השגריר הקזחי בישראל, ואדים זברקוב, מרוצה. מי שהיה סגן שר החוץ במדינה היורו-אסייתית הצעירה הגיע לכאן לפני שנה וחצי עם כיס תפוח וכוונה ברורה ללמוד כאן על חדשנות. "אתם אמנם מרכז הפוליטיקה העולמית", הוא אומר, "אבל לא בשביל זה אני כאן. היחסים הכלכליים עם ישראל - אלה הדברים המעניינים אותנו. לתהליך השלום אנחנו לא נכנסים".
מהדברים שראה פה עד עכשיו הוא לא פחות ממוקסם. "מעניין אותנו איך מדינה קטנה, מוקפת אויבים ונטולת משאבי טבע מצליחה כל כך. יש לכם חדשנות, ואנחנו רוצים להתחבר אליה", הוא אומר.
האסטרטגיה שאימצו בקזחסטאן מזכירה את המודל הסינגפורי, המבוסס על יבוא של רעיונות מתקדמים ממדינות אחרות. "אנחנו מדינה צעירה, המתפתחת מהר ויכולה לשלם", אומר זברקוב. במלים אחרות: למה להשקיע בפיתוח מקומי וארוך אם ניתן לקצר תהליכים ולרכוש את הידע במקומות שבהם הוא כבר קיים.
הקזחים משקיעים מיליונים דרך קרנות הון סיכון כמו ורטקס, נפגשים עם אילי הון ישראלים ומעודדים יחסי סחר הדדיים. במקביל, הם משקיעים ישירות בחברות ישראליות קטנות יותר. לדברי זברקוב, "כל הגדולים שלכם כבר בקזחסטאן, ואני לא מדבר על האוליגרכים. לב לבייב, נוחי דנקנר, שרי אריסון, עידן עופר, בני שטיינמץ, כולם כבר עושים אצלנו עסקים. עכשיו אנחנו בשיחות עם בנק לאומי כדי שיפתחו שם סניף, אולי בשיתוף פעולה עם בנק קזחי. גם עם סטף ורטהיימר אנחנו מדברים כדי לייבא את מודל אזור התעשייה תפן. הקונצפט האידיאולוגי והטכנולוגי מעניין אותנו. הקמנו שלושה אזורי תעשייה, ובשנה הקרובה נקים עוד חמישה - אנחנו רוצים אותו בתור יועץ".
ואיך חברות ישראליות קטנות משתלבות בעניין הזה?
זברקוב: "עכשיו הגיע זמנן של החברות הישראליות הקטנות והבינוניות. יש כמה תחומים שבהם חברות ישראליות לא גדולות יכולות לתרום מיכולותיהן. למשל, כל תחום האנרגיה באזור הסמוך לים הכספי. מדובר באזור מתועש בן 50 שנה שכולו טכנולוגיה ישנה. אנחנו חייבים לרענן ולחדש, ולשם כך צריך גם את הטכנולוגיה החדשה וגם את האנשים שיגיעו למקום. הפיתוחים הדרושים לנו הם בעיקר בתחום החקלאות - בכל נושא המים ובתשתיות הנדסה, תקשורת - שהיא תחום מתפתח בקזחסטאן - ובריאות. הקמנו בית חולים חדיש ומפואר, אבל אין מי שיפעיל וינהל אותו.
"שני תחומים חשובים נוספים הם הקמת תחנות כוח ותעשייה ביטחונית-צבאית. מוצרים של אלביט, למשל, מאוד מעניינים אותנו, אבל גם של חברות אחרות".
מהו המודל העסקי שבעזרתו תשלימו את החוסרים?
"אני מחפש חמש-שש חברות ישראליות בתחומים שעליהם דיברתי. אם המחיר שלהן הוא עד 10 מיליון דולר והן מתאימות לצרכינו, נוכל לקנות אותן באופן מיידי".
לקנות או להשקיע?
