אילו מניות עלו ומי ירדו ומה קרה במדדים? כל המספרים של הבורסה בשנת 2007

>> את 2007 אפשר לחלק לשניים: עד סוף יוני, וכל השאר. בסוף יוני אפשר היה לסכם חצי שנה מצוינת. תשואות גבוהות במיוחד במניות, מחזורי שיא, גיוסים אדירים של חברות בשוק איגרות החוב וזרימת כספים מאסיווית לבתי ההשקעות. בשלב זה מדד ת"א נדל"ן 15 אמנם נרגע מעט, אבל הצליח בכל זאת להראות תשואה של 20% מתחילת השנה, ומניות היתר עקפו את המניות הגדולות.



במחצית השנייה הרבה דברים השתנו. אילו אפשר היה לסגור את השנה בתחילת יולי, משקיעים רבים היו מרוצים יותר - לפחות אלו שהשקיעו באיגרות חוב קונצרניות ושקליות ובמניות הנדל"ן והיתר. השוק המקומי הושפע לרעה ממה שקורה בעולם, ומגמת הגיוסים התחלפה בפדיונות.



בסיכום השנה אפשר לומר שזו היתה השנה של המניות הגדולות. מדד ת"א 25 (המעו"ף) טס ב-31% וסיכם 5 שנים עם עלייה מצטברת יפה של 260%. את השנה פתח המדד ברמה של 926 נקודות. את משוכת ה-1,000 הוא עבר בפברואר. במאי נחצתה רמה של 1,100 נקודות, ואחרי כמה חודשים הפכפכים המדד גם עבר את רמת 1,200 הנקודות. מאז הוא מפלרטט סביב 1,200 נקודות, ואת קו הגמר ב-2007 הוא חצה ברמה של 1,217 נקודות.



הכוכבות הגדולות שעזרו לדחוף את המדד המוביל של תל אביב קדימה הן כי"ל והחברה לישראל, שכל אחת מהן כמעט הכפילה את שוויה בשנה החולפת. בעצם, מבין 25 המניות הגדולות, רק ארבע מניות לא הצליחו לסיים את השנה בעליות - וריפון, גזית גלוב, הראל השקעות ומזרחי טפחות. פריגו סיפקה נחת למשקיעים, עם תשואה של 88%, פרטנר עלתה ב-85%, אלביט מערכות עלתה ב-70%, מכתשים אגן ב-50% וטבע ושטראוס גרופ הוסיפו 40%.



בין 100 הגדולות אפשר לסמן במיוחד את מניית דלק רכב מקבוצת דלק כהשקעה מוצלחת ב-2007, עם תשואה שנתית של 104%.







בבית ההשקעות מיטב מציינים כי בצד השלילי בין 100 הגדולות נמצאות ארבע מניות שנסחרות גם בוול סטריט: אודיוקודס ורדוויז'ן, שנחתכו בחצי בגלל הרעה בתוצאות; וריפון, שלקראת סוף השנה הפתיעה לרעה עם אזהרת רווח ואיבדה 40%; ואיתוראן, שלא מספקת סחורה מאז ההנפקה בנאסד"ק בסוף 2005, ואיבדה בשנה החולפת 30%. עוד מניה גרועה היתה דלק נדל"ן שירדה ב-30%.



יתר 50 איבד 5%



ואולם על אף שתמונת המצב של המניות הגדולות מעודדת, כשמתחילים לרדת ולבדוק את המניות הקטנות יותר התמונה נראית פחות זוהרת. מדד ת"א 75, שמורכב מ-75 המניות הבאות בתור אחרי 25 הראשונות, השיג בשנה החולפת הרבה פחות מאשר ת"א 25 - 7.7% בלבד. אם נמשיך למטה, למניות היותר קטנות, נגלה כי מדד יתר 50 (50 המניות הבאות אחרי 100 הגדולות) שהחליף באמצע השנה את יתר 30, ירד ב-5%, ומדד יתר 120 הרחב יותר איבד 3.6%.



וזו אחת התופעות הבולטות ב-2007 - על אף שבחודשים הראשונים זה היה נראה אחרת, בסיכום שנתי הזדנבו מניות היתר הרחק מאחורי המניות הגדולות. המניות הקטנות הן אלה שעולות חזק יותר כשהשוק עולה חזק - וזאת מכיוון שהן פחות סחירות והן מושפעות יותר מזרימה של כספים. לכן, המחצית הראשונה היתה חזקה מבחינתן.



ואולם כשיש פדיונות בקרנות - כפי שהיה במחצית השנייה של השנה - הן גם הראשונות שנזרקות מהקרנות. לכן, ההשפעה עליהן, בגלל בעיות של נזילות ושל סחירות, נהפכת לדרמטית יותר.







