הכירו את יו"ר רשות ניירות ערך הבא - זוהר גושן

"שושנה קבלה מתכון לעוגיות מסבתא שלה. היא הוסיפה לו שוקולד ואגוזים, ושיכללה אותו, והעוגיות שלה הפכו לאגדה בעיר. אז היא החליטה לפתוח חנות, ואחר כך עוד אחת. והיא שכרה עוזר, שמאוד אוהב להגיע מאוחר. ולקחה שותף, שמאוד אוהב לאכול את העוגיות החמות ישר מהצנצנת", מאות ואולי אלפי סטודנטים מכירים את הפתיחה של השיעור הראשון בדיני תאגידים ? בו מציג פרופ' זהר גושן בפירוט רב את דילמת אימפריית העוגיות של שושנה, שממחישה את ניגודי העניינים בין בעלי המיעוט בחברה, לבעלי השליטה, את בעיית הנציג של נושאי המשרה, וממשיכה בהצגת בעיות נוספות. העוגיות ילוו את הסטודנטים לאורך כל היא מלווה את ההסברים לאורך כל שנת הלימודים.



גושן, בן 46 נ+2, נחשב למרצה בחסד, ומשפטן ברמה גבוהה. והקורסים שלו תמיד זוכים לתפוסה מלאה. בשנה שעברה אף זכה בפרס המרצה המצטיין בקריה האקדמאית בקרית אונו בה הוא מלמד כיום. אולם גושן לוקח פסק זמן מהאקדמיה, ואתמול הודיע שר אוצר, שגושן, חוצה את הקווים, עובר מהאקדמיה, לרגולציה- ויהיה יו"ר רשות ניירות ערך החל מסוף חודש ינואר הקרוב.



גושן גדל באליכין, ולו 3 אחיות גדולות ואח קטן. כבן למשפחה דתית, בגיל תיכון הוא עזב את הבית ולמד בישיבה בירושלים. בצבא שירת במודיעין חיל אויר, כאשר לאחר הצבא, פנה ללימודי משפטים. גושן, נהג להתלוצץ עם הסטודנטים שלו, שאחד הציונים הנמוכים ביותר שלו בתור סטודנט, היו בדיני תאגידים, ולכן, אין להם מה לחשוש מהציונים. הוא לעומת זאת, למד בחריצות והתמחה אצל שופט בית המשפט העליון מאיר שמגר.



לאחר האוניברסיטה עבד במשך שנה במשרד קטן בירושלים שעסק במשפט מסחרי, עד שהבין שהוא לא מעוניין לעבוד כעורך דין, לכן, המשיך גושן ללימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל. עם חזרתו ארצה, הצטרף לאוניברסיטה העברית. תחומי ההתמחות שלו הם דיני חברות ודיני הגבלים עסקיים. בתחומים אלו הוא מלמד, וכותב מחקרים אקדמאים. בשנת 2006, היה שותף לכתיבת מאמר על "התפקיד המרכזי של דיני ניירות ערך" שנבחר על ידי המרצים ברחבי ארצות הברית, לאחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שנכתבו באותה השנה. המאמר, זכה להתפרסם גם בסינית וספרדית.



גושן עוסק מעט בייצוג בבית המשפט, והוא בעיקר מעניק שירותי ייעוץ וחוות דעת מקצועיות, וכיום הוא יועץ במשרד עורכי הדין גרוס חודק ושות'. בין הגופים שנהנים משירותיו, אפשר למצוא את הבנקים. הכרותו עם הבנקים החלה בנוסף, בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, בהם כיהן גושן כדח"צ בבנק דיסקונט. בתקופת חקיקת בכר הראשונה, פעל רבות מטעם הבנקים הבינוניים. הוא העניק חוות דעת לבנקים הבינלאומי, מזרחי טפחות ואיגוד, שיש להבחין בינם לבין הבנקים הגדולים בדרישות מכירת הנכסים לפי רפורמת בכר, ולאחרונה העניק חוות דעת לבנק מזרחי טפחות ?בעניין הפגיעות התחרותיות שיגרמו מכניסתם המידית של הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני. כמו כן יעץ גושן לבנק דיסקונט בפרשת הנפקת הזכויות על ידי הבנק הבינלאומי. גושן צידד בעמדתם של מנהלי חברות הביטוח, עת שהמפקח על הביטוח דאז דורון שורר ביקש להדיחם מתפקידיהם בגלל פרשת הקרטל, ובנוסף, הוא יצג את חברת דור-אלון, בערעור של הממונה על הגבלים עסקיים על ההחלטה להתיר את מיזוג דור-אלון וסונול, ערעור שהתקבל בבית המשפט העליון.



