שנים לטשנו עיניים בכל הכוכבים שגדשו את מסך הטלוויזיה ודפי העיתונים - וקינאנו. בעוד שאנשים הביטו בנו בבעתה גם אם בילינו בבוקר שלוש שעות מול הראי, המפורסמים תמיד נראו כמו מיליון דולר גם כשסתם צעדו ברחוב בג'ינס וטי-שירט.
הקינאה הזאת התפוגגה רק לפני כמה שנים, כשהבנו שהם לא צוידו בכרומוזום נוסף שאחראי על חוש אופנה. מתברר שנינט לא נולדה עם תיק של שאנל בין השיניים - בדומה לרוב הכוכבים בישראל, גם היא לא יורדת למכולת בלי להתייעץ עם המעצבים האישיים שלה.
אף שהאמת נחשפה, נאלצו רוב האנשים להמשיך להסתפק בעצות של חברים ובני זוג כשהתלבטו מה ללבוש. המלבישים האישיים נשארו נחלתם של אמנים, פוליטיקאים ואנשי עסקים עשירים. ואולם באחרונה השתנה המצב: גם אנשים שאינם סלבריטאים או משתייכים לעשירון העליון - רבים מהם אנשי עסקים - מאמצים לעצמם מלביש או מלבישה, שמעניקים להם עצות מעשיות מול ארון הבגדים ויוצאים אתם לסיבובי קניות פוריים. רוב המלבישים האישיים הם מעצבי אופנה או מלבישים של תוכניות טלוויזיה ושל סלבריטאים, המחפשים קצת הכנסה צדדית.
"כיום אנשים מודעים לכך שההופעה החיצונית היא מפתח להרבה דברים - החל ממציאת עבודה, דרך סגירת עסקות וכלה בהתנהלות ביום-יום", אומרת רינת אפרת, סטייליסטית ואחראית על הפקות האופנה בטלנובלה "האלופה", שמשמשת גם המלבישה האישית של הכוכבים רן דנקר ועדי הימלבלוי.
לדברי אפרת, "התדמית החיצונית שלנו מוכרת אותנו - והיא דבר חשוב מאוד. יש אנשים שלא מודעים ליתרונות או לחסרונות של הגוף שלהם, ולכן כמו שעושים שיפוץ לבית וכמו שלוקחים מעצב פנים או אדריכל - הם לוקחים סטייליסט.
אביבית למדן ספיבק
"לא כולם נולדו עם היכולת הטבעית לדעת להתאים לעצמם בגדים. הלבוש שלנו משדרג אותנו ומאפשר לנו לשדר דברים שקשורים במקצוע שלנו. קבלת ייעוץ ממלביש היא דבר מאוד פשוט, ואנשים לא יודעים שגם לא מדובר בעניין יקר. התגובות והשינויים שעבודה עם סטייליסט יוצרת אצל אנשים הם מדהימים".
כמו ז'ורנל
הלקוחות מגיעים מכל השכבות והגילים. אפרת מספרת על אמא שהחליטה לפנק את בתה בת ה-16 בסטיילסטית אישית ועל גברים שחושבים כי הנשים שלהן אינן יודעות להתלבש ומצמידים להן מלבישה שבונה אתן גרדרובה חדשה.
אביבית למדן-ספיבק, סטיילסיטית ומפיקת אופנה המשמשת מלבישה בתוכנית "בנות", מבהירה כי לא תמיד מדובר באנשים שאינם יודעים להתלבש. "לאנשים רבים יש טעם אופנתי טוב, אך הם מתלבשים באופן בנאלי וללא סגנון", היא אומרת. "מלבישה אישית משדרגת את הקנייה ומעודדת את הלקוח להעז. לאחרים פשוט אין זמן להקדיש לכך".
חלק מלקוחות הסטייליסטים הם פשוט אנשים שרוצים להישאר עם היד על הדופק האופנתי. "כיום אנשים מעדיפים להוציא עוד 2,000-3,000 שקל בחודש ולצאת מהבית כמו ז'ורנל", אומרת למדן-ספיבק.
אחת מהנשים שהחליטו להיעזר בשירותיה של למדן-ספיבק היא אשת העסקים פ'. "ההחלטה נבעה מחוסר ביטחון לגבי המראה החיצוני שלי", היא מספרת. "הרגשתי שאני לא ממש יודעת איך להבליט או להסתיר דברים. בסופו של דבר החלטתי שאולי כדאי להיעזר בסטייליסטית - שיתוף פעולה שהניב פירות מאוד חיוביים".
