חלוץ, מאחוריך: מצטרפים למועדון היוקרתי

"את ההחלטה לעשות תואר שני במינהל עסקים קיבלתי אחרי ארבע שנים של עבודת פיתוח בקומברס ודי.אס.פי גרופ", מספרת חגית כצנלסון, בוגרת ברקלי וכיום סמנכ"ל שיווק ב-eSnips. "אחרי כמה שנים גיליתי שאני יותר נהנית מעבודה מול לקוחות מאשר מול הצ'יפים. ה-MBA (Master of Business Administration) היה הדרך שבחרתי לעבור לשיווק, וזה לא היה קל".

תהליך הקבלה ארך כשנתיים, הלימודים ארכו שנתיים נוספות, והכל ביחד עלה כ-60 אלף דולר או 250,000 שקל. האם זה השתלם? בוודאי. לא הייתי יכולה היום לכתוב, לפנות ובעיקר למכור לשוק הזה ללא הלימודים וללא ניסיון העבודה שלי בארה"ב", מספרת כצנלסון.

קריירה בינלאומית, תפקידי ניהול בחברות מובילות והזדמנויות העסקה אטרקטיוויות, הן הסיבות העיקריות להחלטה של כ-2,500 ישראלים - 56% גברים ו-44% נשים לנסות בכל שנה את מזלם ולגשת לבחינות ה-GMAT.

מדובר ב-1.2% מכלל הנבחנים בעולם (204,509 איש) - מספר עצום יחסית לאוכלוסיית המדינה, המוכיח עד כמה נחשב התואר הבינלאומי בעינינו, ומסיבה טובה: לימודים באחת האוניברסיטאות המובילות בחו"ל פירושם שנתיים אינטנסיוויות בקרבת מובילי הזירה העסקית העתידיים מהעולם כולו. ראשיהם של רבים מ-500 התאגידים הגדולים בעולם הם בוגרי התוכניות המובילות. לצדם אפשר למצוא אישים כמו ג'ורג וו. בוש (הרווארד), קופי ענאן (MIT) ואפילו בנימין נתניהו (MIT).

"הדלתות נפתחות ביתר קלות עבור ישראלים כאשר מדובר בלימודי MBA בתוכניות המובילות בעולם", אומר גילעם לוי, בעצמו בוגר MBA מאחת האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, וכיום מרכז שירות קידום אפליקיישן, המלווה ישראלים שמעוניינים להתקבל ללימודים בחו"ל.

"בתי הספר למינהל עסקים בישראל לא כלולים בין 100 המובילים בעולם, ולשם המקום בו למדת יש חשיבות הן בפתיחת הדלתות והן בתלוש המשכורת", מסביר לוי.

ד"ר איתי שטרן, מומחה לאסטרטגיה עסקית, שמלמד כיום בבית הספר היוקרתי למינהל קלוג שבאוניברסיטת נורת'ווסטרן, מספר כי 90% מהבוגרים נחטפים למקומות עבודה מיד עם סיום התואר.

לוי: "בוגרי MBA מהעולם שעובדים בחו"ל לאחר הלימודים, משתכרים בממוצע, להערכתי, שכר נטו הגבוה פי שלושה עד ארבעה משכרם הממוצע של בוגרי תוכניות MBA בארץ - פער שהולך ומתרחב לאחר כמה שנות ניסיון. על פי בדיקת מגזין העסקים 'ביזנס וויק', השכר הממוצע של בוגר MBA ב-2002 עמד על 387 אלף דולר ברוטו (כ-150 אלף בחודש).

לשם השוואה, ממוצע השכר של בעל תואר BA בארה"ב הוא כ-13 אלף דולר בחודש". בצד היתרונות המוכחים, המתגלים בעיקר בסופו של המסלול, עומדת רשימה ארוכה של קשיים: דרישות הקבלה הגבוהות, ההתרחקות מהבית והלימודים האינטסיוויים בשפה שלרוב אינה שפת האם.

כמו כן מדובר בעלות גבוהה במיוחד. מחירם של קורסי הכנה ל-GMAT, שנמשכים בין חודשיים לשלושה, נע בין 3,500 ל-5,000 שקל; עלות הליווי בתהליך הקבלה יכולה להגיע ל-10,000 שקל; עלות ההרשמה לכל אחד מהמוסדות הללו עומדת על כ-200 דולר.

שכר הלימוד לשנה עומד על 35-20 אלף דולר, והתוכניות נמשכות שנתיים. בדרך כלל התוכניות שבארה"ב עולות פי 1.5 יותר מהתוכניות המקבילות, בנות השנה, שבאירופה. בנוסף, ישנן גם עלויות של מחיה, אוכל ושכר דירה, שמגיעות לעשרות אלפי דולרים לשנת לימוד.

כ-8,000 תוכניות MBA בעולם עומדות בפני הישראלים שחולמים על MBA עולמי, אלא שרק כ-100 ישראלים בממוצע יתברגו לאחת מ-20 התוכניות המובילות בעולם בכל שנה. אחת הסיבות לכך היא תהליך הקבלה הייחודי והסלקטיווי שנוקטות התוכניות המובילות.

"ההתלבטות בין אוניברסיטה בישראל לבין ארה"ב לא ארכה הרבה זמן", מספרת כצנלסון. "תהליך הקבלה, לעומת זאת, ארך כמעט שנתיים. התחלתי עם מבחן ה-GMAT, שעשיתי עוד לפני שהחלטתי בכלל לאיזו אוניברסיטה להגיש מועמדות".

