עליות המחירים בחודשים האחרונים מניחות משקולת על כתפיו של כל אזרח; מי משלם את המחיר ומה יהיה בשנה הקרובה?

מאת אורה קורן, אבי בר-אלי, דפנה מאור, מוטי בסוק ויורם גביזון



בקרוב: התייקרויות של 10%-5%



עליות המחירים שחווינו השנה במזון, בחשמל, במים ובגז אינן סוף פסוק: חברות המזון הגדולות מתכוונות להעלות את מחיריהם של חלק מהמוצרים בשיעור ממוצע של 5%-10% במהלך 2008, כתוצאה מהתייקרות חומרי הגלם בעולם ב-2007 ובשל המחסור בחלק מהם, כדוגמת אבקת חלב ושומשום.



עליות מחירים מתחילת 2007



חלק מהחברות הבהירו כי יהיו כמה גלי התייקרויות, מכיוון שעליית מחירי חומרי הגלם אינה צפויה להיעצר בקרוב. אחת החברות הגדולות אף ציינה כי תוכניות העבודה שהכינה ל-2008 רק לפני כמה שבועות אינן רלוונטיות, מכיוון שמחירי חומרי הגלם משתנים במהירות גבוהה מכפי שהחברה סברה בתחילה.



בדיקה שערכה התאחדות התעשיינים העלתה שגל ההתייקרויות הבא יכלול בעיקר מוצרי מזון וחומרי ניקוי, ואינו צפוי להגיע למוצרי נייר וקרטון. ההערכה בהתאחדות התעשיינים היא כי ההתייקרות הממוצעת הצפויה במוצרי מזון ב-2008 תהיה 7%.



ב-2008 צפוייה גם התייקרות בתעריפי החשמל. חברת החשמל טוענת כי התייקרות בלתי צפויה בסל הדלקים שצרכה הקיץ הביאה אותה לרישום הפסדים חסרי תקדים בדו"חותיה הכספיים, והיא תדרוש החזר הוצאות, שיגולם בתעריף החשמל. יו"ר חברת החשמל, מוטי פרידמן, כבר אמר כי לדעתו ראוי להעלות את תעריף החשמל ב-10%.



התייקרות נוספת צפויה בתעריפי המים, בעקבות אישור הממשלה להגדיל את נפח המים המותפלים (היקרים יותר) ל-550 מיליון מ"ק. בעקבות זאת צפויים תעריפי המים לעלות בשיעור כולל של כ-20%, אם כי בפריסה הדרגתית, לאורך כמה שנים.



לפי חישוב שנערך בחברת הייעוץ הכלכלי חשב, עליית מחיר הנפט ל-100 דולר לחבית (המחיר נע כיום סביב 90 דולר) תביא להשלמת ייקור הדלק ב-22.2% והחשמל ב-15% (מאז תחילת 2007), וכן לייקור מוצרי הצריכה (1.5%), הטיסות (7%) והתחבורה הציבורית (5%). אלה, לפי חשב, יביאו לתוספת הוצאות למשפחה של 4,265 שקל בשנה או 355 שקל לחודש (מתחילת 2007).



למרות הזינוק במחירי הסולר לתחבורה ב-52.5%, מחירי הנסיעה במוניות עלו בשיעור של 5% בלבד, ותעריפי הנסיעה באוטובוס וברכבת נותרו ללא שינוי. עם זאת, נוכח עלייה משמעותית נוספת במחירי הסולר לא יהיה מנוס מעליית מחירים גם באמצעי תחבורה אלה.



המתייקרים הבולטים של 2007



פסטה 50%+



טונה 30%+



שמן סויה וקנולה 50%+



סוכר 30%+



חיתולים חד פעמיים 10%+



"זה צונאמי כלל עולמי"



מנכ"לים ובכירים אומ­רים ל-TheMarker כי סוף ההתייקרויות אינו נראה באופק. "העלייה ברמת החיים במדינות מתפתחות כמו סין והודו מגדילה את הביקושים, וההיצע אינו עולה בהתאם", אומר גדי לסין, מנכ"ל שטראוס ישראל.



