עו"ד אברהם גורן תובע 6.6 מיליון שקל משותפיו לשעבר בגרוס, חודק, גרונברג ושות' בגין חלקו במוניטין המשרד

עו"ד אברהם גורן, שהיה שותף במשרד גרוס, חודק, גרינברג, לפני מיזוגם עם משרד קלינהנדלר הלוי, תובע משותפיו הקודמים - פרופ' יוסף גרוס, דוד חודק ואיתן גרינברג - את חלקו במוניטין המשרד בסך 6.6 מיליון שקל.



בכתב התביעה שהוגש היום (ג') לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי עוה"ד יורי נחושתן ועדי יוגב, ממשרד נחושתן ספרן מרום ושרף, נטען כי כאשר עזב את שותפות עורכי הדין שנקראה בעת עזיבתו גרוס, חודק, גרינברג ושות' לא קיבל את חלקו בנכס העיקרי של השותפות - המוניטין.



גורן מציין כי כיום הוא מכהן כסגן יו"ר הדירקטוריון של החברה הבורסאית אלביט הדמיה רפואית, וכן משמש כדירקטור בחברות פרטיות שונות ומתמחה בהשקעות הון.



בתביעתו פורש גורן את צמיחתו של משרד עורכי הדין. לטענתו החל להתמחות במשרד בשנת 1985, כשהיה המשרד קטן יחסית, מנה כארבעה עורכי דין ושכן בדירה קטנה וצפופה. גורן מציין בתביעתו כי לאחר שעבד במשרד כעורך דין שכיר, עזב את המשרד לטובת לימודי תואר שני באוניברסיטת ניו יורק והצטרף לפירמת עורכי דין נודעת בעיר. עבודתו בפירמה האמריקאית נמשכה קרוב לארבע שנים ובמהלכה, מציין גורן, יזם את צירופו של עו"ד חודק לשורות הפירמה האמריקאית.



לטענת גורן, עם שובו לישראל החל לעבוד שוב כשכיר בשותפות, תוך סיכום עקרוני עם מעסיקיו כי יהפוך לשותף בתום שנה משובו. גורן מוסיף כי כישוריו, ניסיונו וקשריו עם שובו מארה"ב היוו נכס יקר ערך למשרד בראשית שנות ה-90, שהתאפיינה בצמיחה מואצת בתחום המשפט המסחרי.



לטענתו, תרומתו לשותפות ניכרה בתוך מספר חודשים וסייעה להגדלה ניכרת של היקף העבודה במשרד ושל הכנסותיו. גורן טוען כי הביא להעלאה של עשרות אחוזים בתעריפי שכר הטרחה שנגבה על ידי המשרד בגין עריכת תשקיפים לבורסות. לאור תרומתו, אף צורף כשותף לשותפות בשיעור של 9%, מספר חודשים בלבד לאחר שחזר מארה"ב.



מכתב התביעה עולה כי עם העסקות הבולטות שהוביל גורן נמנות העסקה לרכישת מירביליס, פיצול תדיראן לחברות בנות, הנפקת תדיראן תקשורת, מיזוג תדיראן תקשורת עם ECI, הנפקות כור, ריבוע כחול ומת"ב.



לטענת גורן, חלק ניכר מהלקוחות שהתקשרו עם המשרד - ובהן UBS, להמן ברדרס ומריל לינץ' - עשו כן בגללו. גורן מוסיף כי על פי הסכמות בעל פה בין השותפים, הגיע חלקו בשנת 1997 ל-14.5%.



לטענת גורן, בשנת 99', לפי בקשתו ובהתאם לסיכום עם השותפים במשרד, יצא לחופשה מהמשרד כדי לבדוק את המשך דרכו. לאחר מכן, נטען כי נחתם הסכם בין השותפים האחרים בשותפות שלא בהסכמתו של גורן, ובו שונו אחוזי החלקים בשותפות וצורפו אליה שותפים חדשים.



במהלך חופשתו מן המשרד, טוען גורן, לא חדל להיות שותף במשרד. לטענתו, העביר תיקים ולקוחות לטיפול המשרד וסייע לעתים בטיפול בתיקי המשרד. בתחילת שנת 2001, בסמוך למיזוג המשרד עם משרד קלינהנדלר, הלוי ושות' הודיע גורן על פרישתו מהשותפות ובכך לטענתו הסתיימה השותפות הקיימת.



בכתב התביעה מציין גורן כי בעת פרישתו לא קיבל מהשותפות תמורה כלשהי בגין חלקו במוניטין של השותפות. פגישות גישור עם שותפיו בפני עו"ד מאיר ליפא עלו בתוהו. לטענת גורן לאחר שניסיונות הידברות נוספים נכשלו וכלו כל הקיצין, הגיש את תביעתו.



גורן מציין בתביעתו כי בהתאם לדו"חות רווח והפסד של השותפות לשנים 97'-99', ממוצע רווחי השותפות בשנים אלו עמד על למעלה מ-10 מיליון שקל, ועל פי חלקו היחסי בשותפות במועד עזיבתו קבע את תביעתו על סך 6.6 מיליון שקל.



ממשרד גרוס נמסר כי אברהם גורן היה השותף הזוטר במשרד במשך תקופה קצרה. גורן פרש לפי בקשתו בסוף שנות ה-90 ותביעתו חסרת כל בסיס.