באופן מפתיע, רבים מלקוחותיהם של המלבישים האישיים הם דווקא גברים. "מאז שהמטרוסקסואלים החלו להופיע, המודעות של גברים ללבוש היא יותר גבוהה", אומרת אתיה חודק-לביא, מלבישה ברצועת הבוקר של ערוץ 10. "כשאני נותנת לגבר בגד ורוד הוא לא נבהל. בעבר, גבר שהחזיק מעצמו גבר לא הלך עם ורוד, וכיום אני לא צריכה לעבוד כל כך קשה כדי לשכנע אותם להעז עם צבעים וטקסטורות".
רבים מהגברים שנעזרים במלבישים הם אנשי עסקים. "הם מסתובבים בעולם ורואים מה שקורה שם. חשוב להם להיות מעודכנים ובהחלט אפשר לראות שהם משתדלים יותר - אם כי עדיין יש מקום לשיפור", אומרת למדן-ספיבק. "ההבדלים בולטים בעיקר בטקסים ואירועים: בחו"ל מתאימים את הלבוש לאירוע - דבר שבישראל עדיין לא קורה. הלבוש כאן הוא הרבה יותר קז'ואל. בחו"ל אף אחת לא תגיע לאירוע השקה בלבוש זרוק".
אפרת מסבירה כי גם כשמדובר בתלבושת אחידה של חליפה וחולצה מכופתרת, צריך לדעת מה לבחור כדי להיראות טוב. "גם חליפה צריך לדעת לקנות", היא אומרת. "החליפה צריכה לשבת טוב בכתפיים ובאורך של הידיים. הרבה אנשים גם לא יודעים להתאים את העניבה ואז היא ארוכה או קצרה מדי. דבר כזה משפיע על המראה הכללי. ארקדי גאידמק, למשל, יודע בדיוק את המידה. העניבה שלו בדיוק במקום, לא ארוכה מדי. הקשר צריך להיות רחב ולא דק ומועך".
למרות הדומיננטיות של החליפות בעולם העסקים, חודק-לביא מדגישה כי אפשר להיות מעונבים ועדיין אופנתיים מאוד. "זה די משעמם לראות אנשי עסקים חנוטים בחליפות כחולות ואפורות. אפודה קטנה, סוודר צבעוני או חולצה מכופתרת עם סוודר בחוץ מרעננים הופעה של כל איש עסקים. חייבים כמובן לקחת בחשבון את סוג העבודה, המעמד והאירוע שאליו הולכים".
אפרת מחמיאה לאנשי העסקים הישראלים בהקשר הזה: "כיום יש לאנשי עסקים הרבה יותר מודעות וגם תעוזה. הם הולכים לא רק על הכחולים והשחורים הקלאסים, אלא גם עם פסים ואפורים. נשים, לעומת זאת, התחילו ללכת הרבה יותר עם חליפות, ולשלב הרבה אקססוריז".
החנות מגיעה הביתה
אז איך זה עובד בשטח? עבודתו של המלביש האישי מתחילה בהיכרות עם אופיו וטעמו של הלקוח. גם אורח החיים מסייע בהתאמת הבגדים - האם מדובר באיש עסקים, אדם שפוקד אירועים רשמיים רבים או מישהו שמסתובב רוה הזמן בבגדים לא פורמליים.
אחרי שיחת ההיכרות בודקים המלבישים את חומרי הגלם המסתתרים בארון, מסבירים ללקוחות היכן הם טעו בבחירת בגדים ומנסים לתקן הרגלים רעים. חודק-לביא מספרת כי היא אינה מעניקה ללקוחותיה הנחות. "אני לא סלחנית כלפי גזרות מזעזעות, צבעים שלא מתאימים ושאר קטסטרופות", היא אומרת. "אני חטטנית ומצליחה למצוא גם את מה שלא מראים לי. קרה לא פעם שמצאתי טרנינגים איומים שמסתובבים אתם בתוך הבית. אני באה לעשות שינוי ולא כדי לפרגן, לכן לפעמים אני גם לוקחת ללקוחות את הבגדים כדי שלא יתפתו להשתמש בהם אחר כך".
גם אפרת מבלה זמן מול הארון של הלקוח. "לא חייבים ישר לרוץ ולבזבז", היא מדגישה. "רק אחרי שאני בודקת מה כבר יש ללקוח, אני מכינה אתו רשימה של בגדים שבעיני הם בגדר חובה, ורק אז אנחנו יוצאים לסיבוב שופינג. לרוב אני לא צריכה יותר מ-3,000 שקל לעונה כדי לגרום ללקוח להיראות הכי טוב שאפשר. אני לגמרי מעדיפה שיהיו מעט בגדים, אבל הכי איכותיים שאפשר".
עם זאת, המלבישות מודות כי לעתים הן מוותרות על חנויות היוקרה ויוצאות עם הלקוחות לשוק הפשפשים או לשוק הכרמל בתל אביב.
