?", אנחנו מקשים. "אבא ואמא של האפי סבורים כי הדבר החשוב ביותר שהם יכולים לתת לילדה שנולדה במאה הנוכחית הוא שליטה בשפה ובתרבות הסינית. להאפי יש אומנת סינית, שמדברת אתה רק בסינית. אנחנו מדברים אתה באנגלית".



הראיון עוד לא התחיל, אבל רוג'רס כבר העביר לנו בצורה ברורה מה הוא חושב על הכלכלות של המערב ושל המזרח הרחוק ועל הדריך שבה ישתנה מאזן הכוחות בין המזרח למערב. רוג'רס שם לא רק את כספו על המדינה ועל השווקים עליהם הוא ממליץ - אלא גם את בתו הבכורה. שלוש שעות לאחר מכן תגיח אשתו הצעירה פייג' ותגלה לנו מה פשר הארגזים הרבים שפזורים בבית: משפחת רוג'רס אורזת ועוברת לגור בסינגפור. ג'ים ופייג' רוצים שהאפי תהיה קרובה לתרבות הסינית ותגדל קרוב לסין. מדוע לא בסין עצמה? בגלל זיהום האוויר. סינגפור זה מספיק קרוב.







הספר האחרון של רוג'רס, שיצא לאור החודש, נקרא "A Bull in China". שם כותב רוג'רס על הכריכה: "המאה ה-20 היתה המאה של אמריקה. המאה ה-21 שייכת לסין".



תשואה של 4,200%



רוג'רס כבר בן 65, אבל את פרסומו הראשון הוא קנה לפני שנים ארוכות כאשר הקים ב-70', יחד עם ג'ורג' סורוס, את קרן קואנטום המפורסמת, שגרפה רווחים עצומים. אחרי עשר שנים שבהן ניהלו השניים את קואנטום, הם הניבו למשקיעים שלהם רווח של 4,200%.



איך יצרתם תשואה של 4,200%?



"אני כבר לא זוכר בדיוק. עשינו שורטים על הפאונד, על קבוצת מניות כבדות ומבוקשות שזכתה אז לכינוי ה-50 Nifty, והיה גם כסף שעשיתי תודות למעקב שלי אחרי מלחמת יום כיפור".



יום כיפור? יש לך קשר לישראל?



"לא, מעולם לא היה לי שום קשר אישי או עסקי לישראל, אבל כאשר פרצה מלחמת יום כיפור הבחנתי בדיווחים שהמצרים יורים בישראלים בטילים מתוחכמים. הנחתי שאם יש את זה למצרים, זו טכנולוגיה רוסית, והאמריקאים ירצו להניח את היד שלהם על טכנולוגיה כזאת מהר מאוד. הימרנו בגדול על מניות של חברות נשק אמריקאיות גדולות שהיו אז חבוטות ומוכות, והן באמת קיבלו מיד לאחר המלחמה הזמנות גדולות מאוד מהצבא האמריקאי".



אז אחרי 4,200% החלטת לצאת לפנסיה?



"כן, החלטתי שאני רוצה להקיף את העולם באופנוע. אבל לא רציתי שמישהו יגיד לי: 'ג'ים, לא באמת הקפת את העולם, כי כדי להקיף את העולם צריך לנסוע דרך סין ורוסיה'. אז עשיתי מאמצים גדולים במשך שנה להשיג אשרות כניסה למדינות האלה. באותן שנים זה היה קשה מאוד - סין היתה סגורה לחלוטין ורוסיה היתה סגורה לחלוטין".



איך נראתה סין לפני 20 שנה?



"היום כבר אין סין כזאת כמו אז. זאת היתה מדינה מנותקת מהעולם. ברוב המקומות שבהם נסענו, פגשנו אנשים שמעולם לא ראו אדם מערבי לבן. היתה לי אז חברה יהודייה נחמדה בשם ג'יין שהיה לה חזה גדול מאוד. הסינים לא ראו דבר כזה, וקרה שכאשר עצרנו עם האופנוע ניגשה אליה סינית כפרית, פתחה את החולצה שלה ונגעה לה בחזה".



האם התחזיות שלך לגבי סין אינן מוגזמות? מדוע אתה מרגיש צורך ללמד את האפי סינית, אם אחרי ככלות הכל אתה כנראה תוריש לה כמה עשרות מיליוני דולרים?



