בכיר במינהל מקרקעי ישראל: לבחון מחדש ההקצאות בנחלות החקלאיות

"הגודל של הנחלות החקלאיות במושבים ובקיבוצים אינו רלוונטי יותר לחקלאות בימינו" - כך אומר בכיר במינהל מקרקעי ישראל, בעקבות דברים שנשאה היועצת המשפטית של המינהל, רחל זכאי, בכנס קק"ל שנערך בתחילת דצמבר. זכאי קראה לבחון מחדש את השטחים החקלאיים שמקצה מינהל מקרקעי ישראל ליישובים החקלאיים. "בעת שנקבעו הנחלות לפני יותר מ-40 שנה, מרבית החקלאות לא הייתה מושקית, כמעט לא היו חממות, הזנים היו שונים והיבולים נמוכים. כמעט שלא היה אז יצוא חקלאי למעט פרי הדר", הוסיף הבכיר.



לפני 40 שנה נקבע ברשות לתכנון חקלאי שחברי מושבים במרכז הארץ זקוקים לפרנסתם ל-25-30 דונם, בגליל ל-60 דונם, ובנגב ל-80 דונם. עד היום לא נערך דיון רציני בשאלה אם בשנות האלפיים ההקצאות האלה עדיין רלוונטיות.



"חבר מושב בימינו צריך לקבל מהמדינה מגרש למגורים עם אפשרות לתעסוקה, ואת הקרקע החקלאית לשווק במכרז לאחרים לפי קריטריונים שייקבעו", אמר בכיר במינהל. "יש כיום מושבים בהם 10%-20% מהחברים מתפרנסים מחקלאות והיתר עושים מהקרקע שקיבלו מהמדינה מסחר".



מהדברים שאמרה היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל, עו"ד רחל זכאי, בכנס השנתי של קק"ל, השתמע כי היא תומכת בבחינה מחדש של הקצאות הקרקע: "האם מישהו בישראל חושב ברצינות שגודל יחידת הקרקע החקלאית, האמור לשקף את פוטנציאל ההתפרנסות של החקלאי, גודל שהיה נכון לפני 40-50 שנה, נכון גם היום?".



דבריה של זכאי לא עברו ללא תגובה. "הקרקעות שיופרטו לא יגיעו לידיו של הציבור הרחב אלא לידיהם של כמה בעלי הון, שישתלטו גם על המשאב הזה", הזהיר יו"ר אגף הקרקעות בתנועת המושבים, עמית יפרח. לטענתו, הניסיון של המינהל לעשות שינויים במדיניות החקלאיות במושבים מונע מהכוונה ליישם את המודל האמריקאי, לפיו החקלאות מתבססת על חוות ענק. זאת במקום המודל הישראלי, לפיו החקלאות מתבססת על יחידות משק קטנות המפרנסות אלפי משפחות. "נתנגד לכל ניסיון לרסק את החקלאות הקואופרטיווית בישראל. טוב יעשה המינהל אם יחדל מניסיונותיו לפגוע בזכויות המתיישבים", אמר יפרח.



בארי הולצמן, יו"ר עמותת אדמתי, המשותפת למושבים ולקיבוצים, אמר כי בניגוד לדברי זכאי, הצורך הדחוף של ישראל הוא בחיזוק ההתיישבות החקלאית על ידי תוספת נחלות ליישובים קיימים כדי לאפשר קליטה של בנים במושבים ובקיבוצים. לדבריו, על המינהל להגדיל את שטח הנחלות ולא להקטין אותו, וזאת כדי לאפשר עיבוד יעיל ומודרני של הקרקע, הגדלת הקצאות המים לחקלאות ותמיכה בייצור עצמי של מזון לאור עליית מחירי המזון בעולם. הולצמן הוסיף כי מועצת מקרקעי ישראל נגועה בשיקולים לא ענייניים, ואינה יכולה לקבל על עצמה את האתגר של התווית המדיניות הקרקעית של ישראל לשנים הבאות.