"האתגר השני היה החיבורים השונים שהיה עלי להכין לאוניברסיטאות שאליהן ניסיתי להתקבל: חמש אוניברסיטאות, שניים-שלושה חיבורים לכל אחת, וכמובן בלי חפיפה בין הנושאים. גייסתי כמה קוראים ועולה חדשה מארה"ב לבדיקת דקדוק והעברת מסר. את כל הבקשות הגשתי לסיבוב הראשון, כי רציתי לקבל תשובה מוקדמת. ראיונות עשיתי רק לשתי אוניברסיטאות. החלטתי לא לנסוע לראיונות באוניברסיטאות אחרות, בגלל העלות הגבוהה הכרוכה בכך. כיום אני מכירה היטב בחשיבות של הראיון האישי. לא הייתי מוותרת עליו".

לא מעט גורמים מדרגים על פי פרמטרים שונים את תוכניות ה-MBA הבולטות בעולם. בין הדירוגים החשובים: דירוג המגזין ביזנס וויק, דירוג "פייננשל טיימס" ודירוג "וול סטריט ג'ורנל". עם זאת, למוניטין הנבנים בציבור לאורך השנים עוצמה לא פחותה, ואולי גבוהה יותר, מעוצמתם של הדירוגים המשתנים אחת לשנה-שנתיים.

כשמשקללים את הדירוגים המרכזיים ב-10-15 השנים האחרונות עולה ווהרטון כתוכנית ה-MBA המובילה בעולם. עם זאת, מבחינת התדמית והשם לאורך עשרות השנים האחרונות, אוניברסיטת הרווארד חזקה ביותר, ואחריה התוכנית של אוניברסיטת סטנפורד. התוכניות של קלוג האמריקאי ואינסאד הצרפתי (את התוכנית ניתן ללמוד גם בסינגפור) משלימות את חמשת השמות החזקים בעולם בממוצע של שלושת העשורים האחרונים.

מאחר שהתהליך ארוך ולעתים מקבלים גם דחיות, מי שמתכנן להתחיל ללמוד בספטמבר 2009, כדאי שיתחיל כבר עכשיו להתכונן למבחן ה-GMAT או להירשם לאחד המכונים המתמחים בהכנה לבחינה. כדאי גם לשקול לגשת לתוכנית אחת או שתיים כבר במהלך מרץ-יוני 2008, כדי להשתפשף בתהליך ולקבל תשובות מוקדמות שאולי יחסכו פניה לאוניברסיטאות נוספות.

חשוב לדעת כי המתקשים בתשלום יכולים לבקש מלגות ללימודי MBA בחו"ל. המלגות ניתנות בעיקר על סמך הישגי העבר ופוטנציאל להצלחה בעתיד, ומקבלים אותן בדרך כלל רק לאחר הקבלה ללימודים. קל יותר לקבל את המלגות באוניברסיטאות המדורגות במקומות 30-10 בארה"ב ובאירופה מאשר באוניברסיטאות המדורגות 10-1.

שבעה מרכיבים חוזרים על עצמם בכל אחד מתהליכי הקבלה: היסטוריה אישית וקורות חיים - תוכניות רבות דורשות גם את מסמך ההיסטוריה האישית, אותו מזינים באתר ההרשמה של האוניברסיטה, בנוסף לקורות חיים המשמשים בתהליך הקבלה; המלצות - ברוב התוכניות נדרשות שתי המלצות, ובדרך כלל הציפייה היא לממליצים שמפקחים או פיקחו על עבודת המועמד. גם הצבא נחשב מקום עבודה בהקשר זה.

חיבורי הרשמה - מאמרים קצרים על נושאים כמו "מהו ההישג הגדול ביותר שלך?", "מהן תוכניותיך לעתיד?", "מהן החוזקות והחולשות שלך כמנהיג?". מרבית האוניברסיטאות דורשות שלושה עד שישה חיבורים; ציון מבחן ה-GMAT בתוכניות MBA המדורגות בין 30 הראשונות בעולם בו מתקבלים הינו סביב 670.

עם זאת, בכל שנה מתקבלים להרווארד עשרות מועמדים עם ממוצע 590-650 ונדחים יותר ממאה מועמדים עם ממוצע 750 ומעלה. את ה-GMAT ניתן לעשות מחדש אחת לחודש, ובדרך כלל יילקח בחשבון הציון הגבוה ביותר בלבד; ציוני התואר הראשון - בדרך כלל המקום היחסי בשכבה, למשל 40% עליונים, הוא נתון חשוב מבחינת ועדת הקבלה.

זהות המוסד בו קיבלת את התואר פחות חשובה במקרה של ישראלים; ראיון קבלה - מהווה כ-10% משיקולי הקבלה אם בוצע לפני הגשת הבקשה, ו-20% אם בוצע אחריה. מרבית בתי הספר מחליטים לאחר סינון ראשוני של בקשות הקבלה אם לזמן אותך לראיון אצלם.

מיעוטם של בתי הספר דורשים שתעבור ראיון (בארץ, בקמפוס או בטלפון) עוד לפני שתגיש בכלל את הבקשה; ציון מבחן ה-TOEFL (מבחן אנגלית) - ברוב האוניברסיטאות יהיה סף מסוים שכדאי לעבור. אם עברת את הסף, הנע בדרך כלל בין 240 ל-270, החשיבות של הציון עצמו נמוכה.