"המאה הזאת היא של סין, והכישור החשוב ביותר שאני יכול לתת לבת שלי זה סינית. גם אם אני טועה בקשר לתחזיות שלי - יש 1.5 מיליארד סינים. אני לא מלמד את האפי דנית, אלא את השפה המדוברת ביותר בעולם. אני לא יודע מה צופן העתיד - האפי אולי תעבוד במסעדה סינית - אבל דבר אחד בטוח: היא לא תשטוף שם כלים, אלא לכל הפחות תהיה המנהלת".



זה קצת מוזר שילדה ניו יורקית, בת להורים שלא מדברים סינית, מדברת סינית.



"אכן, והסינים בניו יורק בהלם כאשר הם שומעים אותה מדברת. לא מזמן נסענו במונית, והיא פנתה לנהג המונית הסיני ושאלה אותו כמה שאלות. הוא הביט לאחור, ולא הבין מי מדבר אליו. הוא ראה ילדה בלונדינית קטנה עם עיניים כחולות ושמע קול דק המדבר מנדרינית שוטפת. אני מנסה להכין אותה למאה הזאת".



"אין מהנדסים - כולם סוחרי בורסה"



טוב, האפי נראית לנו מוכנה היטב מכל הבחינות - גם תרבותית וגם פיננסית. בוא תנסה להכין את הקוראים של TheMarker למאה הזאת. אתה ממליץ למשקיעים, בצורה אגרסיווית וחדה, לרכוש סחורות או תעודות סל ואינדקסים על סחורות. אתה לא חושב שזה קצת מאוחר, אחרי עליות של מאות אחוזים בשנים האחרונות?



"ההיסטוריה מלמדת כי תקופות הגיאות בשוקי הסחורות נמשכות 15-23 שנה. כלומר, הבול-מרקט הזה יכול להמשיך לרוץ עוד שבע עד 15 שנים, בערך עד 2020".



בתור כלכלנים קשה לנו להתחבר לרעיון של תקופת עליות מתמשכת במחירי הסחורות, שבניגוד למניות אינן נכס שמניב תשואה. בסחורות יש מחיר שבו השוק מתנקה. למשל, בנפט - אם המחיר יעלה מספיק גבוה - הביקוש יירד או שייווצר היצע חדש של אנרגיות חלופיות.



"ההיצע לא יגיע כל כך מהר, והביקושים יימשכו עוד זמן רב. כבר 20 שנה שבשום מקום בעולם לא השקיעו במכרות של מחצבים ולא גילו שום תגלית נפט חשובה".



תן לנו לתקן אותך, בברזיל דווקא גילו שדה נפט לא קטן.



"יפה, אתה צודק, אבל כל השדה הזה מסתכם בקושי בשנה של אספקת נפט. גם אם יתברר בסוף שהוא כפול בגודל, ייקח שנים עד שיתחילו להפיק שם נפט וזה יעלה גם הרבה מאוד כסף. כל שדות הנפט הגדולים בעולם בירידה. אתם יודעים שארגון אופ"ק יזרוק בקרוב את אינדונזיה ממנו? יודעים מדוע? כי אופ"ק הוא ארגון של החברות יצואניות הנפט, ואינדונזיה - שהיתה יצואנית גדולה - נהפכה ליבואנית, וכך גם סין ומאלזיה. אני לא כזה חכם גדול. הסתכלתי על שוקי הסחורות בעבר והבנתי לאן זה הולך".



אבל אם מחירי הסחורות ימשיכו לעלות, מהר מאוד נראה השקעות ענקיות במכרות, בשדות נפט חדשים, באנרגיות חלופיות ובחקלאות.



"פעם נדרשו 10 שנים כדי לפתח מכרה חדש. עכשיו - עם כל התקנות והרגולציות של הממשלות על זיהום אוויר וההתחשבות בסביבה - זה ייקח זמן כפול. מחלקות הגיאולוגיה בכל האוניברסיטאות התרוקנו בהדרגה ב-20 השנים האחרונות, כי כולם לומדים מינהל עסקים. אין מהנדסים, אין טרקטורים - יש רק סוחרי בורסה".



