יערות האמזונס העצומים נהפכו מזמן נושא לשיחה שמשלב טיולים בדרום אמריקה, התחממות גלובלית ואיכות סביבה. עכשיו הם גם חלק מתיאוריה כלכלית מבית היוצר של אוניברסיטת הארווארד, על קפיצת מדרגה של משקים ותעשיות.
את הבשורה מביא לישראל פרופ' ריקרדו האוסמן, המכהן כראש מרכז הכלכלה ההתפתחותית בבית הספר על שם קנדי למדיניות ציבורית וכדירקטור במרכז לפיתוח בינלאומי באוניברסיטת הארווארד. האוסמן, שבעבר כיהן כשר התכנון של ונצואלה וכבכיר בבנק העולמי, יבקר בשבוע הבא בישראל כאורח של מכון ראות, ייפגש עם נגיד בנק ישראל, שרים, פקידי ממשלה בכירים ועם כ-200 תעשיינים מובילים וראשי ארגונים כלכליים. בפגישות אלה הוא ינסה לשכנע אותם לגבש יחד חזון תעשייתי לישראל.
קופים, כידוע, יכולים לקפוץ למרחקים קצרים, מעץ אחד לזה שלידו. ואולם בגן העדן הכלכלי של האוסמן, הקופים מפתחים יכולות לקפוץ לקבוצת עצים רחוקה יותר. הקופים הם חברות (או תעשיינים, בלי להעליב) והעצים הם מוצרים. קבוצת עצים מאפיינת מגוון מוצרים דומים. קבוצת עצים רחוקה מאפיינת תחום תעשייתי שונה לחלוטין. עץ גבוה פירושו מוצר באיכות גבוהה יותר, שנותן יתרון אסטרטגי.
בתרגום חפשי - חברות יודעות בדרך כלל לייצר מוצרים באותה סביבה בה הן כבר פועלות. מי שמייצר כיסאות יכול לייצר כיסאות יותר יפים, או לעבור לשולחנות. מי שפועל בתחום הטלקום יכול לפתח סביבו תעשייה מתחום טכנולוגיית המידע.
גם משק לאומי יודע לפתח מוצרים, ואם מצבו טוב, הוא משפר בהתמדה את איכותם וכך שומר על צמיחה רצופה. ואולם כדי לייצר משהו שונה, הוא זקוק ליכולת לבצע קפיצת מדרגה, לזנק לקבוצת עצים מסביבה רחוקה יותר, או לעץ הרבה יותר גבוה. כלומר, עליו לחשוב אחרת.
התיאוריה אינה מסובכת, אך הבעיה שהיא לא מספקת נוסחה להצלחה. היא נועדה להביא את מעצבי המדיניות עד לשלב שבו הם יושבים עם התעשיינים ואנשי האקדמיה ומנהלים רב-שיח מלומד איזה תחומים יכולים לאפשר למשק לקפוץ מדרגה.
"יש לי תיאוריה איך מדינות מתקדמות ממוצר למוצר", אמר האוסמן. "כשיש שני עצים קרובים, אם אתה טוב באחד, תהיה טוב בשני. אם ישנו עץ רחוק, זה שאתה טוב במוצר שלך לא יעזור לך להגיע אליו", הוסיף.
"מדינה היא אוסף של קופים (חברות) שחיים על עצים. ביער הזה יש חלק עני וחלק עשיר - שרחוקים זה מזה. הבעיה היא איך לקדם את הקופים העניים לעשירים, כי הרי קופים קופצים למרחקים קצרים.
"במחקר שערכתי עם שותפיי מצאנו כי למדינה בעלת איכות נמוכה יש דווקא יכולת גבוהה לצמוח, כי קל לשפר את האיכות. סין צומחת מהר, כי בהרבה עצים היא באיכות נמוכה והיא בשלב של שיפור האיכות. לישראל, לעומתה, יש איכות גבוהה במוצרים, לכן יותר קשה לה להשתפר. מכאן שישראל צריכה לבצע את הקפיצה הרחוקה לקבוצת העצים החדשה", אמר האוסמן.
מה ישראל צריכה לעשות?
"לקפוץ לתחומים חדשים. לישראל יש הצלחה נהדרת עם מהפיכת ההיי-טק וטכנולוגיית המידע. זה התפתח בעיקר במקרה, כמו ילד לא מתוכנן, מהצורך בטכנולוגיה צבאית, כשכולם שיתפו פעולה: הממשלה, הצבא, התעשייה והאקדמיה. לעומת זאת, מטוס הלביא, הכפיר והסוסיתא היו ילדים מתוכננים שלא היו סיפור הצלחה.
"השאלה היא אם יכולה לחזור על עצמה מהפיכה כדוגמת מהפיכת טכנולוגיית המידע שהחלה מחולשה. ואולי יש צורך בתיאום יזום שיוביל למהפכה. הדגש שלי בביקור הוא איך לגבש את ההרכב הנכון שיחשוב על אפשרויות עתידיות. צריך לכנס את הישראלים כדי לבחון את העתיד".
ובכל זאת, אילו תחומים יכולים לאפשר קפיצת מדרגה בישראל?
