גולן ספיר: היועצים מאשימים את מנהלי הקרנות אם הקרנות יורדות - אך אם תעודות הסל נכשלו הם מאשימים את עצמם"

אנחנו פוגשים את גולן ספיר, מנכ"ל פריזמה קרנות נאמנות, רגע קט לפני שמסתיימת השנה והרפורמה הגדולה בקרנות נאמנות נכנסת לתוקף.



כיצד אתה רואה את התחרות של קרנות הנאמנות מול תעודות הסל?



בראייה כוללת אני מאמין שהדברים יתאזנו ויהיה קיום לשניהם. אבל צריכים להבין שתעודת סל היא מכשיר, זה כמו לקנות מניה או אג"ח, זהו ניהול פאסיווי. לעומת זאת קרן נאמנות היא שירות כלומר ניהול אקטיווי המצריך שיקול דעת ומחשבה.



שנת 2007 היתה שנה קשה לקרנות, לתחושת יועצי ההשקעות - אכזבנו אותם - גם ביוני- יולי וגם באוגוסט-ספטמבר אולם כאן נכנס שיקול הדעת של היועץ - אם הוא קנה תעודת סל על הודו והיא ירדה - אז יאשים את עצמו, אם קנה קרן נאמנות המשקיעה בהודו והיא ירדה- אז הוא יאשים את מנהל הקרן.



כלומר, יועצי ההשקעות מאשימים את מנהלי הקרנות אם הקרנות יורדות, אך בתעודות סל, אם לא הצליחו, אז מאשימים את עצמם. יועצי ההשקעות שרוכשים תעודות סל פועלים כמנהלי תיקים. דבר שקשה לי להבין כיצד נעשה עם כמות הלקוחות הענקית שלהם ומספר המשימות הרב.



יש שטוענים כי הבנקים מעודדים את יועצי ההשקעות לקנות תעודות סל בגלל שהרווחים של הבנקים שם גדולים יותר.



לא שמעתי את הטענות הללו ואני חושב שהיועצים היום הרבה יותר אוביקטיווים והרבה פחות מוכוונים מלמעלה מכפי שהיו לפני ועדת בכר. אני מאמין שנראה את האובייקטיוויות שלהם כשיצאו לשוק הקרנות הכספיות אין לי ספק שיועצים ימליצו ללקוחות שלהם להשקיע בהן במקום בפיקדונות קצרי מועד.



האם קרנות הולכות לכיוון גמישות או לכיוון של תעודות סל?



מנהלי הקרנות נמדדים עפ"י יכולתם לגבור על הבנצ`מארק, בשילוב של סיכון ותשואה.
בתעודות סל, הסיכון לא נלקח בחשבון. בקרן נאמנות היועץ מעביר את שיקול הדעת למנהל הקרן.
תעודת סל לא מנסה להצליח. למשל : תעודת סל 80/20 תמיד תחזיק 80% -20%, ואילו מקרן נאמנות 80/20 המשקיע והיועץ מצפים שבתקופות פחות טובות תחזיק פחות מ 20%.



באג"ח יש לזה יותר משמעות - במשך השנה האחרונה היו תקופות שהיינו במח"מ 4 והיו של מח"מ 1 שנה בשיקליות, ואילו בצמודים אף היינו תקופה במח"מ 6 וירדנו למח"מ 1.



ביום שוריפון ירדה 46% ביום, הקרנות ירדו במעט וחלקן אף עלו. הקרנות של ת"א 25 ות"א 100 כבר לא צמודות למדד כבעבר אלא מתבססות stock picking איכותי מתוך מטרה להשיג את מדדי היחס.



דוגמא טובה היא קרן הנאמנות "פריזמה ת"א 100 דינמית", שכבר שנתיים מנצחת את מדד ת"א 100.



מה דעתך על הרפורמה שעומדת בפתח?



אני חושב שהלכנו צעד גדול קדימה וזה עדיין לא הסוף. לרפורמה היו חבלי לידה קשים אך שיתוף הפעולה בין איגוד הקרנות והרשות לני"ע בהחלט הביא לצעד חשוב מאוד. בקטגוריות החשובות כמו אג"ח כללי, לראשונה מוצאים איזושהי רמה של הבדל, שקיפות ויכולת השוואה.



על הקרנות הכספיות: אירוע מאד מהותי, זהו מבחן הייעוץ הראשון של הבנקים. הפערים לטובת הלקוח במוצר זה הם עצומים. מאחר והקרנות פטורות, הלקוח משלם מס רק על הרווח הריאלי (בניכוי המדד), ואילו בפקדון רגיל משלמים 15% לא מנוכה מדד.
הקרנות יוכלו לקנות נעמי"ם* שנותנים תשואה מעל לריבית בנק ישראל.



