מאת חגי עמית ואתי אפללו
>> תזמון ההשקה של בית ההשקעות הדס ארזים לפני שבועיים הפתיע רבים בשוק: לאחר חמש שנות גיאות, בזמן שהתחרות בשוק הפיננסים הישראלי על כיסי הלקוחות משתוללת במלוא עוזה וענפים רבים כבר נראים רוויים; בימים שבהם רוב התחזיות צופות כי בתי ההשקעות הקטנים יעלמו, יתמזגו ויירכשו, וכל שיישאר הוא רק סדרה של ששה עד שבעה גופים פיננסיים גדולים. בימים אלה נזכרה קבוצת משקיעים אמריקאיים לפתוח כאן בית השקעות חדש.
אבל כאשר אייזיק סיטון נשאל אם טעה בתזמון שלו כאשר פתח בית השקעות בישראל, הוא צוחק ורומז לבאות: "You ain't seen nothing yet Baby". ובעברית: "זו רק תחילת המהפך הפיננסי בישראל, עוד לא ראיתם שום דבר. בכל פעם שיש רפורמות במדינה, כמו אלה שעברו על שוק ההון הישראלי בשנתיים האחרונות - מגיעה אחריהן צמיחה עצומה".
אבל כבר ראינו כאן צמיחה מטורפת בשנתיים האחרונות.
"עדיין. ישראל היא המקום להשקיע בו בעולם כיום. אני בקשר עם גורמים בממשלה הישראלית. דיברתי השבוע עם ידין ענתבי, שאמר לי: 'אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שהאווירה כאן תהיה טובה לעסקים'. בתור אדם שמכיר את התחום הפיננסי - זה זמן מצויין להיות פה".
יהודי לבנוני מארה"ב
סיטון הוא עוף מוזר, וכנראה שלא רק בישראל, אלא גם בשוק הפיננסים בארה"ב. הראיון מתנהל באנגלית רהוטה של אמריקאי וואספי, אבל כשהוא עובר לעברית מדי פעם, המבטא שלו לבנוני אסלי, הכולל ח' גרונית של ס"ט (ספרדי טהור) שלא ניתן למצוא גם בכרם התימנים. הוא נולד בביירות ב-63' למשפחה של בנקאים יהודים. לדבריו, סבו היה ראש קהילת יהודי לבנון בשנות ה-40. הוא התייתם בגיל צעיר, וכשהיה בן שמונה החליט אביו להגר מביירות יחד עם חמשת ילדיו.
"אחרי מלחמת ששת הימים כלכלת לבנון התמוטטה, היחס ליהודים התחיל להשתנות והאווירה היתה לא נעימה. המוסלמים לא אהבו לשלם חובות ליהודים, ומשפטים כמו 'ניצחתם כבר פעם אחת, מה אתם עוד רוצים?' נשמעו", הוא מסביר. "אבי הוציא הון עתק כדי לטפל באמי שחלתה בסרטן. לא היו באותה תקופה ביטוחי בריאות בלבנון. כשרצינו לעזוב את ביירות, סבתא מכרה את התכשיטים שלה לכיסוי החובות מהמחלה של אמא - שלא יגידו שמשפחת סיטון ברחה מלבנון והשאירה חובות". הסבתא הצטרפה לאחר כמה שנים לאב ולנכדים בניו יורק - שם גדל סיטון.
ב-84', בגיל 21, עלה לישראל והתגורר עם אשתו בירושלים. שם ניסה את כוחו ביזמויות עסקיות קטנות רחוקות מאוד מתחום הפיננסים. הוא פתח חנות גלידה ועבד כיצואן טקסטיל.