"אנשי העסקים בישראל מכירים את הנתונים טוב ממני. עם זאת, ברור שיש לכם מחסור באנרגיה, ושאתם צריכים בעדיפות גבוהה אנרגיה חלופית. אני לא מציע ביו-דיזל לישראל, אבל אולי כדאי לכם לפתח סוללה שניתן לאחסן בה אנרגיית שמש ורוח.
"חשוב מאוד לפתח חזון ולהציב אותו בחזית העשייה. זה לא חלום, אלא פתרון למכשולים שיופיעו בעתיד והיערכות ממשלתית לקראת ההתמודדות איתם. חזון, זיהוי מכשולים והיערכות לפתרון - זה המפתח לצמיחה של מדינה".
איך אפשר לנהל רב-שיח, כשבישראל בכל פעם שהממשלה דנה עם התאחדות התעשיינים, היא שומעת שצריכים להגדיל את הסיוע לתעשייה?
"זה בדיוק הדיאלוג המוטעה. כדי להגיע לדיאלוג נכון יש צורך באלמנטים של שקיפות. צריכים לדון ביצירת ערך, בפתרון - ולא בפיצוי האנשים. צריך לזהות מכשולים ולדון איך לסלק אותם מהדרך".
משבר הסאבפריים והפרה המשוגעת
הכלכלה העולמית נראית דינמית מבעבר. לאן זה מוביל אותנו?
"כולם דואגים ממצב הכלכלה העולמית. יש לכך שתי סיבות עיקריות: משבר הסאבפריים והגירעון המאוד גדול של סחר החוץ האמריקאי. שאלתי עצמי כמה חמור המצב בארה"ב וכמה זה מאיים על העולם. מצאתי שהנתונים האמיתיים שונים. נתוני הגרעון האמריקאי אינם משקללים את היצוא, שנקרא החומר האפל, שכולל השקעות ישירות ויצוא ידע ושירותים, למשל ביטוח, שמייצרים תשואות. אם משקללים את כל זה כיצוא, ארה"ב נמצאת במצב טוב בהרבה ממה שנדמה. חוסר האיזון בין יצוא ליבוא אמנם קיים, אבל הוא פחות חמור. זה גם מקטין את הצורך להתערב לתיקון שער הדולר.
"זה נכון גם לישראל, שהיא יצואנית גדולה של ידע. בשקלול החומר האפל, לישראל היום אין חוב והיא אפילו נמצאת ביתרת זכות, כי היא נהפכה ליצואנית ידע".
אילו מגמות עולמיות מחולל משבר הסאבפריים?
"כל הפסדי הסאבפריים מסתכמים בכ-200 מיליארד דולר. אם המשבר ינוהל בתבונה זה יישאר במצב הזה. מדובר בסכום קטן יחסית לגודל הכלכלה - שווי הנכסים בארה"ב הוא 40 טריליון דולר.
"זה מזכיר את מחלת הפרה המשוגעת - כשמתגלה המחלה באנגליה, רק מעט מאוד פרות חולות, אבל זה מוביל לכך שאף אחד לא רוצה לאכול בשר והתעשייה נפגעת מאוד.
"גם במשבר הסאבפריים ההפסדים אינם גדולים, אבל אנחנו לא יודעים אצל מי נמצאת הבעיה. ולכן, אף אחד לא מוכן להלוות ונוצר משבר אשראי. הבנק המרכזי מנסה לתת יותר נזילות, כי נזילות היא חלק מהפתרון. ואולם הבעיה היא שהבנקים איבדו הון, ואם הם ימשיכו ברמת פעילות גבוהה הם יצטרכו תוספת הון. התוספת באה מאנשים עם כיסים עמוקים במזרח התיכון ובאסיה. אולי בסוף המשבר נראה שינוי משמעותי במבנה הבעלויות, אבל זה לא יצור אפקט מקרו כלכלי.
בחודשים האחרונים נשמעים בארה"ב קולות הקוראים לצמצם את הכלכלה החופשית. זו אכן המגמה?
"זה בהחלט מקור לדאגה מאוד גדולה. המועמדים לנשיאות במפלגה הדמוקרטית מחזיקים בגישה המתנגדת לסחר חפשי. זה סימן רע. אני מקווה שהצהרות המועמדים נאמרות על בסיס אלקטורלי בלבד".
מה יהיו יחסי הכוחות הכלכליים בין סין לארה"ב בעוד 20 שנה?
"לסין דרך ארוכה לעבור עד שתהיה למעצמה דומיננטית. היא לא יכולה לגדול לבד כי היא תלויה לחלוטין ביצוא למדינות מפותחות. אין באפשרותה להיות מנוע עצמאי של הכלכלה העולמית. גם המחירים פועלים נגד סין בסחר החוץ. הסינים גורמים לעליית מחירים בסחורה שהם קונים (נפט, מינרלים, מזון) וזה מעלה את ההכנסות במדינות שמייצאות. מנגד, הם מורידים מחירים של הסחורה שהם מייצרים. במכניזם הזה סין עוזרת לשאר העולם לצמוח ולהתעשר".
תעשיינים על צמרות העצים
אורה קורן
2.1.2008 / 8:58