החלומות של רואי החשבון: 29% מהסטודנטים במקצוע מעוניינים להתקדם למשרה בכירה יותר

אומרים שהעולם שייך לצעירים. בשנים האחרונות האמירה יכולה להתייחס גם למקצוע ראיית החשבון. המקצוע, שבעבר נתפש מיושן ושמרני, עובר מתיחת פנים, והחשבונייה המאובקת מוגשת לנרשמים ללימודי המקצוע באריזה אטרקטיווית שעליה מוצמד התג "קרש הקפיצה האולטימטיווי להיות המשנה של נוחי דנקנר, או מנכ"ל באחת מהחברות של יצחק תשובה".



משכורות גבוהות



השינויים הגדולים בתקינה וברגולציה הובילו לריכוז ידע אצל הצעירים, והשינויים בשוק ההון ובמקצוע הובילו לגיוס רחב היקף של רואי חשבון צעירים. הביקוש לרואי חשבון צעירים נובע משלושה גורמים עיקריים: הראשון, הגאות בשוק ההון שפירושה למשל, יותר הנפקות ועסקות אותן מלווים רואי החשבון. השני, שינויים שהתחוללו במקצוע עצמו כגון חקיקת ה-SOX, שהביאו משרדי רואי החשבון לגייס כוח אדם שיעסוק ב-SOX ובממשל תאגידי; המעבר ל-IFRS דורש כוח אדם והביקורת הופכת למורכבת יותר. הגורם השלישי לביקוש הוא שרואי החשבון התחילו לספק שירותים נלווים ללקוחות כגון הערכות סיכונים, הערכות שווי ועבודות כלכליות.



בעקבות העלייה בביקוש לרואי החשבון הצעירים, במשרדי רואי החשבון הגדולים מחפשים כוח אדם דרך קבע. לפיכך, סטודנטים לראיית חשבון מחוזרים על ידי המשרדים הגדולים כבר מהשנה הראשונה ללימודיהם. המשכורות עלו בהתאם לביקוש. אמנם מתמחה באחד מהמשרדים הגדולים יקבל כ-4,500-5,000 שקל ברוטו בתקופת הסטאז', אך לאחר קבלת הרישיון, המשכורת תכפיל את עצמה. כאשר עולים בוותק ומגיעים לדרגת מנג'ר (6-7 שנים) השכר מטפס לכ-15-25 אלף שקל ברוטו בחודש כשכר בסיס, לא כולל בונוסים והטבות נוספות.



ואולם לא רק השינויים שחלים במקצוע מושכים את הצעירים ללימודי ראיית החשבון, אלא בעיקר ההזדמנויות שיש להם מחוץ למקצוע. כאשר החשבונאות נהפכת להיות יותר ויותר מסובכת, מצד אחד, והדו"חות הכספיים נהפכים לכלי מרכזי בבורסה ובשוק ההון, מצד שני. ידע בחשבונאות והיכולת לדעת איך עסקה מסוימת תשפיע על דו"חות החברה, נהפכים לנכס מבוקש בשוק.







באחרונה ישנה תופעה הולכת ומתגברת של רואי חשבון שחוצים את הקווים, ועוברים לעבוד בחברות שהם מלווים, לא רק כאנשי כספים, אלא גם בתפקידי ניהול בכירים. רואי חשבון רבים, רואים במקצוע קרש קפיצה לעולם העסקים. התופעה של נהירת צעירים למקצוע ראיית חשבון, לא קיימת רק בישראל. בארצות הברית עבודה בארבעת משרדי החשבון הגדולים, מדורגת בין עשר העבודות הנחשקות.



200 סטודנטים במחזור, 1,400 מועמדים



בדיוק לפני שנה עמדו בבנייני האומה 756 רואי חשבון צעירים ונרגשים שעברו את בחינות ההסמכה וקבלו את הרישיון. היה זה המספר הנמוך ביותר של רואי חשבון שהוסמכו בעשור האחרון. ואולם אותם סטודנטים שהוסמכו החלו ללמוד בתקופה שלאחר התפוצצות הבועה, בתקופת המיתון בשוק ההון ב-2001. מאז, השוק בעלייה, וכך גם הביקוש למקצוע, שמתבטא לא רק בגיוס צעירים על ידי המשרדים הגדולים, אלא קודם לכך, בעליית הביקוש ללימודי ראיית החשבון בחוגים בבתי הספר השונים, ובשנים הקרובות נראה יותר רואי חשבון צעירים בטקסי ההסמכה.