"להיות הבעלים. אנחנו לא קונים חברות בישראל כדי לעשות מהן רווח עתידי, אלא כדי ליהנות מהיכולות שלהן. לכן חשוב שניתן יהיה להעביר את הטכנולוגיה, כמו גם את האנשים, לקזחסטאן. עד היום השקענו 20 מיליון דולר בשבע חברות ישראליות. אני רוצה להשקיע עוד 50-60 מיליון דולר כבר בשנה הקרובה".
קרן ממשלתית קונה הכל
קזחסטאן רק בת 16, הגדולה והעשירה ביותר מבין שש הרפובליקות הסמוכות. על שטחה העצום (כמעט 3 מיליון קמ"ר, המדינה התשיעית בגודלה בעולם) חיים 15 מיליון בני אדם בלבד, הנהנים מאוצרות טבע רבים: נפט, גז, פחם, מרבצי מתכות - כמו ברזל, עופרת ונחושת - וגם פוספטים.
פירוק בריה"מ פגע בכלכלת קזחסטאן, אך הודות לצעדי רפורמה, הפרטה ויצוא נפט וגז - הצליחה הכלכלה להתאושש. במשך שש השנים האחרונות צומח התוצר המקומי הגולמי ביותר מ-10% בכל שנה.
במטרה להפחית את פגיעות הכלכלה לזעזועים במחירי הנפט, מבצעת ממשלת קזחסטאן השקעות בתחומים מגוונים, ובמקביל מפתחת את השוק המקומי. לשם כך הקימה הממשלה את קזינה, קרן ממשלתית שהונה נאמד כיום ב-2.2 מיליארד דולר. הקרן משקיעה את ההון במדינות שונות בעולם דרך הבנק הקזחי לפיתוח וקרנות השקעה שונות כמו "הקרן הלאומית לחדשנות".
מעניין לגלות כי לקזינה יש משרדים בארבעה מקומות בעולם: גרמניה, סין, סינגפור וישראל. בגרמניה הקרן השקיעה עד היום בשלוש-ארבע חברות קטנות, בסינגפור עובד המודל על שיתוף פעולה, ובסין השקיעו הקזחים עד היום 35-40 מיליון דולר, אבל כרגע הקזחים בונים על ישראל. "אנחנו רוצים ליצור תהליך ארוך טווח עם חברות ישראליות לטובת הכלכלות של שתי המדינות", אומר זברקוב.
איך הוצאת חברה ישראלית לקזחסטאן משפרת את הכלכלה הישראלית?
"אנחנו לא מתנים את הקנייה או ההשקעה בסגירת החברה בישראל. המטה יכול להישאר כאן, אבל רוב הפעילות תתרחש שם".
אילו חיים אתה יכול להציע לישראלי שיעשה רילוקיישן לקזחסטאן?
"יש לנו קהילה יהודית מבוססת שמונה 40 אלף איש, יש מערכת חינוך הכוללת בתי ספר אמריקאיים ובריטיים, יש תנאי מגורים שיכולה להציע מדינה עשירה. כל אנשי העסקים מדברים אנגלית, המשטר יציב מאוד, ואף שחיים אצלנו 120 מיעוטים, אין ביניהם עימותים. כיום יש טיסה אחת בשבוע לישראל - שאורכת חמש שעות - ובשנה הקרובה יהיו שתיים בשבוע. אבל מזג האוויר שלכם טוב יותר - בתחום הזה אין לי מה להציע".
העובדה שמדובר בכסף ממשלתי עלולה להיתפש כבעייתית בעיני בעלים של חברה פרטית.
"אני לא רואה בכך בעיה. מדובר בממשלה דמוקרטית ויציבה שיצרה שוק פנימי נטול זעזועים. אנחנו זקוקים לפיתוח בעזרת גורמים חיצוניים, ולכן משקיעים מיליארדים בעולם. אין לי ספק שאם השקעות ממשלתיות יצליחו, יגיעו לפה גם לא מעט משקיעים פרטיים. אני קורא לכל יזם ישראלי הפועל בתחומים להם אנחנו זקוקים לפנות אלינו בהקדם".
yazam@themarker.com
קזחסטאן רוצה אתכם: שגריר קזאחסטן בישראל מחפש 5-6 חברות כדי "לקנות אותן באופן מיידי"
טלי חרותי-סובר
23.12.2007 / 12:24