אם אתם מהנהגים שמבקרים במוסך מדי פעם, ייתכן שקנאה קלה מתגנבת אל לבכם כאשר כרטיס האשראי נמסר לידיו החסונות של המוסכניק, או נאחז בין האצבעות מטופחות הציפורניים של הפקידה. רבים מכם ודאי חושבים, בעודם חותמים על חשבון בסכום לא מבוטל, שלא לומר אסטרונומי, שאולי הם בחרו במקצוע הלא נכון, ושמכונאות רכב עשויה להיות הדרך המהירה להתעשרות.
ובכן, ענף המוסכים, או "ענף שירותי הרכב" כפי שהעוסקים בו מעדיפים לכנותו, אכן מגלגל מיליארדים, אך המוסכניקים עצמם רחוקים מלהיות מיליונרים.
בתקופת הסיכומים הכלכליים של סוף 2007, הנתונים שנאספו על הענף מבלבלים, ואף סותרים. חברת המחקרים העסקיים BDI מנסה לעשות סדר בדברים. ערכו באחרונה סקר המבוסס על כ-2,000 מוסכים.
ב-BDI אומרים כי הסקר נועד ליצור מאגר נתונים לניתוח כלכלי של הענף. הסקר מצביע על הכנסות של כ-11 מיליארד שקל, ועל 5,080 מוסכים הפועלים בישראל, ש-50 מהם נפתחו ב-2007. לפי הסקר, מספר העובדים בענף הוא 26,700.
נתוני איגוד המוסכים, לעומת זאת, שונים דרמטית: הכנסות הענף יגיעו השנה ל-20 מיליארד שקל, ומספר העובדים הוא 43 אלף. רק כמות המוסכים דומה בנתוני שני הגופים - 4,824 לפי איגוד המוסכים מול 5,080 לפי BDI. הנתונים של האיגוד נאמנם מגיעים מבעל אינטרס, ארגון המאגד את העסקים הפועלים בענף, אך לא קל להפריכם. לאיגוד יש מאגר נתונים מקיף.
מפת האינטרסים
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו בסוף 2006 22,500 מכונאי רכב וחשמלאי רכב פעילים. אם נוסיף את הגידול בענף ואת עובדי ההנהלה והמנהלה הנתון שמציגה BDI ל-2007 נראה סביר. דורון אובזנק, דובר איגוד המוסכים, טוען כי הפקידים, המחסנאים ועובדי מינהלה בדרגים השונים בסוכניות הרכב הם הסיבה שנתוני האיגוד גבוהים בהרבה.
כדי להכריע בסוגיה כדאי לסקור את מפת האינטרסים בתחום. איגוד המוסכים מעונייןלשמור את כוחם של המוסכים מול צרכנים גדולים כמו חברות הליסינג. לעומתם, BDI היא לכאורה אובייקטיוויית, אך היא מתבססת על מדגם ולא על רישום כלל העוסקים בענף.
ב-BDI מסבירים את התחזקות הענף בעלייה בכמות כלי הרכב בכבישים. באיגוד מציגים תמונה שונה, ההכנסות אמנם גדלות, אך הרווח התפעולי והגולמי ירדו בכ-50%. באיגוד טוענים כי ההון העצמי של בעלי המוסכים ירד ב-15% ב-2007.
הגורם לכל זאת הוא ציי הרכב, לקוח בעל כושר מיקוח גדול שיכול להשפיע משמעותית על המחירים במוסכים. "מחירי שעת העבודה ירדו ל-80 שקל לחברות הליסינג, מול 150 שקל ללקוחות פרטיים", מספר אובזנק. "מוסכים קטנים נסגרו ונפלו כי לא היו יכולים להציע מחירים כאלה". לאיגוד אין נתונים על מספר המוסכים שנסגרו, אך אנשיו טוענים כי מספר המוסכים הכולל נשאר יציב, על אף הגידול במספר כלי הרכב.
באיגוד גם טוענים כי המחירים הגבוהים לצרכן הפרטי לא מאזנים את ההנחות לציי הרכב. "מעטים המוסכים שנותנים שירות לציי רכב וגם ללקוחות פרטיים", אומר אוזנבק.
באיגוד אומרים כי חל קיטון של כ-15% במספר הבעלויות על מוסכים וכי רשתות כמו "הילוך שישי" או אוטודיפו מתרחבות. יו"ר איגוד המוסכים, רונן לוי, טוען שבחינה של כלל הענף מחמיצה הבדלים מהותיים. הוא מחלק את המוסכים לשלושה: "מצבם של מוסכים מקצועיים ובעלי התמחויות ספציפיות שעוסקים בצבע או שיפוץ מכלולים לא השתנה בשנים האחרונות. מוסכים כלליים, שאינם מורשי יבואן, הגדילו פעילות ורווחים, מכיוון שהם יכולים להביא חלפים זולים, שלא לדבר על המוסכים הלא חוקיים. המפסידים הגדולים הם המוסכים המורשים, שצריכים לייבא חלפים יקרים ולעמוד בתקנים מורכבים". לדבריו, מפסיד נוסף הוא הצרכן הפרטי: "הצרכנים מסבסדים את ההנחות שמקבלים ציי הרכב ומשלמים יותר על כל תיקון קטן".
צמיחה יש, השאלה בכמה
כדי לנסות ולקבל תמונה מלאה יותר פנינו לחברת הסליקה גמא, שבדקה את מחיר העסקה הממוצעת במוסכים ב-2004-2007. מתברר כי העסקה הממוצעת ב-2004 היתה בהיקף 974 שקל, ואילו ב-2007 הגיע ההיקף ל-1,145 שקל. בנוסף מדווחת גמא גם על עלייה במספר העסקות.
נראה כי ענף המוסכים צמח ב-2007, אך לא ברור באיזה שיעור. קשה גם לומר מה המחזור והרווח של המוסכים וכיצד מתחלק השוק בין המוסכים הגדולים לקטנים. מעט תמוה כי ענף במשק השווה מיליארדים רבים של שקלים מתנהל ללא נתונים והיקפים אמינים של מחזורי העסקות ושל מצבו בכלל.
עם זאת, ניתן לומר כי שוק המוסכים עובר שינויים עזים. המגמות שנוצרות עם הדרישות לסטנדרטים גבוהים מצד היבואנים, עם המשך התחזקותם של צרכנים גדולים - ציי הרכב, יכולים לשנות עד מאוד את פניו של הענף.
2007 בענף המוסכים: ההכנסות היו 11 מיליארד שקל - או בעצם 20 מיליארד
דניאל שמיל
1.1.2008 / 9:04