"תמיד הגיעו למקצוע הזה מגוון רחב של אנשים, ומה שמאפיין אותם יותר מכל, גם היום, הוא שהם בעצם לא יודעים מה מאפייני המקצוע. הם שמעו שזה מקצוע טוב, שאפשר להתחיל לעבוד אחרי התואר, שיש הרבה אפשרויות תעסוקה, והם מכירים את המקצוע תוך כדי לימודים, חלקם לומדים לאהוב אותו וחלקם פחות", אומר דותן עמיהוד, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת תל אביב. "במשך השנים היו עליות וירידות, והיום הביקוש במגמת עלייה. גם מצד המשרדים וגם מצד המועמדים. אנחנו מקבלים 180-200 סטודנטים בשנה, כאשר מספר המועמדים שעמדו בדרישות הקבלה של האוניברסיטה הסתכם בשנה האחרונה ב-1,400".



באוניברסיטת תל אביב לימודי חשבונאות מחייבים מסלול דו חוגי. עמיהוד מספר כי שני שליש מהסטודנטים משלבים את לימודי החשבונאות עם כלכלה, 23% עם משפטים והיתר מתפזרים בין שאר החוגים; יש אפילו סטודנט שמשלב לימודי חשבונאות ותיאטרון.



השינויים במקצוע מחייבים כמובן גם שינויים במערכת האקדמית. "תוכניות הלימוד הותאמו למעבר לתקינה הבינלאומית, אבל מבחינתנו זה לא כזה מהפך", מסביר דותן. גם בבחינות לשכת רואי חשבון תקבל התקינה הבינלאומית החדשה ביטוי מלא תוך שנה.



את השינוי ניתן להרגיש גם ברצונותיהם של הסטודנטים עצמם. הביטאון "רואה החשבון" של לשכת רואי חשבון ערך באחרונה סקר בקרב למעלה מ-400 סטודנטים בארבעה מוסדות: אוניברסיטת תל אביב (בחוג בראשות ד"ר עמיהוד דותן), אוניברסיטת בן גוריון (בחוג בראשות פרופ' גילה בניסטי), המסלול האקדמי במכללה למינהל (בחוג בראשות ד"ר דן אלנתן) ובמכון לב (בחוג בראשות פרופ' הרצל פטל). בסקר נשאלו הסטודנטים על העדפותיהם לאחר סיום הלימודים.



כאשר נשאלו הסטודנטים האם ברצונם להמשיך במקצוע או האם הוא קרש קפיצה למשרות אחרות, היה רוב לאלה האומרים שהמקצוע מעניין אותם (41%), אך חלק לא מבוטל מעוניין להתקדם באמצעות ראיית החשבון למשרות בכירות יותר (29%). שיעור המצהירים על עניין בעיסוק בתחום ראיית החשבון יורד עם השנים: מ-44% בשנה א' ל-32% בשנה ד' ללימודים. בתשובה לשאלה היכן אתה מעוניין להתמחות, שלטו המשרדים הגדולים (76%). באוניברסיטת בן גוריון שיעור המשיבים משרד גדול היה רק 88%. באופן בלתי צפוי, מספר המבקשים להתמחות ברשות המסים נמוך, ואולי זהו ביטוי לבעיית המוטיווציה הקיימת בארגון לאחר חשיפת פרשת השוחד לכאורה.



לא כל מי שרוצה להתמחות במשרד גדול גם רוצה לעבוד בו לאחר מכן. בשאלה היכן אתם מעוניינים לעבוד לאחר ההתמחות, המגזר העסקי בולט כמקום תעסוקה מועדף (29%) והמשרדים הגדולים (40%) מאבדים כמחצית מכוחם. כלומר מחצית מבין אלו שיתמחו בהם יעדיפו לעזוב אותם לאחר ההתמחות.



