>> הם עדיין רואים את עצמם כיזמים, אבל הם מודים שהם כבר לא מבינים בתקשורת אופטית; וממש, אבל ממש, לא חסרה להם החגיגה התקשורתית סביב עסקת כרומטיס האגדית, שנמכרה תמורת 4.5 מיליארד דולר בתחילת 2000 לענקית התקשורת לוסנט ושנה לאחר מכן נסגרה בקול דממה דקה.
רפי גדרון ואורני פטרושקה מודל 2007 שונים מאוד ממודל 2000 של ימי הבועה. לפני שנתיים הם השיקו את פרולוג, קבוצת השקעות בחברות סטארט-אפ מתחום הננו-טכנולוגי. כעת השם שונה לפריסיד (Precede). הם עדיין לא נטשו את תחום הננו-טכנולוגיה, אבל נכבשו בקסמי הקלינטק (טכנולוגיות נקיות, ירוקות וידידותיות לסביבה). ביחד עם אלברט אוליר ונמרוד גור הם מלווים חברות קלינטק במודל בלתי שגרתי בנוף ההיי-טק. הם לא רואים את עצמם כמשקיעים קלאסיים. בוודאי לא ככאלו שמחפשים לעשות את המכה - האקזיט הגדול.
הארבעה עסוקים מאוד בליווי החברות שלהן, ובעיקר אוהבים להפשיל שרוולים ולעבוד קשה יחד עם היזמים, שלא כמו משקיעים קלאסיים. הם משקיעים מכיסם את ההשקעה הראשונית בחברות, ובחרו כשותפים את הקרנות פיטנגו ואוורגרין שמשקיעות את השקעות ההמשך ארוכות הטווח באותן חברות.
בניגוד לקרנות הון סיכון קלאסיות, אין להם פורטפוליו עשיר שבו אחד השותפים בקרן יושב בדירקטוריון ואחראי על כמה חברות. "אנחנו לא משקיעים בחברות, אלא מקימים חברות. יוזמים את החברות יחד עם היזמים", מסביר גור.
"אנחנו עובדים על מספר מצומצם של פרויקטים (חברות), כרגע מדובר בשניים, ואנחנו לא רוצים לעסוק ביותר משלוש ארבע חברות בו-זמנית", מסביר גדרון. בניגוד לקרנות שמשליכות את כל יהבן ביזם וביכולתו להוביל את החברה, בפריסיד העניינים מתנהלים אחרת.
מסביר אוליר: "אם מדובר בקבוצה מנוסה של יזמים מנוסים שכבר ייסדו כמה חברות - אנחנו לא הכתובת עבורם. האנשים שעבורם אנו הכתובת הם מדענים, חוקרים ויזמים עם רעיון, שצריכים שותף שיחד איתו יקים איתם חברה ויעזור להם לבנות אותה, עם כל האספקטים שכרוכים בכך".
אומר גור: "אני שואל כל מדען שמגיע אלינו, האם הוא מתאים להשקעה של קרן הון סיכון. אם התשובה היא כן, אז הוא לא מתאים לנו. אנחנו עושים השקעות שהן מקדימות להשקעות שמבצעות קרנות הון סיכון. כשהצד היזמי לא מגובש".
לדברי פטרושקה, "אנחנו לא קרן הון סיכון. אנחנו יזמים במטען הגנטי שלנו. חשים בהבדל בינינו לבין קרנות. משקיע בקרן מעורב בחמש עד שמונה חברות ומצפה שאחת מהן תהיה הצלחה גדולה, שתיים יהיו הצלחות סבירות והשאר לא. אנחנו לא חושבים כך. אנחנו חושבים כמו יזמים ופועלים שכל חברה תהפוך למצליחה. הערך המוסף שלנו הוא הזמן שלנו, לאו דווקא ההשקעה".
אחד היזמים בהם השקיעו השניים הוא ד"ר איתי ברוכי מחברת פיתגורס סולאר, שזכה לפני כשבוע להכרה בינלאומית כאשר נבחר להיות אחד משלושת המדענים הישראלים שזכו להיכלל ברשימת 50 ההישגים המדעיים הנבחרים של שנת 2007 שערך המגזין האמריקני "סיינטיפיק אמריקן". ברוכי זכה בהישג יחד עם פרופ' אשל בן יעקב מאוניברסיטת תל אביב על עבודתם החדשנית בתחום חקר המוח. בפיתגורס סולאר עוסק ברוכי בהפחתת עלויות לייצור אנרגיה סולארית.
המטרה היא למנוע מהיזמים-מדענים טעויות, כמו אלה שעשיתם בכרומטיס?
