הקרנות הכספיות - המבחן הגדול של היועצים בבנקים

מוצר חדש נוחת בשוק ההון - לא פחות מתריסר בתי השקעות הודיעו כי הם משיקים קרן נאמנות מסוג חדש - קרן כספית, ובקרוב כולם יעשו זאת. מדובר בקרנות שיציעו השקעה סולידית בנזילות גבוהה. הקרן הכספית תשקיע במוצרים פיננסיים עם סיכון נמוך. הקרן תהיה נתונה למגבלות רגולטוריות נוקשות כדי להבטיח את הסיכון הנמוך.



הקרנות הכספיות הן חלק מרפורמת הקרנות החדשה שתיכנס לתוקף בינואר, ואולי החלק העיקרי בה. הסיבה לכך טמונה בכסף הגדול שאליו פונה הקרן - 350 מיליארד שקל ששוכבים בפיקדונות הבנקאיים. מדובר בסכום הגבוה כמעט פי 3 מסך תעשיית קרנות הנאמנות שהיקפה 122 מיליארד שקל.



עמלות הפצה נוחות במיוחד שישלמו חברות הקרנות לבנקים בגין אותן קרנות וניצול יתרונות לגודל יאפשרו לקרנות הכספיות לספק לחוסכים תשואה עודפת בהשוואה לפיקדונות המסורתיים. כך הן יכולות ליהפך לחלופה אטרקטיווית למשקיעים שונאי הסיכון שיושבים בפיקדונות בבנקים.



אין זו הפעם הראשונה שיש ניסיון לייצר תחרות מול הפיקדונות בבנקים. כבר לפני עשור יצאו לשוק הקרנות השקליות וקרנות מק"מ. אלא שהרגולציה סביב קרנות אלו לא היתה הדוקה דיה, וכתוצאה מכך רמות הסיכון של הקרנות לא היו אחידות, והן לא יכלו להבטיח את התכונה החשובה ביותר למשקיע הסולידי - השקט הנפשי שנותנים המק"מ והפק"מ.



גם התחרות במוצרים אחרים נחלה כישלון חרוץ, עד שהגיעה ועדת בכר, שחייבה את הבנקים למכור את קרנות הנאמנות וקופות הגמל. לאחר המכירה נהפכו היועצים לאובייקטיוויים בקרנות ובקופות.



הקרנות הכספיות עשויות לחולל לראשונה שינוי אמיתי גם בתחום הסולידי ביותר. הבעיה היא שמדובר ביצירת תחרות למוצרים שנותרו בידי הבנקים לאחר מימוש המלצות ועדת בכר, והחשש הוא שהיועצים בבנקים לא ימהרו להמליץ על המוצר החדש.



אם באמת יציעו הקרנות תשואה טובה יותר בסיכון דומה, יהיה מעניין לבחון האם יועצי הבנקים נותנים ללקוחות את "העצה הטובה ביותר" (Best Advise) או שהם קודם כל פועלים כדי לקדם את מוצרי הבנק.