רוב רואי החשבון לא ישארו במקצוע



בתשובה לשאלה היכן לדעתך תהיה חמש שנים לאחר תחילת העבודה, יש רוב מוחלט לאלה שאינם רואים את עצמם עוסקים בראיית חשבון במשרד גדול. 35% ציינו שיהיו בחברות המסחריות ו-32% בלבד ציינו שיהיו במשרדי ראיית החשבון הגדולים. רוב הסטודנטים אינם יודעים אם היו רוצים לעסוק במקצוע באופן עצמאי: 43% השיבו שאינם יודעים, ו-31% ענו שהם מעוניינים בכך.



באחרונה ירד קרנה של הביקורת המסורתית, ועבודה במחלקות הכלכליות או המקצועיות, נחשבת יוקרתית יותר. מתוך הסטודנטים שנשאלו - רק 9% רצו לעסוק בעתיד בביקורת. עם זאת, העניין בביקורת עולה ככל שמתקדמים במסלול הלימודים: רק 6% מתלמידי שנה א' ציינו אותה כתחום המעניין אותם, לעומת 23% מתלמידי שנה ד'. 31% ציינו שהם רוצים לעסוק בייעוץ כלכלי, והפופולריות של הייעוץ הכלכלי אינה מפתיעה לנוכח מספרם הגדול של הסטודנטים הרואים את עתידם מחוץ לפרקטיקה. סופו של דבר, 33% ציינו שהם רוצים לעסוק בחשבונאות.



כאשר בודקים נכון להיום מהי שאיפתם הגדולה ביותר של הסטודנטים: 20% שואפים להיות שותפים במשרדים גדולים, 29% רוצים להיות חשבים ומנהלי כספים בחברה ו-29% רוצים למלא תפקיד ניהולי בכיר. רק 32% מכלל המשיבים רואים את הפרקטיקה כפסגת שאיפותיהם המקצועיות וגם לאקדמיה יש סיבה לדאגה: רק 2% מהסטודנטים רוצים לעשות בה קריירה.



לגבי החששות של הסטודנטים, כאן האופק הרבה יותר קצר: 49% מהמשיבים ציינו את החשש שלא יעמדו בבחינות הרישוי, אם כי מספרם יורד משנה א' (58%) עד שנה ג' (35%) ועולה שוב בשנה ד' (47%). 21% חוששים שלא יחשפו מעילה או הונאה; החשש של 7% הוא מפני הסתבכות בפלילים בתחום המס; רק 5% מביעים חשש שלא יעמדו בכללי האי תלות.



מרכז ההשמה: אין עדיפות לנישות



"ממרכז ההשמה של לשכת רואי חשבון נמסר כי בקרב רואי החשבון הצעירים ובקרב החברות המבקשות לשכור את שירותיהם קיימות מספר מגמות בולטות בתחום הקריירה, ככל שמתקרב מועד החלת ה-IFRS. במרכז אומרים כי קיימת דרישה גבוהה בשוק לעובדים עם ניסיון בחברות ציבוריות ובינלאומיות. רוב מחפשי העבודה מעדיפים את מסלול המיינסטרים: מעבודה במשרד גדול למשרות של עוזרי חשב, חשב, ומנהלי כספים בענפים המשתלמים של ההיי-טק, הנדל"ן וחברות האחזקות.



בשלב זה נראה כי רואי חשבון בתחילת דרכם נמנעים מלפנות לנישות התמחות ספציפיות ומעדיפים לנצל את היתרון היחסי ולבטא את הידע שרכשו במשרדים השונים. מגמה נוספת המורגשת במרכז ההשמה, היא ביקוש מצד החברות הגדולות במשק לרואי חשבון בתחום הביקורת הפנימית. נראה כי חברות רבות מרחיבות בימים אלה את מערך הביקורת הפנימית ומתקשות לגייס אליהן את רואי החשבון, המעדיפים כאמור את המסלול המרכזי.