אבל בשנים האחרונות נעשו התקדמויות טכנולוגיות אדירות. אתה לא חושב שהטכנולוגיה תאפשר בשנים הקרובות לסגור מהר יותר את הפערים בין הביקוש להיצע הסחורות?



"להפך. בסיבוב הקודם של הגיאות בשוקי הסחורות והנפט, בשנות ה-70 וה-80, גילו טכנולוגיות לקידוח בארות נפט בעומקים גדולים פי עשרה. אז גילו את שדות הנפט באלסקה, במאלזיה, במקסיקו ובים הצפוני. אבל גם אז בכל זאת לקח המון זמן עד שהנפט הגיע - והמחירים עלו לאורך זמן. עכשיו אין את כל הדברים האלה: אין שדות חדשים וייקח זמן רב עד שיצליחו לבנות טחנת רוח מעל כל גג במנהטן כדי לייצר חשמל".



אבל ב-200 דולר לחבית נפט יקומו פה מהר מאוד כורים אטומיים שייצרו אנרגיות בכמויות אדירות.



"כן, אין ספק. כאשר הנפט יגיע ל-250 דולר - הם יקדחו נפט גם במדשאה של הבית הלבן. אבל זה לא יעזור להם. זה ייקח הרבה זמן, לפחות עשר שנים, לבנות את הכורים האטומיים האלה. בסין, למשל, בונים כיום תחנות כוח אטומיות בהיקפים עצומים. אבל הסינים עצמם צופים שרק 10% מצריכת האנרגיה שלהם תבוא ממקורות שאינם נפט, גז ופחם. ולסינים, בניגוד לשאר העולם, אין את הבעיות עם התנועה הירוקה - כלומר הם יכולים לזוז מהר".



שוק הסחורות עדיין נראה תנודתי ומפחיד.



"נכון, יש בו תנודות חדות. אחרי אירועי 11 בספטמבר הנפט ירד ב-50%, כי כולם הפסיקו לטוס, ואני בטוח שגם בעתיד יהיו נפילות כואבות כאלה. אבל לאורך זמן המגמה ברורה - למעלה".



אם היית צריך לשים עכשיו בצד 100 מיליון דולר עבור האפי, מבלי שהיא תוכל לגעת בזה ב-30 השנים הקרובות, היכן היית משקיע את הכסף?



"הייתי קונה לה נדל"ן בסין. לא עכשיו, כי יש שם בועה, אלא אולי בעוד שנה. אולי הייתי קונה לה גם יהלומים, שקל להחביא אותם או להפקיד אותם בשווייץ".



"מחכה שמיקרוסופט תיפול"



מה עם מניות אינטרנט?



"אתה תקנה אינטרנט. לקנות מניות אינטרנט היום זה כמו לקנות מניות מחשבים של לפני 30 שנה - גם אז זה היה עולם מלא הבטחות. ואז באה מיקרוסופט. ב-77', המלה מחשב היתה דבר קסום, אבל מניות יבמ ו-hp לא עשו תשואה כזאת מיוחדת".



מה אתה חושב היום על מיקרוסופט, למשל על ההשקעה שלהם בפייסבוק?



"אני חושב שהם משוגעים שהשקיעו בפייסבוק. אני נמצא בפוזיציית שורט על מיקרוסופט, ומחכה שהיא תיפול".



אבל האינטרנט צומח.



"זאת לא יכולה להיות השקעה מוצלחת, כי העולם משתנה. הדברים שאנשים מצפים שיקרו - לא קורים. תעקבו אחר האירועים מאז 1910 ותראו שקורים אך ורק דברים שאנשים לא צפו. כל עשור יש משהו אחר: אם השקעת בשנות ה-70 בסחורות, בשנות ה-80 ביפאן ובשנות ה-90 בטכנולוגיה - העולם היום היה שייך לך. אבל איש לא יודע מה יהיה כל עשר שנים".



וורן באפט מצליח באופן לא רע לבחור מניות לאורך זמן. הוא לא מתלהב מסחורות, והוא מכר באחרונה את הפוזיציה שלו בפטרוצ'יינה.



"אני לא מתלהב ממניות ברקשייר התאוויי. הוא אדם בן 77, והוא לא ינהל את החברה עוד הרבה זמן. לא הייתי נוגע במניות שלו".



איך הגעת לרעיון של מדד של סחורות לפני עשר שנים?