לפעמים לקוחותיהם של המלבישים אינם חייבים לצאת מהבית כדי להעשיר את המלתחה: מאחר שרוב המלבישים מכירים הרבה מעצבים ובעלים של חנויות בגדים הם יכולים לשאול מהם בגדים ולהביאם לבית הלקוח.
המלבישים אינם מסתפקים בהתאמת בגדים ללקוח. "לפעמים כל מה שצריך כדי לשדרג את המראה זה נעל טובה או חזייה שמרימה", אומרת חודק-לביא, שגם מפגישה את לקוחותיה מאפרת ומעצבת שיער. "הטיפול הוא לא רגעי, אלא עבודה שלמה על הסטייט אוף מיינד. התפישה כולה צריכה להשתנות. אחרי שהשינוי מתרחש - אין לזה מחיר".
היחסים בין המלבישים ללקוחותיהם אינם מסתיימים עם גיבוש המראה החדש. אפרת מספרת שהלקוחות ממשיכים להתייעץ עמה לפני אירועים חשובים, נסיעות לחו"ל, או רכישות שהם עומדים לעשות.
ואולם לא תמיד הכל מתנהל על מי מנוחות. לא כל הלקוחות פתוחים לשינויים ומוכנים לקבל את דעתם של יועצים חיצוניים - אם בגלל אגו ואם מפני שבסופו של דבר מדובר בעניין של טעם.
חודק-לביא חוותה זאת בעצמה. "מלביש לא אומר ללקוח את הדברים הנחמדים שהוא רוצה לשמוע", היא אומרת. "לאחת הלקוחות שהזמינו אותי היה טעם מצוין בבגדים והיא התקשתה לקבל ממני עצות. היו לה בגדים מדהימים, אבל היא לא הצליחה לחבר בין הדברים כדי לשדרג את ההופעה. רציתי שהיא תעלה על עקבים ותוסיף טאץ' לבגדים, כמו חגורה יפה או אקססוריז אחרים - אבל היא לא רצתה לשמוע. הבנתי שבסופו של דבר לא עזרתי לה ולכן גם לא לקחתי ממנה כסף".
הבגד מתחיל מבפנים
על רקע הפופולריות הגוברת של המלבישים האישיים, יש הטוענים כי אין בהם צורך אמיתי. עם המתנגדים לתופעה נמנית רקפת לוי, בעלת בית ספר לעיצוב ולעיצוב במה. "זה מזעזע בעיני, לא הבגד עושה את האדם, אלא האדם עושה את הבגד", היא מתרעמת. "אנחנו משלמים כיום מחיר מאוד כבד על הרצון ליהפך למשהו שאנחנו לא. אופנה עושה בדיוק את ההפך ממה שהיא אמורה לעשות וגורמת לכולנו להיות דומים.
"אופנה מאלצת אנשים להשקיע הרבה כסף - וכסף, בין אם נרצה ובין אם לא, הוא ביטוי למה יש לנו ולא למי אנחנו. אנשים מוציאים הון עתק כדי להיות מישהו אחר ולשדר משהו אחר, מעמד חברתי אחר. אני תמיד מזהה מישהו שלבוש בבגדים שלא הוא עצמו בחר אותם, וזה פתטי. זה נראה כמו תחפושת. כשאני נתקלת בזה, אני מדמיינת לעצמי אדם עירום שתלוי עליו שלט שבו כתוב: 'אני עשיר', 'אני פרסומאי' או 'אני רופא', אבל כשהוא מסתובב רואים את הישבן החשוף שלו".
דבריה של לוי נשמעים מוזרים על רקע העובדה שבית הספר שלה מציע קורסים של עיצוב וסטיילינג. כשהיא נשאלת לגבי הסתירה שבין ההתנגדות העזה שלה לסטיילינג לעובדה שהיא עצמה מציעה קורסים כאלה, היא משיבה: "אני מתעסקת בבגדים לתיאטרון ואופרה. כשאני בונה דמויות למחזות או לתיאטרון תמיד יש מרחק מעניין בין הדמות שהשחקן צריך לשחק, לאדם שהוא באמת. התפקיד שלי הוא לצמצם את הפער כדי שזה ייראה טוב. אדם חסר מודעות שנעזר בסטייליסט ישכח כל מה שנאמר לו בשנייה שהוא נשאר לבד. אם אדם הוא מרושל - זה יעבור מיד החוצה.