רק ב-90', לאחר שחזר לארה"ב, החל סיטון את קריירת ההשקעות שלו. אביו עבד בניו יורק בבנק של משפחת ספרא. "אבל כשאנחנו, הילדים, גדלנו, באנו לאבא ואמרנו לו: 'תודה רבה, אנחנו לא הולכים לעבוד אצל דוד אדמונד'. הצעתי לאבא לפתוח ברוקר דילר (פעילות ברוקראז'), ופתחנו את מידל גייט סקיוריטיס (בית ההשקעות של המשפחה המנהל כיום כ-3.5 מיליארד דולר). אבא הביא את הלקוחות על בסיס ההיכרות עם ספרא. נתנו שירות טוב ואמין, עבדנו עם כל הבנקים המתחרים של ספרא באירופה וחברים העבירו את השם שלנו מפה לאוזן. יש לנו לקוחות רבים בקרב הקהילה חרדית בניו יורק וגם בנקים ישראלים".
פעילות ברוקראז' היא כיום פעילות שנמצאת בשוליים של בתי ההשקעות.
"נכון, אבל בשנות ה-90 זה היה המקום להיות בו. היום עושים את הפעולות האלה באינטרנט ולכן העמלות ירדו".
עם הזמן נכנס מידל גייט גם לתחום הביטוחים - ביטוח חיים וביטוח הרפואי ובית ההשקעות עסק גם בהנדסת מוצרים פיננסים. בישראל, למשל, הוא הנפיק איגרות חוב בריבית של 8.4%, שבסיסה קרנות ביטוח חיים.
את הדס ארזים הוא מקים יחד עם שותפתו קת'רין בנט ועם אחיו. בית ההשקעות "לא קם על ריק", מסביר סיטון. התשתית של הדס ארזים היא קופות גמל עם נכסים בהיקף של 4.5 מיליארד שקל שנרכשו מבנק מרכנתיל.
התוכנית שלו היא להקים בית השקעות שיישען על שלוש רגליים: רגל ראשונה בתחום הקמעוני - במסגרתו הוא מתכנן להוסיף לפעילות קופות הגמל את שאר המוצרים הפיננסיים כמו קרנות נאמנות וניהול תיקים; הרגל השנייה תהיה הקמת קרן השקעות פרטית - פרייבט אקוויטי; והרגל השלישית בתחום המיזוגים והרכישות הפיננסיות וליווי פיננסי של עסקות. החזון שלו הוא להקים קבוצת השקעות בינלאומית שבסיסה נמצא בישראל.
אתם נכנסים לשוק בשלב שבו הנבואה הרווחת היא שבתי ההשקעות הקטנים ייבלעו על ידי הגדולים.
"היכולות לגדול בארה"ב כיום הן מצומצמות. זה שוק בוגר, רווי ויקר. בישראל ניתן לצמוח בזכות הליברליזציה בשוק המקומי ובזכות רפורמות שהממשלה מובילה. בכל מקום שבו הממשלה פועלת בדרך כזו - מתחילה צמיחה. קחו, למשל, את אנגליה של שנות ה-80. הצמיחה כאן תמשיך לגדול באופן משמעותי.
"פרט לכך, יש לי יכולת להביא מוצרים שאין פה והשוק לא מכיר. הדבר היפה אצל הישראלים הוא שהם מבינים מהר. אני בה אליהם עם מוצר, הם שומעים, ומיד אומרים לי בעצמם: תעשה ככה, תשלב ככה, ופתאום - יש עוד מוצר חדש".
אז איך תתחרו? מה תציעו שאחרים לא מציעים?
"אנחנו מכירים את השוק ויודעים שהולכת להיות קונסולידציה, אבל נתחרה בתקיפות וביעילות. אנחנו לא רק בית השקעות, אנחנו קבוצת השקעות עם שלוש רגליים. יש לנו גיוון ואנחנו נייצג קרנות נאמנות זרות מחו"ל. המדינה מעודדת כעת את המוסדיים להוציא את השקעותיהם גם לחו"ל, אבל מנהלי תיקים בישראל מפחדים לצאת החוצה. אנחנו יודעים לבנות מוצרים מבוססי חו"ל - ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק - ונביא לפה את המנהלים הכי טובים מכל אזור גיאוגרפי".
קהל היעד שלך הוא בעיקר משקיעים מוסדיים?