"הבנתי שסחורות הולך להיות השוק הבא, אבל לא רציתי להשקיע את זמני בעבודה מול מסכי המחשב, אז פיתחתי אינדקס. האמת, לא ידעתי בדיוק מה אני עושה, אבל מאז שהקמתי את האינדקס הזה הוא עשה תשואה של 350% עד 600% יותר מממוצע האינדקסים של סחורות".



זה גם פרנסה?



"אני מוכר רישיונות (licensing) למדד שלי לאחרים שמנהלים כספים באמצעותו - בנקים להשקעות כמו ABN AMRO, מריל לינץ', UBS ו-Daiwa, שמבססים עליו קרנות אינדקס. לפני כמה שנים ניסה אחד הבנקים הגדולים לחקות את המדד שלי, רק לשפר אותו - הם אמרו שזה יהיה סופר-דופר-הופלה מדד - אבל זה עשה חצי מהמדד שלי. מאוגוסט 98' עד אוקטובר השנה עשה המדד שלי 331%, לעומת 120% במדד ה-CRB של רויטרס".



"המאה של סין"



איך נראה תיק ההשקעות שלך?



"אין לי מושג מה התיק שלי. האסטרטגיה שלי היא לקנות בזול ולמכור ביוקר".



אין לך אלוקציה שאתה קובע לעצמך? פיזור?



"פיזור? אני לא חסיד של פיזור. אף אחד לא התעשר מפיזור. פיזור זה רעיון שנועד להגן על ברוקרים וכלכלנים. אם יש משהו טוב - אני קונה אותו. היום למשל יש לי מניות של חברות תשתית (utilities) קטנות באמריקה, שמהר מאוד ישתלטו עליהן, יש לי בנקים קטנים באירופה, יש לי מניות בשווקים מתעוררים - אבל מהן אני כבר אולי צריך לצאת. יש טירוף סביב השווקים המתעוררים עכשיו. ברגעים אלה יש איזה 40 אלף בוגרי מינהל עסקים שעפים באוויר ומחפשים להשקיע בשווקים מתעוררים. אני באמת צריך למכור. בינתיים כבר מכרתי את האחזקות שלי בבורסות פרו, בוצואנה וחוף השנהב".







אתה מאוד אופטימי ביחס לסין, אבל דווקא שם זה נראה בועתי במיוחד, לא?



"השוק הסיני יהיה בועה אם עד מארס הוא יעלה עוד 30%-40%, יכול להיות 50%. אני לא יודע, אני ממציא מספרים, אבל זו התחושה שלי. השוק עלה 500% בשנתיים וחצי, שזה הרבה. אבל אתם צריכים לזכור שלפני כן הוא ירד חזק והרבה זמן. רק ל-7% מהסינים יש חשבונות בבורסה - זו עדיין לא בועה".



לא כדאי למכור ולחכות שהשוק יתקרר?



"אני לא רוצה למכור את סין. אני רוצה שהמניות שלי בסין יעברו יום אחד לידי האפי. אם המניות ייפלו עד מארס זה יהיה טוב, כי זה אומר שלא תהיה בועה. אז אני אקנה עוד מניות. גם מי שקנה מניות בארה"ב בשיא, שהיה לפני המשבר של 1907, והחזיק אותן לאורך המפולת - עשה בסדר גמור".



אוקיי. בא נדבר על השוק האמריקאי. כאן אתה לא משקיע.



"באמריקה אנחנו בתוך בועת האשראי הגדולה ביותר בהיסטוריה. מעולם לא היה בהיסטוריה האמריקאית מצב שבו אנשים יכלו לקנות בית בלי כסף, בלי הון עצמי. אולי זה גם לא היה בהיסטוריה של העולם. זה מתחיל להתפוצץ, אבל זה ייקח הרבה זמן. אנשים יאבדו את הבתים שלהם".



ארה"ב תשקע במיתון?



"ארה"ב כבר עמוק במיתון: תסתכלו על הבתים - אנחנו במיתון; תסתכלו על מכירות מכוניות - אנחנו במיתון; תסתכלו על המכירות של קטרפילר - אנחנו במיתון הכי גרוע ב-50 השנים האחרונות; תסתכלו על התחלות בנייה - אנחנו במיתון".



הממשל האמריקאי מתעקש שאין מיתון.