"אנחנו צופים שהתהליך יסתיים בעוד 20-15 שנה", ממשיך לסין, "ואז כבר יהיה מהפך בחלוקת הצריכה בעולם: רוב הצריכה תתמקד במדינות המתפתחות, ואילו צריכת המדינות המפותחות תהיה נמוכה ממנה. זה ברמת צונאמי שהולך לפקוד את כל העולם".







גם הערכות אופטימיות יותר מדברות על תהליך של כמה שנים: "יידרשו לפחות שלוש שנים עד שהחקלאות העולמית תאזן את ההיצע מול הביקוש על ידי הגדלת שטח השדות לגידול חיטה", אומר מוטי קרן, מנכ"ל יוניליוור ישראל.



"חומרי הגלם הבסיסיים מתייקרים באופן שלא נראה כמותו 20 שנה", אומר גזי קפלן, מנכ"ל אסם. "ההתייקרויות חלו כבר ב-2007, אבל רק חלק קטן מהן גולגל לצרכן. ההערכה שלי היא שההתייקרות של חלק ממוצרי המזון ב-2008 תהיה עד 20%. אין לאף אחד יכולת לספוג את ההתייקרויות, ואין תחזיות מדויקות לרמת המחירים בהמשך, אך אסם תעשה הכל לספוג מההתייקרות כדי לא להוריד את רמת הביקושים - בין השאר באמצעות התייעלות".



עליות מחירים ב-2008



בדומה לאסם, כל היצרניות מדווחות כי הן עושות הכל כדי להימנע מהעלאת מחירים לצרכן - באמצעות סבסוד צולב או התייעלות - אך כולן גם מדווחות כי לא יהיה מנוס מהעלאת מחירים. בשטראוס, למשל, צופים ב-2008 העלאת מחירים בשיעור 5% בממוצע. "שטראוס ספגה חלק מעליות המחירים בשנה החולפת והעלתה מחירים ב-6% בממוצע", אומר לסין.



גם ביוניליוור צופים התייקרויות של 5%-10%. "התייקרות התירס, החיטה והשמנים הצמחיים תשפיע על מחירי הלחם, הפסטה, המרגרינה והמיונז; ועליית מחיר מזון הבהמות תשפיע על התייקרות החלב ואבקות חלב, ואלה ישפיעו על עליות מחירים בשוק השוקולד והגלידות", אומר קרן.



עוד מדווח קרן כי ביוניליוור מבצעים סבסוד צולב בין מוצריהם, שמאפשר לספוג חלק מההתייקרויות. "לדוגמה, יש לנו שוקולד, שמיוצר מפולי קקאו, והמחיר שלהם לא עלה, אלא ירד", אומר קרן. "זה מאפשר לנו לספוג חלק מהעליות במוצרים אחרים, אבל יש גבול למה שאפשר לספוג".



יוחנן אהרונסון, נציג המאפיות, מוסיף: "מחירי הלחם בפיקוח צריכים לעלות ב-10% בתחילת 2008. הטחנות דורשות לייקר את הקמח ב-30% מינואר הקרוב, ולמאפיות לא תהיה ברירה אלא להעלות פעם נוספת את המחירים. בחודש האחרון עלה מחיר הלחם שבפיקוח ב-10.6% כתוצאה מהתייקרות החיטה בחצי השנה האחרונה.



התייקרויות צפויות גם בתחום מוצרי פלסטיק - משקיות ועד ריהוט: צבי עברי, מנכ"ל אשפלסט אומר כי מוצרי פלסטיק יתייקרו בשיעור של 5%. "מחירי המוצרים לצרכן כבר עלו ב-2007 בשיעור של 10%-20% - זאת משום שמחיר חומרי הגלם של תעשיית הפלסטיק עלה בשיעור של כ-20%. ההערכות הן שהעליות ב-2008 יהיו מתונות יותר - בשיעור של 10% - אך לא יגולגלו במלואן לצרכן, משום שהתעשייה סופגת חלק מההתייקרויות באמצעות התייעלות, ובכך שומרת על רווחיותה".



