הכנסת אישרה בקריאה טרומית: ייאסר פרסום שמו של חשוד בפלילים עד להגשת כתב אישום

הצעת החוק להגבלת פרסום שמות חשודים עד להגשת כתב אישום אושרה היום (שני) בקריאה טרומית בכנסת. הצעת החוק, שהוגשה על ידי חברי הכנסת רוברט אילאטוב ויוסף שגל מישראל ביתנו ונהנתה מתמיכת הקואליציה, עברה ברוב של 29 ח"כ בעד נגד שבעה מתנגדים.



"עקרון חופש העיתונות חשוב, אבל לא יותר מהזכות לפרטיות", אמר ח"כ שגל, שטען כי החוק איננו נגד התקשורת ואינו מגן על עבריינים. ח"כ זהבה גלאון (מרץ) אמרה בתגובה כי "29 ח"כים נתנו יד למועדון חברים סגור שמגן על חבריו. הם העדיפו להשאיר תיקים באפילה ולאסור על פרסום שמות חשודים כדי להגן על עצמם". לדברי גלאון, מדובר בהצעה גורפת הפוגעת בזכות הציבור לדעת ואשר תגרום לכך שלא ימוצו חקירות נגד חשודים.



במהלך היום התפתח ויכוח בין ח"כ גלאון וח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) לבין יו"ר ועדת חוקה, מנחם בן ששון (קדימה) בנוגע לשאלה האם חברי כנסת יזכו ביחס חריג וניתן יהיה לפרסם את שמם עד להגשת כתב אישום, או שחריגה זו אינה מעשית. ח"כ יחימוביץ ביקשה היום מהשר עמי איילון, חבר ועדת השרים לחקיקה, להגיש ערר על החלטת הוועדה. "זהו חוק אנטי דמוקרטי המנוגד לחלוטין לחופש הביטוי", אמרה יחימוביץ, "ח"כ בן-ששון מטעה כשהוא טוען שהחוק לא יחול על נבחרי ציבור. בפועל אין סייג כזה בחוק וכל כולו נועד לכסות על בכירים בצמרת השלטון המעורבים בפרשיות שחיתות. אין אח ורע לחוק כזה בעולם הנאור".



התנועה לאיכות השלטון: אסור לכלול פוליטיקאים ונבחרי ציבור בהצעת החוק



התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן, בדרישה שלא לכלול פוליטיקאים, נבחרי ציבור וחשודים בפשיעה מאורגנת בהצעת החוק החדשה האוסרת פרסום שמו של חשוד עד להגשת כתב אישום נגדו. זאת בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את הצעת החוק ולהבטיח את תמיכת הקואליציה בהצבעה על ההצעה בכנסת. פרידמן עצמו לא נכח בישיבת ועדת השרים שלשום.



"איננו מביעים את עמדתנו אם ההצעה נכונה ביחס לכלל אזרחי המדינה", נכתב במכתבה של התנועה לפרידמן, "בכל הנוגע לפרסום מידע אודות אנשי ציבור וחשודים בעבירות פשיעה מאורגנת, הערכים, האיזון וההגנה שונים וכפועל יוצא מכך אין לאסור פרסום אודות חקירה פלילית בטרם הגשת כתב אישום. העם זקוק למידע על נבחריו, שכן בלעדי מידע לא ניתן לגבש דעה בשאלה אם יש לתקן מעשים שלטוניים או להביא להחלפתם של המושלים".



תנועת אומ"ץ פנתה לפרידמן בבקשה שיפעל למניעת קבלת החוק, שלפיו ככלל לא יפורסמו שמו של חשוד או פרטים אודות חקירתו עד להגשת כתב אישום נגדו, אלא אם בית המשפט אישר את הפרסום בנימוק שהפרסום חיוני להתקדמות החקירה או אם העניין הציבורי בפרסום גובר על הזכות לפרטיות. "אנו מודעים היטב לכך שיש מקום לשמור על שמו הטוב של אדם", כתב יו"ר התנועה אריה אבנרי לפרידמן, "ואולם אם מדובר באיש ציבור יש מקום לפרסם את הדבר ברבים בשל עקרון זכות הציבור לדעת".