"כמובן, הממשל האמריקאי רגיל לשקר. הם גם אומרים הרי שאין אינפלציה, בשעה שאנחנו באינפלציה גדולה (הדברים נאמרו שבועיים לפני פרסום מדד נובמבר, שהראה על זינוק חד באינפלציה בארה"ב - ג"ר). האינפלציה היא גבוהה בהרבה ממה שהממשלה מצהירה ומפרסמת, ואם יש אינפלציה גבוהה זה אומר שהצמיחה הריאלית הרבה יותר נמוכה מהדיווחים".



איך אתה קובע שיש אינפלציה הרבה יותר גבוהה?



"את זה לא אני קובע, יש אנשים שעוקבים אחרי זה. יש בחור בשם ג'ון וויליאמס, תסתכל באתר שלו. הוא עוקב אחר כל השקרים והטעויות בדיווחים הסטטיסטיים של הממשל האמריקאי: הם משנים כל הזמן את השיטה של מדידת האינפלציה כדי להוריד את האינפלציה. אנשים שעבדו בממשל בתחום הזה ועזבו מודים כי זו מערכת שעושה מניפולציות בנתונים כדי להוריד מלאכותית את דיווחי האינפלציה".



ברננקי לא רואה את זה? מדוע הוא מוריד את הריבית אם יש אינפלציה?



"כי הוא אידיוט, כמו החבר שלו שהיה לפניו, גרינספאן. הוא הרי הופיע בספטמבר 2001 בקונגרס ואמר שהמצב הכלכלי באמריקה טוב - לא היה לו מושג למאסטרו הגדול - הוא אמר שאין מיתון כאשר כבר היינו עמוק במיתון".



ברננקי לא רואה שיש אינפלציה ומיתון?



"ברננקי לא מבין כלום. כמו גרינספאן, הוא יודע רק להדפיס כסף. הדבר הראשון שהוא עשה כאשר נכנס לתפקיד שלו זה להפסיק לפרסם את נתוני כמות הכסף כדי שלא נדע כמה כסף הם מדפיסים שם בבנק המרכזי, ומה שהוא עושה מאז שהוא בתפקיד זה להוריד ריבית. באוגוסט הוא חתך את הריבית כדי להציל את החברים שלו בוול סטריט. אנחנו הורסים את המטבע שלנו - הדולר - אבל ברננקי לא רואה את זה, כי הוא ממוקד בחברים שלו בוול סטריט".



אבל הירידה בדולר קצת עוזרת לגירעון הסחר האמריקאי.



"מטבע שיורד לא הופך את המדינה לתחרותית יותר - צריך לעבוד על איכות ולא על מחיר. פיחותים לא עובדים, אלא רק יוצרים אינפלציה. זה מעולם לא עבד. אתם בישראל הרי יודעים את זה טוב מאתנו, שפיחותים לא עוזרים".



בכל זאת, איך ברננקי לא רואה את זה?



"האיש לא מבין על מה הוא מדבר. לא מזמן הייתי במלון, אז עברתי ליד טלוויזיה ושמעתי אותו אומר על האינפלציה והנפילה של הדולר כי אמריקאים שקונים רק מוצרים אמריקאיים לא נפגעים מזה - זה מה שהאיש אמר. שמעתי את זה ופשוט נכנסתי ללחץ. זה האיש שמנהל את הכלכלה שלנו. כאשר השוק ירד ב-6% באוגוסט, הוא מיהר לחתוך את הריבית ב-0.5%. מה הוא יעשה כאשר השוק יירד ב-26%?"



אתה בשורט על הדולר?







"הייתי בשורט על הדולר הרבה זמן, ויש לי עדיין. אבל השבוע, בטח ראיתם את השער של 'האקונומיסט' הבריטי עם הנפילה של הדולר, זה אומר שכולם כבר שורט דולר ואולי צריך לקנות דולר (הראיון נערך בתחילת דצמבר, ואכן הדולר רשם עלייה של 2% מול היורו מאז). אבל זה תיקון טכני, כל עוד ברננקי שם - אני בשורט על הדולר - ולצערי הוא יהיה שם עוד הרבה זמן כי אי אפשר להדיח אותו. בינתיים אני עובר לסינגפור".