פטרושקה: "מותר לעשות טעויות בהקמה ובניהול חברה. אנחנו צברנו ניסיון ויודעים היכן אפשר לטעות. לפעמים זה חלק מהעניין לעשות טעויות, ולפעמים זה דרמטי לטעות. ככלל, זה דבר חיובי ללמוד מניסיונם אחרים".
בתחילת בחרתם להתמקד בהשקעות בננו-טכנולוגיה, אבל בסופו של דבר מצאתם את עצמכם משקיעים בקלינטק. מה הסיבה לשינוי?
פטרושקה: "עברנו מננו-טכנולוגיה לקלינטק לאחר שהתחלנו לחפש השקעות באנרגיה סולארית ונפתחנו לעולם הזה לאחר שהתעמקנו בו. האם עזבנו את ההשקעות בננו-טכנולוגיה? התשובה היא לא, אבל אין לנו פוקוס מיוחד רק בננו-טכנולוגיה".
אתם מומחים לתחום התקשורת. מה פתאום להתעסק בהשקעות בקלינטק?
גדרון: "למרות שמדובר בתחומים שונים, הייתי אומר שברוב הפרויקטים שבהם אנו עוסקים יש אלמנטים חזקים מתחום הנדסת החשמל".
איך אתם רואים את שוק הקלינטק?
פטרושקה: "ברור שיש הייפ של התקשורת והעיתונות סביב הקלינטק, אבל בכל זאת ישנם כמה מרכיבים שמשחקים לטובת התחום. בין היתר מדובר בהתחממות כדור הארץ, עליית מחירי הנפט והמצב הגיאו-פוליטי. הממשלות מכירות בכך ומעניקות סובסידיות למשקיעים בקלינטק".
האם השוק מכיר בצורך של מוצרי קלינטק?
גדרון: כשבוחנים את תחום הקלינטק, רואים שלושה מרכיבים עיקריים: מקורות אנרגיה, מים וטיהור ומחזור. לגבי מים, אני חושב שישנה הבנה מחקרית שאם עד שנת 2050 לא נעשה דבר, נהיה בבעיה".
אתם בטח לא תחכו עד שנת 2050 כדי להגיע לאקזיטים. אני מניח שעדיין תרצו בתוך כמה שנים להגיע לאקזיט.
גדרון: "נכון, לכן אנחנו לא משקיעים כרגע בתחום המים, אבל יש לנו פרויקטים בתחום האנרגיה החלופית".
גור: "נוצרה אנומליה בתחום הקלינטק. מצד אחד מדובר בשווקים ענקיים והמודעות של צרכנים היא כפי שלא היתה מעולם. ישנה גם מודעות פוליטית ותמיכה ממשלתית באנרגיות נקיות כפי שלא היתה בעבר. מצד שני, אתה רואה שלא הוקמו חברות גדולות בתחום כפי שבהיי-טק".
גדרון: "זו המטרה שלנו, להצמיח חברות סטארט-אפ ולהפוך אותן לגדולות. הסטטיסטיקה מדברת על כך שרק אחת מתוך עשר חברות מצליחה, ואנחנו מקווים שאלו יהיו החברות שלנו".
לפי חברת המחקר ONLINE-IVC השקעתם בשתי חברות: קוריוליס ווינד (Coriolis Wind) ופיתגורס סולאר, תוכלו לספר עליהן?
גור: "למעשה הקמנו שלוש חברות, אחת עדיין חשאית. פיתגורס סולאר היא הכי מתקדמת. היא מפתחת טכנולוגיה שמסייעת להוזיל את עלויות הסיליקון של התאים הסולאריים. על ידי שימוש באופטיקה היא מרכזת את קרני השמש וחוסכת בכמות הסיליקון. זה מסייע בהפחתת עלויות של יצירת האנרגיה הסולארית. החברה הוקמה על ידי שני יזמים, גונן פינק שהיה 11 שנים בצ'ק פוינט; וד"ר איתי ברוכי. החברה השנייה, קוריוליס ווינד, מפתחת טכנולוגיה המנצלת את הרוח. הפיתוח הטכנולוגי מחובר לרשת החשמל ומיועד לאזורים גיאוגרפיים שבהם יש יותר רוח משמש".
צללתם לתחום הקלינטק, אבל עדיין נראה שקרנות הון סיכון יושבות על הגדר בכל הקשור להשקעות בתחום.
גדרון: "התחום לא כל כך טריוואלי להשקעות הון סיכון בגלל שלעתים אורך החיים שחברה כזו זקוקה לו הוא יותר משבע שנים - תוחלת של קרן ממוצעת. למרות זאת אני סבור שרוב הקרנות מתחילות לפתח פרקטיקות להשקעות בקלינטק".