בשנת 1996, שר המשפטים דאז, חיים רמון ונשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, היו חלוקים על זהות השופטים שימונו לבית המשפט העליון. גושן היה המועמד היחיד שהיה מוסכם על השניים, ומינו היה אמור להיות מאושר על ידי הועדה למינוי שופטים אולם, הסתבכותו של חיים רמון בפרשת הנשיקה, עכבו את כינוס הועדה, ולאחר מכן סיים אהרון ברק את כהונתו, ומניו של גושן לא יצא אל הפועל.



לאורך השנים לימד גושן באוניברסיטה העברית ובייל, ולאחר מכן בקריה האקדמאית קריית אונו, ובאוניברסיטת קולומביה. באוניברסיטה העברית הוא לימד בין השנים 1991-2005, כאשר בשנת 2001, היה מעורב בהאשמות שהטיחה בו המרצה ד"ר אורית קמיר. קמיר טענה כי גושן ומרצים נוספים חסמו בפניה את הדרך לקבלת קביעות בפקולטה במשפטים. בנוסף טענה כלפי גושן כי התנהגותו איננה ראויה, והיא סקסיסטית, שוביניסטית וגובלת בהטרדה. בשנת 2005, בעת ששמו התפרסם כמועמד מוביל לתפקיד שופט בבית המשפט העליון, הפיצה קמיר מכתב בו היא מאשימה אותו שוב בהתנהגות בלתי הולמת ומטרידה.



הכרותו של גושן עם הרשות לניירות ערך החלה באמצע שנות התשעים, כאשר הוא כיהן במשך שנתיים כדירקטור במליאת הרשות לניירות ערך. בשנת 2005 מונה גושן על ידי משה טרי- ראש רשות ניירות ערך היוצא, לעמוד בראש בחינה של אימוץ קוד ממשל תאגידי בישראל. מסקנות הדו"ח אומצו על ידי רשות ניירות ערך בסוף שנת 2006, אולם, בעקבות מחלוקת בין טרי לבין המשנה ליועץ המשפטית לממשלה, דידי לחמן מסר, המסקנות לא עוגנו עדיין בחקיקה. חלק מהמסקנות אמורות להיות מאומצות על ידי החברות באופן ולנטרי, במנגנון "אמץ או גלה" אולם עד כה, חברות ציבוריות לא בחרו לאמץ את הקוד המוצע. לחמן מסר ציינה לאחרונה כי כעת מתבצעת עבודה על שינויי חקיקה שיתאימו את מסקנות דו"ח גושן לסוגים שונים של חברות על ידי אימוץ "תקנון רצוי". בנוסף, גושן תומך בהקמת בית משפט מתמחה בדיני חברות, על מנת לפתור במהירות סכסוכים עסקיים ולהתאים את המערכת השיפוטית לשוק ההון המתפתח, וגם המליץ על הקמת בית משפט שכזה, כחלק מהמלצות הדו"ח שהגיש לרשות לניירות ערך.



בנוסף, גושן מונה על ידי שר התמ"ת דאז אהוד אולמרט לעמוד בראש ועדה לרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים. הוא הגיש המלצות לגבי שינוי הגדרת "הסדר כובל" שקיים בחוק הישראלי. בנוסף המליץ גושן המלצות שונות בעניין הגדרת "קבוצת ריכוז", כלומר מצב בו יש בשוק מספר חברות מצומצם אשר פועלות בתאום, וקביעת הוראות לגביה, אולם המלצות אלו מצויות במחלוקת עם משרד המשפטים.
בשוק גושן מוערך מאוד כאיש מקצועי ורציני וכמשפטן "לעילא ולעילא- מהליגה הגבוהה ביותר" "אך למרות זאת, במהלך הדיונים שנערכים בועדות גושן השונות הוא מתגלה כאדם פרקטי וקשוב לשוק". בשוק מעריכים כי גושן, שעבד במשרד גרוס חודק ומונה על ידי אולמרט לעמוד בראש הועדה לרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים, וככל הנראה, ידע להסתדר עם הפוליטיקה "וחוץ מזה, יש לו כבר ניסיון בפוליטיקה, מתקופת ועדת גושן". מציינים בשוק, שלא מדובר באדם כוחני כלל". גושן לא נתפס כאדם שמרן, אבל בשוק לא בטוחים שהוא יוביל רפורמות מרחיקות לכת.
כל הגורמים מדגישים, שמדובר כאן בשינוי שיהיה מעניין לראות איך האיש יעצב את התפקיד, ואיך התפקיד יעצב את האיש - עד היום גושן היה בעיקר איש אקדמיה, והוא גדל על ברכי הגישה הכלכלית של המשפט, שאומרת, שהשוק יפתור בעצמו הרבה מאוד דברים, ואין מקום להתערבות רגולטורית, אלא באופן מצומצם בלבד. כעת שהוא רגולטור בעצמו, הוא יצטרך להכיר לא מעט, במגבלות השוק, ולעצב לעצמו מדיניות התערבות.