אכזבה גדולה היתה למי שהשקיע במדד ת"א נדל"ן 15. אחרי עלייה של 66% ב-2006 ופתיחה חזקה של 2007 עם "שפיץ חדש" במאי, מסיים המדד את השנה כמעט ללא שינוי, אחרי חצי שנה כואבת. גם הבנקים והביטוח לא הצליחו להבריק יותר מדי לעומת המניות הגדולות. מדד הבנקים עלה ב-7% בסיכום שנתי והביטוח איבד 3%.



השנה שבה גאידמק "עשה כניסה"



2007 היתה השנה שבה ארקדי גאידמק "עשה כניסה" לשוק ההון, עם רכישת החברות אוסיף, ויליפוד, בית ההשקעות גילאון ופטרו גרופ (וכמעט רכישה של טיב טעם). וזו גם היתה השנה שבה קרסה חברת הבנייה חפציבה; הדולר ירד לרמות מפתיעות מול השקל; אברהם הירשזון התפטר מתפקיד שר האוצר, ומשרד האוצר תיפקד בלי נהג במשך כמה חודשים עד שרוני בר-און מונה לשר האוצר.



ואולם הסיפור הבולט של 2007 בשוק ההון היה - ללא תחרות - משבר משכנתאות הסאבפריים בארה"ב, שחשף את הבנקים הגדולים בעולם למחיקות ענק. לווים רבים בארה"ב נקלעו לבעיות בהחזרי משכנתאות, והבנקים האמריקאיים שסיפקו את האשראי נאלצו, וייאלצו עוד, למחוק חובות בהיקפים גבוהים. החשש מהתרחבות המשבר והנפילה במניות של הגופים הפיננסיים הביאו לירידות חדות בוול סטריט ובעולם, וזה הקרין גם על תל אביב. בנק הפועלים הודיע על מחיקות של 140 מיליון דולר כתוצאה מחשיפה למשבר. מניית הפועלים סבלה מירידות חדות והיא מסיימת את השנה עם תשואה של 3% בלבד.



ואולי כבר הספקנו לשכוח, אבל רק במאי נסחרו איגרות החוב הממשלתיות השקליות מסוג שחר לטווח ארוך בתשואה של 4.7%, שהיתה נמוכה יותר (לזמן קצרצר) מהמקבילה האמריקאית. ואולם די מהר השתנתה התמונה, ומחירי השחרים החלו לרדת והתשואה החלה לעלות (יש יחס הפוך בין המחיר לתשואה). כיום כבר מדובר בתשואה הגבוהה מ-6%.



בסיכום 2007 עלו השחרים בממוצע ב-2.4% - ולא השיגו אפילו את עליית מדד המחירים לצרכן. בשחרים הארוכים לתקופה של יותר מ-5 שנים המצב עוד פחות טוב והם סיימו את השנה עם תשואה של 0.6% בלבד. אג"ח מסוג גילון בריבית משתנה השיגו תשואה של 4.5%, והמק"מ (מלווה קצר מועד) הניב למשקיעים תשואה של 4.4%. המחצית השנייה של 2007 עמדה גם בסימן של תחילת תקופה של העלאות ריבית וחששות מאינפלציה. במיטב מציינים כי באפיק הצמוד רשמו צמודי המדד הממשלתיים תשואה שנתית של 6.4%. צמודי המדד הקונצרניים עלו ב-3.7%.



כבר את 2006 אפשר היה להכתיר כ"שנה של השקל", עם התחזקות של 8% מול הדולר. המגמה נמשכה גם ב-2007, דבר שהפתיע רבים. השנה נפתחה בשער של 4.21 שקלים לדולר והיא מסתיימת בשער של 3.85 שקלים לדולר - התחזקות נוספת של 9% בשער השקל. במהלך השנה הגיע הדולר לשפל של 9 שנים, ובמיטב מציינים את נתוני המקרו המעודדים וחולשה כללית של הדולר בעולם כחלק מהגורמים לכך. לעומת זאת, בהשוואה ליורו נחלש השקל ב-1.7% בסיכום שנתי.



ענף הקרנות מסכם שנה לא מלהיבה. במיטב מציינים כי התעשייה פתחה את השנה עם נכסים בהיקף של 111.8 מיליארד שקל; הגיעה ביוני לשיא של 145 מיליארד שקל; ואחרי פדיונות כבדים שהחלו ביולי התעשייה מסיימת את השנה עם היקף נכסים של 120 מיליארד שקל - גידול של 7% בלבד ביחס לתחילת השנה. מי שבלט בפדיונות הן הקרנות שהיו פופולריות מאוד בתחילת השנה - קרנות האג"ח הקונצרניות.



במיטב מציינים כי הריכוזיות שאיפיינה את השוק בעבר, כשהבנקים שלטו בענף הקרנות, המשיכה להתמתן - כשכיום חברות הביטוח אוחזות בנתח של 37% מהתעשייה.