Funds of funds: בארץ הגבילו לקרנות של אותו מנהל בלבד בהגיון, שלא יהיו שיתופי פעולה ושלא יגבו דמי ניהול כפולים. בקרנות אלה לא ניתן לגבות דמי ניהול. כמנהל קרן אין שום ערך לקניית קרן של חברה אחרת.



הfunds of funds גלובלי הוא מצוין. פנינו לקרדיט סוויס, זהו גוף שמחזיק עשרות אנליסטים הבודקים קרנות ברמת המניה בקרן. בנוסף לי קשה להתמקח עם הקרנות בחו"ל לגבי עלויות, ואת זה עשו בשבילנו קרדיט סוויס .
לאחר שתרגמנו את ההסכם והמסמכים ולפני שנסענו אליהם, התברר, שהחוקים השוויצרים דומים מאד לחוקים שלנו וזה מעיד על ההתקדמות הגדולה שנעשתה כאן.
קרדיט סוויס יעשו בשבילנו את האגד קרנות בחו"ל בעיקר כי לנו אין את הידע הזה על קרנות בחו"ל.
נכון לעכשיו החלטנו בפריזמה לא לצאת עם אגד קרנות ישראלי אלא רק עם גלובלי.



מה צפוי לנו לדעתך בשנת 2008?



באינפלציה ובדולר



שנת 2008 תאתגר אותנו עם המשך עליית מחירי המזון שתשפיע כל העת האינפלציה. מצד שני, האינפלציה תקוזז קלות מהירידה של הדולר. את ירידת הדולר בחודשים הראשונים של השנה אנחנו רואים כעובדה. הריבית בארה"ב תמשיך לרדת ובמקביל בארץ לעלות, זה אקלים מאד נח לשקל.



צמודי מדד וגילונים



סביר להניח שבחודשים הראשונים של השנה ההשקעה בצמודי מדד לטווח קצר עדיין תהיה אטרקטיבית, אך, ככל שהתשואות בהם תרדנה, תגבר האטרקטיביות של האפיק השקלי. על מנת להיות באפיק זה כאשר הדברים יתהפכו, מומלץ להיעזר בקרן גילונים לצד קרן מנוהלת בשקלים ובכך להישאר חשוף למח"מ סביר באפיק השקלי ולא לסבול מידי בעת עליית תשואות.



אג"ח קונצרני



האפיק הקונצרני סובל כעת מהפדיונות בקרנות הקונצרניות, התשואות שם הולכות והופכות למעניינות במיוחד. הייתי מעדיף בחירה בקרן נאמנות בעלת פיזור נרחב, בדירוגים גבוהים ברמת מח"מ בינונית ולקחת בחשבון שזו אינה השקעה לטווח קצר. פוטנציאל התשואות שם אטרקטיבי במיוחד.



בחירת מניות סלקטיווית - אופטימיות זהירה



מבחינת שוק המניות, קשה לי לדמיין שנה כ 2007 חוזרת. אני מעריך שנראה עליות ביותר מניות מאשר בשנה החולפת (בה עלו 3-4 מניות מעוף בלבד). זו בהחלט תהיה שנה של סלקטיוויות, בה לבחירה איכותית של מניות ואג"ח קונצרני תהיה השפעה רבה.



ברזיל



מבחינה גלובלית - נראה שהשווקים המתפתחים ידחפו את הצריכה בעולם ואנחנו בהחלט רואים בברזיל כשוק בעל פוטנציאל רב. גם בסיס למחצבים, כ"א זול וכל שנשדרש זו יציבות פוליטית / מדינית שתשמור על הצמיחה המרשימה.



איך אתם מתמודדים עם הפדיונות בקרנות?



מתמקדים בלהניב תשואות עודפות ליועצים וללקוחות ולהדגיש את זה בפניהם. תראה, ישנה כרגע בעיה אובייקטיווית - לאחר שנה קשה לקרנות, יועצי ההשקעות בחרו להשתמש בתעודות סל, שזה מוצר, לא שירות ניהול השקעות כמו קרן נאמנות. אולם אם מסתכלים גם על שאר הפעילויות של פריזמה רואים גידול מרשים בשנת 2007 בהיקף המנוהל בניהול תיקים ובתעודות הסל:



בניהול תיקים גדלנו מ-400 מיליון ל-2.4 מיליארד ובתעודות סל גדלנו מ-200 מיליון למיליארד.



לסיכום: אני בטוח שהיועצים ימצאו את הערך בהרבה קרנות שמדורגות טוב, עם תשואות טובות ושהחברה תתייצב ותחזור לגייס כסף בהקדם.



הכתבה התפרסמה לראשונה באתר Funder.co.il