הצרות התחילו במחצית השנייה של השנה



ב-2006 הכל נראה רגוע: ב-11 החודשים הראשונים אשתקד ירד המדד ב-0.1%. לעומת זאת, בתקופה המקבילה השנה עלה ב-2.8%, ואם האינפלציה בדצמבר תהיה כבתחזיות - 0.5% - הרי שהאינפלציה ב-2007 כולה תהיה 3.3%, יותר מיעד הממשלה.



מאז 2002 היו מדדי נובמבר שליליים, אבל אז בא נובמבר 2007 עם מדד חיובי וגבוה (0.4%), וזאת לאחר שבמחצית הראשונה של 2007 ירד המדד ב-0.7%. המדד השנה יהיה גבוה בשל עליית מחירי המוצרים כחול-לבן, וכן בשל העלייה המיובאת במחירי הדלקים, החיטה, התירס וחלק מהסחורות.



לפי נתוני הלמ"ס, התחומים העיקריים שהתייקרו השנה הם מזון (5.3%), פירות וירקות (6.9%), אחזקת דירה (5.3%) ותחבורה ותקשורת (3.8%), שהשפעתם על מדד המחירים לצרכן גדולה. חלק ניכר מייקור סל ההוצאות המשפחתי במהלך 2007 נעוץ בתנודתיות מחירי הנפט בעולם, אשר הפגינו השנה התייקרות מובהקת. באחרונה נע מחיר חבית נפט סביב 90 דולר, וכבר איים לא אחת לשבור את רף 100 הדולרים. הצרכן חש את ההתייקרות במחיר הבנזין (95 ו-96 אוקטן), שהתייקר בכ-16.7%, אך השלכות ייקור הנפט אינן מסתכמות בדלק בלבד, אלא באות לידי ביטוי גם במחירי הגז לבישול, בתעריפי החשמל ובמחירים בתחבורה הציבורית.



מי משלם את המחיר?



עליית מדד נובמבר ב-0.4% היא מעין מס שהוטל על ההכנסה הפנויה של האזרחים, אלא שאין מדובר במס אחיד: תופעת האינפלציה היא למעשה מס רגרסיווי, שפוגע יותר בחמישון התחתון של האוכלוסיה - 20% מכלל משקי הבית שההכנסה לנפש בהם היא הנמוכה ביותר. התורם הגדול לעליית המדד בנובמבר היה המזון (בלא ירקות ופירות), שעלה ב-1.3% ותרם מחצית מעליית המחירים בחודש זה.



המזון מהווה 19% מההוצאה של משקי הבית בחמישון התחתון, בעוד שבסל התצרוכת של החמישון העליון מזון הוא רק 11.5% מההוצאה, ועל כן מדד נובמבר של החמישון התחתון עלה ב-0.4%, בעוד שעליית המחירים לחמישון העליון היתה 0.2% בלבד. העלייה החדה במחירי המזון שצפויה בתחילת 2008 בשל הניתור במחיר חומרי הגלם - כמו סויה, תירס וחיטה - תפגע בחמישון התחתון בעוצמה רבה יותר.







החמישון התחתון נפגע יותר גם מעודף הביקוש על ההיצע של דירות, שגורם לעלייה החדה בשכר הדירה, משום שהוא מהווה 7.5% מסל ההוצאות שלו, פי שלושה ממשקלו בסל ההוצאות בחמישון העליון. הוא נפגע יותר גם מהעלייה במחיר הדלק, שמקפיצה את הוצאות אחזקת הדירה - שמשקלן בחמישון התחתון כפול.



