מחקר: שיטת העבודה היא הגורם העיקרי לליקויים בענף הבנייה

שיטות עבודה לקויות, כוח אדם בעייתי וניהול לא טוב הם הגורמים העיקריים לליקויי הבנייה בדירות בישראל - כך עולה ממחקר שבוצע באחרונה בעבור משרד הבינוי והשיכון. ממצא לא מעודד נוסף הוא שבמקום להפיק לקחים ולהשתפר, החברות והיזמים מטמיעים את הליקויים לתוך התנהלותם הכוללת.



המחקר, שנערך בידי פרופ' יחיאל רוזנפלד והמהנדס חנן בן-עוז, נועד לזהות את השורשים לליקויי בנייה והקיף 100 סוגים של ליקויים. מהמחקר עולה כי מרבית הליקויים נוצרו בשלב השלד, וזאת בניגוד לסברה המקובלת בענף הבנייה שרוב ליקויי הבנייה נוצרים בשלבי הגימור. סברה זו היא תולדה של מה שרוכשי הדירות רואים ומרגישים: רצפות שבורות, סדקים בקירות, שיפועים הפוכים במקלחות וכדומה; הרוכשים אינם מודעים לכך שהבעיות בדירה שרכשו מתחילות הרבה לפני כן.



עוד תופעה מרגיזה שרבים מרוכשי הדירות מכירים היא מספר הליקויים הנמוך שמגלים המפקחים על הבנייה. המחקר גילה כי 20% מהליקויים מתגלים על ידי הקונים, בעוד המפקח מזהה רק 3% מהליקויים. החוקרים העירו כי "כישוריו ויכולותיו של המפקח אינם מנוצלים דיים לטובת מערכת האיכות".



אבל מהיכן בכלל צומחים ליקויי הבנייה? החוקרים מיפו את הגורמים השורשיים לליקויי בנייה וגילו כי לשיטות העבודה הנהוגות בענף יש תרומה מכרעת של 45% מכלל הליקויים. איכות כוח האדם נמצאת במקום השני עם 34%, וניהול העבודה אחראי על 19% מליקויי הבנייה. המכשירים והחומרים אחראים ל-2% בלבד מהליקויים.



כאמור, המציאות הבעייתית הזאת אינה מרשימה את היזמים והקבלנים ואינה תורמת לתיקון ולשיפור, אלא נהפכה למעין תרבות בנייה ישראלית, שחלק ממנה כולל גם את הסצנריו המוכר של רוכשי דירות שרצים אחרי הקבלנים ונסחבים לבתי משפט בתביעות אין סופיות.



"תרבות הבנייה בישראל כוללת עלויות גבוהות המופנות לתיקון ליקויים", טוענים החוקרים. לדבריהם, מספרן הרב של תביעות משפטיות המוגשות לבתי המשפט בישראל בנוגע לליקוי איכות בבנייה מלמדות על הבעיה בענף הבנייה. ב-2005 בלבד הוגשו לבתי המשפט בישראל יותר מ-3,000 תביעות בגין ליקויי בנייה בדירות חדשות - גידול של 18% לעומת 2004.