-



סחורות



Commodities. כלל חומרי הגלם הבסיסיים, כמו נפט, פחם, גז, מתכות וסחורות חקלאיות. מחירי הסחורות נעים במחזוריות, ובשנים האחרונות נמצאים בגאות מרשימה



-



Bull Market



שוק פרי. כינוי לשוק או למגזר שנמצא במגמת עלייה; לעומת שוק דובי - כינוי לשוק חלש שנמצא במגמת ירידה



-



50 Nifty



כינוי לקבוצה של 50 מניות פופולריות בשנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, שהיו תקופה של עליות בבורסות בעולם. המניות בקבוצה זו - ובהן ג'נרל אלקטריק, קוקה קולה ויבמ - התאפיינו בדרך כלל ברווחיות גבוהה ובמכפילי רווח גבוהים



-



שורט



מכירה בחסר. המוכר בחסר מוכר ני"ע, מטבע או סחורה שאינם ברשותו, אך הוא יכול לשאול אותם מגוף אחר. הוא מקווה שמחירם יירד, ואז יוכל לרכוש אותם בזול - ולהרוויח מההפרש



-



אלוקציה



Asset Allocation. הקצאת נכסים. בניית תיק השקעות מאוזן המגוון בין נכסים שונים. האלוקציה נגזרת בדרך כלל מהעדפות של המשקיע, נטייתו או רתיעתו מסיכון ואופק ההשקעה שלו



-



כמות הכסף



הכמות הכוללת במשק נתון של שטרות, מטבעות ואמצעי תשלום נזילים אחרים, שנובעים מאשראי או מהלוואות, למשל. נתון זה משמש בחישוב היחסים בין הריבית, התוצר והאינפלציה במשק



-http://www.shadowstats.com



איך משקיעים בסחורות?



הצמיחה העולמית של השנים האחרונות הביאה לגאות במחירי הסחורות בעולם. מי שצופה כי העליות יימשכו ומעוניין לרכוב על המגמה - יכול לעשות זאת באמצעות מכשירים פיננסיים שונים.



ישנם מכשירים שיאפשרו חשיפה רחבה לסוגי סחורות שונים: למשל, תעודת הסל "תאלי סחורות" שעוקבת אחר מדד הסחורות של דויטשה בנק. מדד זה מורכב מחוזים עתידיים על נפט גולמי, נפט להסקה, אלומיניום, תירס וחיטה. חוזה עתידי הוא מעין חוזה ביטוח, שבו הרוכש מקבע את מחיר הסחורה שאותה יקבל בעתיד. החוזים נסחרים בבורסה כנכס פיננסי, ומחירם משתנה בהתאם למחירי הסחורות.



גם תעודת הסל "קסם סחורות", שעוקבת אחר מדד הסחורות של בנק ההשקעות גולדמן סאקס, מאפשרת להיחשף ולהרוויח מעלייה במחירי הסחורות. המדד מורכב מ-24 חוזים עתידיים על סחורות כמו אנרגיה, מתכות תעשייתיות, חקלאות, משק החי ומתכות יקרות. קרנות הנאמנות "מיטב סחורות" ו"קואטרו קומודוטיס" משקיעות בסחורות כמו חיטה, נפט ואלומיניום.







בנוסף, ישנם מכשירים פיננסיים המאפשרים השקעה ממוקדת יותר. משקיע שצופה את המשך המגמה של עליות במחירי הנפט יכול להשקיע בתעודת הסל "תכלית נפט", העוקבת אחר חוזים עתידיים בנפט. השקעה בענף האנרגיה אפשרית גם באמצעות תעודות הסל "קסם אנרגיה" או "תאלי אנרגיה", שעוקבות אחר מדדי מניות של חברות גדולות המפיקות ומשווקות מוצרי אנרגיה.



משקיעים שאינם נרתעים ממכשירים פיננסיים זרים יכולים להשקיע גם ב-ETF, הנסחרות בארה"ב. למשל, ETF שנסחרת תחת קוד המסחר USO עוקבת אחר החוזים העתידיים על נפט. ישנם גם מכשירים העוקבים אחר מדדי מניות בענפי המתכת. ETF שנסחרת תחת קוד המסחר SLX עוקבת אחרי מדדי מניות של חברות כרייה ועיבוד מתכות. תעודת הסל הישראלית "תכלית סילבר", מאפשרת להשקיע במתכת כסף, ו"קסם זהב", המשקיעה בחוזים עתידיים על המתכת הצהובה - נמצאת כיום ברמת שיא.