גם מרכז נגה לנפגעי עבירה בקריה האקדמית אונו הביע התנגדות להצעת החוק החדשה. "כשמדובר בעבירות מין ברירת המחדל צריכה להיות לפרסם את שמות החשודים", אמרה ד"ר דנה פוגץ', ראש המרכז, "מאחר שזו הדרך היחידה להביא את הדבר לידיעת הציבור ולעודד מתלוננים נוספים לפנות למשטרה. ועם זאת אנחנו מצטרפים לקריאתו של יו"ר ועדת החוקה בכנסת, פרופ' מנחם בן-ששון, למועצת העיתונות לקבוע כללי אתיקה. בשנים האחרונות אנו עדים לכך שהעיתונות משתלחת לא רק בחשודים אלא גם בנפגעי עבירות שפרטיותם מופרת ולעתים הן נפגעות מהתקשורת לא פחות מהפגיעה הראשונית עצמה".



אמש בוועדת השרים: שטרית, הרצוג, איילון ודיכטר התנגדו להצעה



הצעת החוק של ח"כ שגל ואילטוב אושרה אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה. שר המשפטים דניאל פרידמן, יו"ר הוועדה, לא נכח בדיון. השרים מאיר שטרית, יצחק הרצוג, עמי אילון ואבי דיכטר, התנגדו להצעה.



לדברי שטרית, "משמעות ההצעה היא הכללת ציבור שלם, שלא יוכל להתגונן, כחשוד בעבירות, כי אי פרסום שם החשוד יגרום לתיאורו בצורה כוללנית ורחבה".



אם תאושר ההצעה ותהפוך לחוק, היא תשנה באופן דרמטי את כללי המותר והאסור בסיקור תקשורתי של הליכים פליליים בשלב החקירות ושל עבודת המשטרה.



מנוסח ההצעה לא ברור אם איסור הפרסום יחול גם על עצם קיומן של החקירות הפליליות. אבל בהצעה שני סייגים המאפשרים לבית משפט להתיר את הפרסום בשלב החקירה: אם הפרסום הכרחי לקידום החקירה, או אם בית המשפט קבע שיש להעדיף את העניין הציבורי בפרסום על הותרת החקירה באיפול.



ההסבר להצעת החוק: הצורך לאזן בין הזכות לפרטיות לזכות הציבור לדעת



הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת כבר בפברואר השנה. לפיה, "לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אלא אם מצא בית המשפט שהדבר הכרחי לשם קידום חקירה שעל פי דין, או כי יש להעדיף את העניין הציבורי שבפרסום". היום מתיר החוק לפרסם דבר חקירה בכל שלב משלביה, ואת שמו, תמונתו ופרטי החשוד מרגע שהובא לפני שופט להארכת מעצר.



"חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת הם ערכים עליונים בחברה דמוקרטית", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, "ועם זאת גם הזכות לפרטיות איננה זניחה בכל חברה, ויש צורך לאזן בין הזכויות הללו. בתקופה האחרונה מדורי הפלילים של העיתונות הפכו יותר דומים למדורי רכילות, ובמקרים רבים, כשמדובר בידיעות על מעשי פשע התופסות כותרות או מעשים בעלי גוון חריג, נהוג לפרסם ללא כל הגבלה את שמות האנשים החשודים בלבד בביצוע המעשים. לעתים קרובות מדובר באנשים הגונים שאינם קשורים לפשע המיוחס להם, אך הנזק שנגרם להם ולתדמיתם הוא רב, והם זכאים להגנה".



הסנגוריה הציבורית הביעה תמיכה נלהבת בהצעת החוק, המעדיפה את הזכות לפרטיות על זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות. בנייר עמדה שהגישה לוועדת השרים הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, נאמר ש"הסעיף בחוק המאפשר לחשוד לפנות לבית משפט בבקשה לאסור על פרסום פרטיו הוא אות מתה בספר החוקים".



לדברי הסנגורית, נחיצות החוק החדש גברה בשל "הסימביוזה המתקיימת בין המשטרה לתקשורת, שהגיעה לממדים חסרי תקדים, ומביאה לפגיעה אנושה בחשודים".