שכר פרופ' בכיר: קרוב ל-29 אלף שקל

רק שלשום בבוקר הגיע המו"מ בין האוצר למרצים למבוי סתום, לאחר שהמרצים דחו את הצעת האוצר להעביר את המחלוקת לבוררות. טענות המרצים כי שכרם נשחק ב-35% בעשור האחרון, וכי השכר דורש תיקון דחוף, מצטיירות באופן שונה כאשר קוראים את הדו"ח של המועצה להשכלה גבוהה על חריגות השכר באוניברסיטאות מנובמבר 2006.



מן הדו"ח עולה כי שכרו של הסגל האקדמי נשחק בשנים האחרונות. עם זאת, שיעור השחיקה שהמל"ג מצביעה עליו הוא של 0.3% בשנה - שיעור התומך בגרסת האוצר במו"מ על השכר של הסגל האקדמי, לפיה שכר המרצים נשחק ב-3%, ואינו תומך בגרסת המרצים.



הדו"ח מפרט את מרכיבי השכר העיקריים של הסגל האקדמי והמינהלי באוניברסיטאות. שכרו הממוצע של חבר סגל אקדמי, מתברר, הוא 16,597 שקל בחודש. שכר זה אינו כולל מענקים אקדמיים ש-85% מחברי הסגל מקבלים. המענק הממוצע הוא 4,344 שקל בחודש. מכאן עולה כי השכר הממוצע של הסגל האקדמי הוא 20,941 שקל בחודש.



בפועל, השכר הממוצע של הסגל האקדמי כולל גם תוספות מחקר, שהן סוג של בונוס שהאוניברסיטאות משלמות לחוקרים על הצלחתם בגיוס מימון למחקריהם, ולכן היא נחשבת לתוספת רצויה המעודדת הצטיינות. תוספת המחקר הממוצעת המשולמת לסגל האקדמי היא של 9.2% בחודש. מכאן יוצא כי השכר הממוצע של הסגל האקדמי הוא 22,468 שקל בחודש. זהו שכר ברוטו, לא כולל מענקי ביגוד והבראה, ולא כולל עלות מעביד. העלות למעביד גבוהה ב-40% מסכום זה.



זהו, עם זאת, שכר ממוצע של הסגל האקדמי - הכולל סגל זוטר וסגל בכיר. הפער בין המרצים הזוטרים לפרופסורים מן המניין בתחום השכר הוא גדול במיוחד. כך, פרופסורים מן המניין - הדרגה הגבוהה ביותר בסגל האקדמי - מקבלים 21,305 שקל בחודש. המענק האקדמי שהם מקבלים הוא 4,950-5,600 שקל בחודש, דבר המביא את השכר של פרופ' מן המניין ל-26.6 אלף שקל, ותוספת המחקר שלה הם זוכים היא של 10.2% בחודש. מכאן יוצא ששכרו של פרופ' מן המניין מגיע בממוצע ל-28,794 שקל בחודש.



לעומת זאת, סגל זוטר מקבל 12,468 שקל בחודש, שאליו מצטרף מענק אקדמי ממוצע של 3,500 שקל, סך הכל כ-16 אלף שקל בחודש. אם מוסיפים לסכום זה גם את תוספת המחקר המשולמת לסגל הזוטר בשיעור 3.7% מהשכר, הרי ששכר הסגל הזוטר מגיע בממוצע ל-16,500 שקל בחודש.



הפער לטובת שכר הסגל הבכיר, לעומת שכר הסגל הזוטר באוניברסיטאות, הוא לכל אורך הקו. כמעט בכל פרמטר של שכר הפרופסורים מקבלים הרבה יותר מאשר הדוקטורנטים הצעירים, ששכרם הבסיסי יותר נמוך ומקבלים מענקים אקדמאיים נמוכים בהרבה, ותוספות המחקר שלהם הן שליש מהתוספות המשולמות לפרופסורים.



פרט לאוניברסיטה העברית ובן גוריון, בכל שאר האוניברסיטאות שכר הפרופסורים עלה ב-2002-2006 בשיעור גבוה בהרבה מהשכר של הסגל האקדמי הצעיר. ממצאים אלה מחדדים את הטענות כי מאבקי השכר באוניברסיטאות לאורך שנים שירתו בעיקר את הסגל הבכיר, ומסבירים את הבעיה הקשה של האוניברסיטאות - הזדקנות הסגל, בשל חוסר יכולת לגייס עתודות חדשות של סגל צעיר. השכר שהוזכר כאן, יש לציין, לא כולל הטבות נוספות שהמרצים מקבלים - מהקרן לקשרי מדע, וכן תוספות פנסיוניות משמעותיות ביותר.