גור: "זו תעשייה הבנויה על תחרות מול מחירי מים וחשמל, שהם מוצרי גלם. זהו מבנה עסקי ששונה מתעשיית ההיי-טק שבה אתה מקבל פרמיה על חדשנות טכנולוגית. זה יוצר חסמים שאין בתעשיית ההיי-טק".
פטרושקה: "היצע החברות כאן הוא קטן ממה שחושבים. בתחום המים יש לא מעט פיתוחים ופרויקטים, אך אנחנו מתעסקים באנרגיה חלופית, וההתרשמות שלי היא שיש פחות חברות לעומת מה שהיינו רוצים. מכנים את ישראל ארץ השמש? לא מצאנו שזה כך".
רוצים לגדל כרומטיס חדשה בתחום הקלינטק
ב-31 במאי 2000 נפל דבר בישראל. עסקת ההיי-טק הגדולה ביותר בהיקפה בהיסטוריה של ישראל נחתמה. לוסנט הודיעה באופן רשמי על רכישת סטארט-אפ קטן בשם כרומטיס. כרומטיס הוקמה ב-97' על ידי פטרושקה וגדרון, שני יזמי היי-טק סדרתיים. שנה קודם לכן הם מכרו את חברת סקורפיו שהקימו ב-93' לחברת יו.אס רובוטיקס תמורת 72 מיליון דולר. אלא ששנה אחת בלבד לאחר עסקת הענק עם לוסנט, עם התפוצצות בועת התקשורת, לוסנט הודיעה על סגירתה של חטיבת כרומטיס. כרומטיס פיתחה מערכות תקשורת אופטיות המיועדות לחיבור מנויים במייל האחרון (רשתות מטרו).
היו לא מעט סיבות מדוע כרומטיס נסגרה. הבעיות לא היו רק במוצריה, אלא בתמחור חסר פרופרציה של העסקה. לוסנט הימרה על הסטארט-אפ מפתח תקוה, כשזה רק פיתח מוצר בטא ומבלי שהציג רווחים כלשהם, אבל לאחר זמן קצר הבינה את גודל הטעות. זה לא שינה הרבה לגדרון ופטרושקה שנהפכו למיליונרים לאחר שקיבלו 360 מיליון דולר במניות בעת העסקה (לאחר העסקה הנפילה במניות לוסנט כיווצה את הרווח שלהם לכ-140 מיליון דולר). העסקה המדהימה והנפילה של החברה זמן קצר לאחר מכן, הפכו אותם, בעל כורחם, לסמלי היזמים הטכנולוגיים הישראלים של עידן הבועה. הם התרחקו מהעין הציבורית, וגם לא הקימו חברות חדשות - עד להקמת קרן פריסיד לפני כשנתיים. פטרושקה היה פעיל ציבורית בניסיון משותף עם עמי איילון וסרי נוסייבה ליוזמת המיפקד הלאומי לקידום הסדר קבע בין ישראלים לפלשתינים.
אילו לקחים אתם לוקחים אתכם מתקופת כרומטיס לפריסיד?
פטרושקה: הקמנו שתי חברות וניהלנו אותן. גייסנו הרבה מאוד כסף ועשינו אקזיט. כל זה לימד אותנו. גם גייסנו אנשים רבים לחברות שלנו ולמדנו לנהל אנשים".
גדרון: "על סמך הניסיון שלנו אנחנו יכולים לדעת מה עובד ומה לא. מבחינתנו חשוב מאוד שהצוות של היזמים יהיה איכותי. ישנה גם חשיבות לאיזון בין הטכנולוגיה למרכיב השיווק. להבין איך למכור את המוצר ולמי".
פטרושקה: "בישראל ישנה נטייה להעניק משקל יתר לאספקט הטכנולוגי ומשקל חסר להבנת צרכי שוק. זו תובנה שלקחנו מהעבר".
אתם מאמינים שכיום אחת החברות שאתם משקיעים ומלווים תהפוך לכרומטיס?
פטרושקה: "אני מאמין שכן, גם כרומטיס התחילה בקטן".
תחזרו להיות יזמים?
פטרושקה: "אני לא יודע אם אחזור".
גדרון: "יזם הוא לא רק מישהו שחושב על רעיון חדש, זה גם לקחת ולבנות את כל האלמנטים ולשים אותם יחד. וברמה הזו - אנחנו יזמים לחלוטין".
התקשורת היום חוגגת אחרי כל אקזיט. לא מתחשק לכם לומר להם, היי תראו אותנו. בסוף זה יכול להיגמר לגמרי אחרת.
פטרושקה: "אנחנו מעולם לא חגגנו בעיתון וגם לא התראיינו. לא אחרי האקזיט ולא אחרי הסגירה".
הייתם מהמרים היום שוק על תחום התקשורת האופטית?