"המוסדיים יהיו חלק גדול מהלקוחות שאליהם נפנה, אבל לא רק. נפנה גם לאנשים פרטיים. הרכישה של קופות מרכנתיל נותנת לנו תזרים מזומנים מידי. זו רכישה רווחית מיום השלמתה (בגלל תזרים דמי הניהול - ח.ע), שבעזרתה נוכל להתרחב ולהיכנס לתחומים נוספים. יש לנו כיסים עמוקים ומשקיעים סובלניים, שלא מחכים לראות תוצאות כבר מחר. בסופו של דבר, נעניק שירותים לא רק לשוק הישראלי, אלא נצא מכאן לכל העולם".
בתי השקעות רבים שרכשו קופות גמל העלו את דמי הניהול בהן. נראה גם העלאת דמי ניהול בקופות מרכנתיל?
"אני לא מתערב בניהול היומיומי כאן, כי אי אפשר לנהל מניו יורק חברה בישראל. אני גם לא מבין בהשקעות בישראל, בגלל זה יש לי צוות שאני סומך עליו".
סיטון מעיד על עצמו שאינו מנהל השקעות ויודע לייצר מוצרים פיננסיים לכל היותר. מי שינהל עבורו את בית ההשקעות יהיה הצוות הישראלי, שיישב במשרדי החברה ברחוב מאז"ה בתל אביב. יו"ר הקבוצה תהיה לינדה בן שושן, שהיתה סמנכ"לית בדיסקונט ואחראית על מכירת הנכסים של הבנק במסגרת ועדת בכר. בנוסף, היא ליוותה את מכירת קופות הגמל של מרכנתיל. המנכ"לים המשותפים של בית ההשקעות יהיו אילן ארצי, שהיה מנהל השקעות בישיר בית השקעות, ועמוס פרי.
על בן שושן יש לו רק דברים טובים לומר: "לקחתי אשה מאוד אינטיליגנטית, עם הרבה ניסיון ורקע רגולטורי ובנקאי", הוא מסביר, "מישהי שמבינה בדיוק על מה אני מדבר ואפשר לעבוד איתה".
סיטון לא שולל אפשרות לרכישת נכסים פיננסיים נוספים בישראל, והשקעותיו ברובן צמודות דולרית.
על הכלכלה האמריקאית הוא אומר כי "יש הרבה פחד, יש קשיי נזילות, אבל הרשויות עוקבות אחר המצב ומתערבות בו. הכלכלה עובדת במעגלים - יש עליות ויש ירידות, אז היום אני לא נוסע הרבה לאירופה, לא לחופש ולא לעסקים, אבל זה ישתפר בעתיד".
נציע קלינטק למדינות ערב
בתור שוחר איכות סביבה, מעוניין סיטון לקדם גם השקעות בתחום הקלינטק. "יש לנו רק כדור ארץ אחד וחייבים לטפח אותו, לכן זה הדבר הבא. אנחנו נתחיל לקדם את הנושא מכאן. יש לזה שוק במזרח אירופה, ומי יודע, אולי יבוא יום ונציע את זה אפילו למדינות ערב, שעם כל הנפט שלהם, עדיין אין להם בכלל מודעות סביבתית", מציין סיטון.
מתברר שמודעות סביבתית מאפיינת לא רק את סיטון, אלא גם את השותפה שלו בהדס ארזים, קתרין בנט. "כשקתרין הגיעה באוגוסט בראשונה לישראל, היא היתה המומה מחוסר המודעות הסביבתית, מכך שלמרות כל השמש בישראל אין כמעט קולטי שמש, ולא הבינה למה כמעט שאין מיחזור. אז אמרתי לה שב-90' גם בברוקלין לא היה מיחזור, אבל זה מתחיל לעלות למודעות בישראל - וזה ישתנה", מספר סיטון.
אייזיק סיטון: "חושבים ששוק ההון התפתח? עוד לא ראיתם כלום"
חגי עמית
24.12.2007 / 8:29