לדברי לוי, מי שאינו מרוצה מהאופן שבו הוא מתלבש לא צריך להזעיק מלביש, אלא להסתכל עמוק פנימה. "הפתרון לא מתחיל מבחוץ פנימה, אלא מבפנים החוצה", היא אומרת. "מי שעיוור לגבי מה שהוא לובש, אולי גם עיוור לגבי הפעולות שלו ביום יום, ולכן הטיפול צריך לבוא משם. הוא צריך לצמצם את הפער בין מה שהוא באמת לבין מה שהוא רוצה להיות".
לוי מביאה כדוגמה את נסיכת שוודיה: "פגשתי אותה באחרונה באירוע, והיא לבשה חליפה ורודה של שאנל. זה היה נראה כמו משהו שהולבש עליה ולא היא עצמה. היא נראתה מגוחכת. לעומת זאת, רונית אלקבץ הגיעה לפרמיירה של 'ביקור התזמורת' בלבוש הכי יוצא דופן והכי אקסטרווגנטי וזה לא נראה מוזר - זה יושב עליה בול. זאת האישיות שלה. היא דרמטית. היא לא צריכה מישהו שילביש אותה לצורך העניין".
אפרת אומרת כי היא מכירה את הטיעונים האלה ומדגישה שהמלבישים אינם מנסים להפוך את לקוחותיהם למשהו שהם אינם. לדבריה, פעמים רבות לקוחותיה מתעקשים לקנות דברים אופנתיים והיא עוצרת בעדם. "אני חוזרת ואומרת לכל לקוחותי שלא ינסו להיות מישהו אחר", היא אומרת. "אני מתעקשת עם כולם שלא יהיו קורבן אופנה. אני מאוד מקפידה ללכת עם האופי והטעם של הלקוח ולפתח אותו. חשוב שירגישו נוח בבגד שאני נותנת להם ושבשום פנים לא ינסו לחקות ולהיות מישהו אחר".
למדן-ספיבק מוסיפה: "סטיילינג אישי זה בדיוק כמו ליצור הפקת אופנה. אני אתן ללקוחה דברים שהיא לא היתה לוקחת בעצמה בחנות, אבל לעולם לא אנסה להפוך אותה למשהו שהיא לא. אני מנסה לתת ללקוחה אפשרות להיות יותר אופנתית ויותר פתוחה לדברים. אני לא אשים מישהי שהיא מידה 46 בתוך שמלה שמתאימה למישהי במידה 36".
כמה זה עולה?
מי שמתכוון לשכור את שירותיו של מלביש אישי צריך להביא בחשבון שהתשלום הוא עניין מאוד גמיש. כל המלבישות שעמן שוחחנו הדגישו כי הסכום שהן גובות משתנה בהתאם לדרישות הלקוח ותקציבו. יש מי שמשקללת את המחיר לפי היקף העבודה, גודל השינוי ומספר הבגדים שצריך למיין.
באופן כללי, מלביש אישי גובה 100-200 דולר לשעה, בין אם מדובר בביקור בית ובין אם ביציאה למסע קניות. ביקור ביתי נמשך לפחות שעה וחצי ועשוי להסתיים רק כעבור ארבע שעות אם ארון הבגדים במצב אנוש. סיבוב הקניות נמשך כמה שעות ועשוי להתפרש על יומיים. יום מרוכז שכולל בדיקת ארון קצרה וקניות עשוי לעלות 250-1,200 דולר. חלק מהמלבישים אינם מבקשים תשלום לפי שעה, אלא גובים 5%-15% מערך הקניות.
רינת אפרת מתעקשת שלרוב לקוחותיה אינם מוציאים יותר מ-4,000 שקל בסיבוב קניות. לעומתה, אביבית למדן-ספיבק טוענת שבתחילת עונה רוב לקוחותיה נאלצים להיפרד מ-10-20 אלף שקל. בסוף העונה ההוצאות קטנות יותר.
אחת המלבישות מספרת על לקוחה שמדי פעם מתקשרת ומבקשת ממנה שתמצא לה תיק או פריט אחר. היא מוצאת את הפריט המבוקש באינטרנט, מזמינה אותו ומביאה אותו ללקוחה תמורת אחוז מסוים משוויו.
חשוב לזכור שבעבור רוב המלבישים האישיים מדובר בעבודה צדדית בלבד. רובם מוצאים את פרנסתם בהפקות אופנה ובהלבשת כוכבים - ולכן יש להם קשרים טובים מאוד עם חנויות ומעצבים. הקשרים האלה מאפשרים ללקוחותיהם לבצע קנייה מרוכזת ולקבל הנחות של 10%-40%.
מלבישים הם לא רק לסלבריטאים אלא גם לאנשי עסקים: "חשוב להם להיות מעודכנים ואפשר לראות שהם משתדלים יותר"
אילאיל יהב
28.12.2007 / 11:36