החמישון העליון נפגע גם הוא מעליית מחירי הדלק, שכן סעיף התחבורה מהווה 26.4% מהוצאותיו, כלומר כפול ממשקלו בחמישון התחתון - אלא שעלייה זו מקוזזת חלקית בקריסת הדולר לעומת השקל, שמשפיעה לטובה על הוצאות הנסיעה לחו"ל, המהוות 20% מסעיף התחבורה. נוסף על כך נהנה החמישון העליון מהחרפה ניכרת בתחרות בטיסות לחו"ל בעקבות הרפורמה בענף. הייסוף של השקל מתחילת השנה כלפי כל המטבעות הזרים המובילים משפיע לטובה על הוצאות החמישון העליון, שהן עתירות יבוא.



החמישון התחתון חשוף יותר לנזקי האינפלציה גם מצד ההכנסות מעבודה ומהון. רמת ההשכלה, הגיל והתעסוקה של אנשי החמישון התחתון מציבים אותם בעמדה נחותה בשוק העבודה. בקרב החמישון התחתון אפשר למצוא שיעור גבוה יותר של מבוגרים, חסרי השכלה אקדמית, אנשי צווארון כחול ומשפחות חד-הוריות, שיכולתם להתמודד עם עליית מחירים מתמשכת באמצעות הצמדת שכרם למדד נמוכה לעומת בעלי מקצועות מבוקשים או מנהלים בכירים.



נוסף על כך, אינפלציה גבוהה יותר מובילה בדרך כלל לעלייה בתשלומי המשכנתא על דירות, שפוגעת פחות בחמישון העליון וגורמת לבנק ישראל להעלות את הריבית כדי להחזיר את האינפלציה לטווח יעד יציבות המחירים. עלייה בריבית בנק ישראל משמעה עלייה בריבית על מסגרות האשראי ובריבית על החריגה מהן - שפוגעת במי שיש לו עודף של התחייביות כספיות ומעבירה הון מהם לבעלי הפיקדונות, שריכוזם גבוה יותר, מטבע הדברים, בחמישון העליון.



שאלות ותשובות



מהי אינפלציה?



אינפלציה היא תהליך של עלייה במחירי מוצרים ושירותים. אינפלציה נמוכה ויציבה של 1%-2% נחשבת תופעה כלכלית נורמלית המלווה צמיחה ועלייה ברמת החיים ובהכנסה הפנויה. אינפלציה מהירה מסכנת את היציבות הכלכלית יותר, מפני שהיא שוחקת את כוח הקנייה של המטבע. התיאוריות הכלכליות המודרניות משייכות את האינפלציה לעודף ביקוש לעומת ההיצע, או לעודף כסף.



מהי אינפלציה של ביקושים?



אינפלציה של ביקושים נוצרת כשהביקוש למוצר גבוה מהיצעו, שכך ליצרנים ולמוכרי המוצר יש כוח להעלות את המחיר. דוגמה מובהקת לכך היא התייקרות שכר הדירה בתל אביב בשנים האחרונות.



מהי אינפלציה של היצעים?



אינפלציית היצעים נוצרת בשל עודף בהיצע הכסף במחזור. עודף כזה נגרם כשהבנק המרכזי מוריד את הריבית, ובכך מגדיל את הכדאיות של לקיחת הלוואות ושימוש באשראי. במקרה כזה הצרכנים מתנפלים על המוצרים וגורמים להתייקרותם.



איך נקבע שיעור האינפלציה במשק?



את קצב עליית המחירים מודדים באמצעות בדיקה חודשית של מדד המחירים לצרכן. המדד מחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי סל מוצרים קבוע למשפחה. השינויים בשווי הסל מתורגמים לסולם ערכים שמייצג את מדד המחירים. לדוגמה, אם בתחילת השנה היה המדד בישראל ברמה של 100 נקודות ובסוף השנה היה ברמה של 106 נקודות, האינפלציה באותה שנה היתה 6%. אגב, הסל אינו מכיל את כל המוצרים, ולכן הוא מחמיץ לעתים התייקרות שמשפיעה על האוכלוסייה.