-



ETF



קרן נאמנות סחירה הכפופה לחוקים ולתקנות בארה"ב ועוקבת אחר מדד כלשהו. באופן עקרוני, ETF היא המקבילה האמריקאית לתעודות הסל הישראליות



ההסתבכות עם רפקו



חברת קרנות ההשקעה של רוג'רס תבעה את רפקו (Refco) - חברת שירותים פיננסיים מניו יורק אשר היתה ברוקרית גדולה בתחום החוזים והאופציות על סחורות. רפקו הגישה בקשה להגנה מפשיטת רגל ב-2005, וכללה ברישום הנכסים שלה בפשיטת הרגל כספים של שתיים מהקרנות של רוג'רס, בסך 326 מיליון דולר, אשר היו נתונים לניהולה. בסך הכל הגיעה רפקו לחובות של 4.2 מיליארד דולר לכל נושיה.



רפקו נקלעה לקשיים כאשר התברר כי המנכ"ל שלה הסתיר חובות גרועים בהיקף של 430 מיליון דולר, אשר לא הופיעו במאזנה. גילוי זה הוביל לחשיפת חובות כבדים של החברה, ופשיטת הרגל שלה הגיעה במהרה. בין הנושים הבלתי מובטחים שרשמה רפקו בבקשת ההגנה מפשיטת רגל שלה היו שתי הקרנות של רוג'רס.



ואולם קרנות רוג'רס טענו כי הורו לרפקו להחזיר לה את נכסיהן לפני בקשת פשיטת הרגל - על ידי הפקדתם בחשבון נפרד שאינו קשור לפשיטת הרגל. במקום זאת הכניסה רפקו את הכסף לחשבונות הברוקראז' שלה, שנכללו בפשיטת הרגל. רפקו טענה בתשובה להאשמות כי הפקידה את הכספים בדין לפי הוראותיה של חברת רוג'רס. התביעה עדיין לא התבררה.



מה קרה לבית במנהטן שנרכש ב-107 אלף דולר



ברגע שבו התברר כי רוג'רס עובר לסינגפור היה לנו תירוץ טוב לשאול אותו על ה-Town House המרשים שבו נערך הראיון. "כמה אתה דורש על הבית?" ביררנו. רוג'רס לא היסס: "אני לא מהאנשים שמספרים כמה הם שווים וכמה כסף הם עשו. אני לא חלק מהחבר'ה האלה היום בוול סטריט, שכל הזמן מספרים לך כמה כסף הם עושים. אבל במנהטן צריך לדווח לעירייה על כל עסקת נדל"ן, אז אני אגיד לכם בכמה קניתי את הבית ובכמה אני מציע אותו עכשיו בשוק. אני דורש עכשיו על הבית 15 מיליון דולר, והסוכן שלי אומר לי שאולי נקבל 16 מיליון דולר".



מתי קנית את הבית?



"ב-77'".



כמה שילמת?



"107 אלף דולר".



107 אלף דולר נהפכו ל-15 מיליון דולר. איך קורה הדבר הזה? הסיבה הראשונה היא כמובן הזינוק המדהים במחירי הנדל"ן במנהטן בשנים האחרונות. אבל יש סיבה נוספת - הבית של רוג'רס ממוקם בשדרת ריוורסייד ליד רחוב 110. לפני 30 שנה היה זה אזור שרחוק רק בכמה מאות מטרים מהארלם, ונחשב אזור מסוכן מאוד שמעטים רצו לגור בו. ואולם בעשור האחרון השתנתה מנהטן בלא היכר. הארלם והאזורים הגרועים נדחקו בהדרגה, וכיום כמעט כל אזור במנהטן נחשב ראוי וטוב. ריוורסייד נחשב אזור טוב במיוחד, והמחירים שם עלו בפראות.



עכשיו תנסו אתם לחשוב על נכס הנדל"ן שרכשתם בתל אביב, בפתח תקוה, ברמת גן או בירושלים לפני 30 שנה ב-70, 100 או 120 אלף דולר ולהעריך מה השווי שלו היום. תנו לנו לנחש - זה לא 15 מיליון דולר.