פטרושקה: "אנחנו לא מבינים בה מספיק, כרגע אנחנו מנותקים מתחום התקשורת. למזלנו היתה לנו הפריווילגיה להחליף תחום. הרקע היזמי שלנו מאפשר לנו לעסוק גם בתחומים אחרים. תקשורת היא תחום בסדר גמור, אנחנו פשוט החלטנו להמשיך לתחום אחר".
כיום, בדיעבד, אתם מבינים מה היתה הטעות בכרומטיס? מה הייתם עושים אחרת?
פטרושקה: "אנחנו חושבים שכל השוק טעה. זו היתה טעות קולוסאלית של כולם. כרומטיס נפלה עם כולם וזה התבטא במשבר עולמי של שוק התקשורת. כרומטיס היתה פסיק בנפילת השוק".
בשנה האחרונה מתחולל ויכוח נוקב בכל הקשור להשפעה של הודו וסין על ההיי-טק הישראלי. יש כאלה שחוששים שתעשית ההיי-טק הישראלית תימחק. מה דעתכם?
אוליר: "סין משקיעה המון באנרגיה סולארית ולא יהיה אפשר להתעלם ממנה. היא כבר מזמן יצאה מקטגוריית ייצור. אני עדיין לא יודע אם סין תיהפך להיות שוק ראשוני בכל הקשור לקלינטק".
גור: "ישראל השתכללה מאוד ביזמות שלה והיא משחקת במגרש משחקים שהוא אטרקטיווי מבחינה גיאוגרפית לעומת סין והודו. אין לי ספק שישראל חייבת לשמור על יחודיות ולא להיגרר לייצור סחורות, כי היא לא תוכל להתחרות בסין ובהודו בייצור מאסות".
פטרושקה: "באחרונה נתתי הרצאה שבה נכחו סטודנטים מאוניברסיטת אינסאד. הם שאלו מה הודו צריכה לעשות כדי להיות כמו ישראל. אני חושב שהיזמות הישראלית והחדשנות הטכנולוגית שיש כאן, יחד עם החוצפה, טבועים במטען הגנטי שלנו ומבדילים אותנו מתרבויות אחרות. מה שכן, אני מוטרד מכמות העצומה של המהנדסים בהודו וסין, בייחוד נוכח הבעיות במערכות החינוך שלנו כאן. ההודים שאני הכרתי הם יזמים בנשמתם".
מרבית הסטארט-אפיסטים הישראלים רצים מהר מאוד לאקזיטים ולא ממתינים להבשלה של החברה לחברה גדולה. האם זה נכון לעשות?
אוליר: הייתי רוצה לראות הרבה מפעלים גדולים, וזה בהחלט מחמם את הלב. אבל אם בחיי חברה מגיע הרגע שבו היכולת שלה לגדול היא באמצעות הנפקה ציבורית או רכישה - זה מה שהיא צריכה לעשות".
גור: "אני מאמין שכוחות השוק עושים את מה שצריך לעשות. אם יש כאלו שטוענים שהאקזיטים נמוכים - אז אני מתאר לעצמי שכוחות השוק יתקנו את זה. אני כן מוטרד מכך שלוקח זמן רב לגדל חברה גדולה בישראל. להערכתי יקח עוד זמן רב עד שתקום עוד מרקורי".
פטרושקה: "אנחנו חיים בכפר גלובלי ובכפר גלובלי קורים תהליכים טבעיים של מיזוג. אנחנו חייבים להתערות בתעשייה העולמית, זה חלק מתפקידה של חברה גדולה. גם חברות שיצאו להנפקה ציבורית בסופו של דבר עשויות להירכש. זו מגמה עולמית. אם ישראל תתעקש להיבדל, היא תפסיד".
האם מדאיג אתכם הפער שנוצר בין ההיי-טק הישראלי לבין שאר המגזרים?
פטרושקה: "לי זה מאוד מפריע. יש כאן פערים גדולים בחינוך. אנחנו פועלים בעניין (פטרושקה פעיל בכמה מסגרות קהילתיות וחברתיות שאינו מעוניין לחשוף, ג"ג). מעבר לכך, אנחנו נמצאים בסימביוזה עם הנוער בכפר הירוק (שם נמצאים משרדי פריסיד), ונותנים מדי פעם שיעורי העשרה. אנחנו גם תורמים לקרן תמורה, שמסייעת לגופים נזקקים מכספים המגיעים מאקזיטים של חברות סטארט-אפ וקרנות הון סיכון".
פטרושקה וגדרון: "כרומטיס נפלה עם כולם וזה התבטא במשבר עולמי של שוק התקשורת. היינו פסיק בנפילת השוק"
גיא גרימלנד
23.12.2007 / 9:14