מהו הקשר בין אינפלציה וצמיחה?



אינפלציה היא תופעה שנראית בעיקר בעתות של צמיחה כלכלית מואצת. בסין, למשל, הצמיחה הכלכלית המהירה הובילה לגידול בביקוש לחומרי גלם לתעשייה, וכתוצאה מכך להתייקרותם. פריחה כלכלית מביאה לשגשוג של שכבות אוכלוסייה שיכולות להרשות לעצמן לרכוש מוצרים שלא יכלו לרכוש קודם. במקרה של סין נוצר ביקוש רב לסוכר וקמח, שלא היו מוצרים נפוצים במעצמת האורז והסויה - והתוצאה היתה התייקרות שלהם בכל העולם. בשל כך אומרים כעת שסין מייצאת אינפלציה.



מה רע באינפלציה?



האינפלציה שוחקת את ערך הכסף, וניתן לקנות בו פחות מוצרים ושירותים. השכר נשחק, וכמוהו גם חסכונות ונכסים שאינם צמודים למדד המחירים לצרכן. דוגמה לכך יכולה להיות אדם המבקש לתת לילדיו מתנה של מיליון שקל בעוד 20 שנה. אם הוא שם את הכסף בבלטות, והאינפלציה השנתית היא 5%, בעוד 20 שנים יהיו בבלטות מיליון שקל, אלא שערכם יהיה שווה ל-358 אלף שקל בתחילת התקופה.



אם אותו אדם בחר בחשבון חיסכון סולידי שנותן תשואה של 3% בשנה ואינו צמוד למדד, הוא יקבל בתום תקופת החיסכון 1.8 מיליון שקל - לכאורה תשואה יפה, ואולם מכיוון שהאינפלציה כירסמה בכוח הקנייה של הכסף, הוא שקול ל-647 אלף שקל בתחילת התקופה. אם היה מצמיד את הכסף לאינפלציה בלבד, בלא ריבית, היה מקבל סכום נומינלי מרשים של 2.6 מיליון שקל - שכוחם שווה בדיוק למיליון שקל כיום.



מהי היפר-אינפלציה?



הגירסה המפחידה יותר של אינפלציה היא היפר-אינפלציה - סחרור מחירים שיוצא משליטה. בשנות ה-80 עברה על ישראל תקופה של היפר-אינפלציה שחרתה בנפש הלאומית צלקות עמוקות, שנראות עד היום. הטראומה הישראלית הזאת באה לידי ביטוי כיום בריבוי מוצרי חיסכון והשקעה צמודי מדד והלוואות צמודות מדד. כל אלה נדירים הרבה יותר בארה"ב, שבה הריבית על המשכנתא, למשל, איננה צמודה למדד. זוהי גם הסיבה לכך שמחירים רבים בישראל נקובים בדולרים - הדולר בתקופת ההיפר-אינפלציה היה מטבע יציב יותר שלא איבד מערכו.



איזו מין אינפלציה אנו חווים בשנים האחרונות?



האינפלציה שנים האחרונות מתבטאת בעיקר בהתייקרות מוצרי האנרגיה, כמו נפט גולמי, דלק וגז טבעי; מוצרי מזון ותבואה חקלאית; וחומרי גלם כמו מתכות תעשייתיות. הגורמים המתדלקים את האינפלציה היו באופן מובהק בצד הביקוש; הכסף הרב שהזרים הבנק הפדרלי לכלכלת ארה"ב לא גרם לאינפלציה מקומית בה. במשך זמן רב התעלמו ראשי המדיניות המוניטרית בארה"ב מהאינפלציה, מכיוון שאנרגיה ומזון נחשבים רכיבים תנודתיים ועונתיים במדד המחירים לצרכן ואינם נכללים במה שנקרא "מדד הליבה", שעליו הסתמכו ראשי הבנק; אולם נראה כי העידן שבו מדד הליבה היה רלוונטי יותר הסתיים.