בגיל 26, חזרה דנה עמר מקרית-מלאכי לספסל הלימודים. הלוח, הספרים, השיעורים, המבחנים ואפילו הילקוט דומים לאלה שאפשר למצוא בכל בית ספר תיכון. מאז ספטמבר היא לומדת במתנ"ס המקומי חמישה ימים בשבוע, במסגרת התוכנית להשלמת השכלה שמעביר האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. עמר נשרה מבית הספר בכיתה ט'. לפני כשנתיים, כשנולדה בתה, "שאלתי את עצמי מה יקרה כשהיא תבקש עזרה בשיעורי בית", היא מסבירה, "חוץ מזה, לא רציתי שהיא תראה את אמא שלה עובדת ב'עבודות שחורות'.
כל קורס להכשרה מקצועית דורש היום 12 שנות לימוד. הלימודים כאן הם ההזדמנות השנייה שלי". אבל נוכח החלטת משרד החינוך לקצץ בתקציב האגף לחינוך מבוגרים, לא ברור כעת אם וכמה קבוצות לימוד חדשות, כמו זאת שבה לומדת עמר, ייפתחו בהמשך השנה.
יחידות ואגפים רבים במשרד החינוך יצטרכו להתמודד השנה עם קיצוץ בתקציבם. ההתחייבות שלקחו על עצמם ראשי המשרד להשתתף במימון הרפורמה בבתי הספר היסודיים - 170 מיליון שקל השנה, כ-800 מיליון שקל לאורך שש שנים - תורגש בקרוב. עם זאת, בולט במיוחד הקיצוץ בתקציב האגף לחינוך מבוגרים, האחראי על האולפנים לעולים חדשים, תוכניות להשלמת השכלה למבוגרים, הדרכה לקבוצות הורים ועוד. משמעות המהלך עלולה להיות פגיעה קשה בתוכניות השונות - בהיקפן, בפריסה הארצית שלהן ובאיכות ההוראה.
ב-2005 עמד תקציב האגף על כ-161 מיליון שקל, אך מאז פחת בהתמדה וב-2008 סבל מקיצוץ חד במיוחד, כ-30%, וכעת הוא מסתכם בכ-86 מיליון שקל.
בחלק מיחידות האגף, כמו זה האחראי על מתן האפשרות למבוגרים להשלים השכלה, מגיע הקיצוץ לשיעור גבוה עוד יותר. גם אם האגף לא ייסגר השנה באופן רשמי, נדמה כי הכיוון ברור. מחר ייערך ברמת-אפעל כנס מחאה נגד הקיצוץ.
בשנת הלימודים הנוכחית גף השכלת מבוגרים מעניק שירות לכ-17 אלף איש, ב-145 יישובים (כשליש מתוכם ערביים). מדובר במערך של תוכניות מותאמות, החל מרמת אנאלפבתיות ועד מסלול "תעודת גמר תיכון".
את 760 שעות הלימוד ניתן לפרוס, בהתאם לבחירת התלמיד המבוגר, על פני חצי שנה עד שנתיים. ברוב המקרים, התלמידים נהנים משיעור שכר לימוד נמוך ומסובסד, או שלא משלמים כלל.
"עולמות חדשים"
ב"מרכז ההשכלה" בקרית-מלאכי לומדים כ-500 איש. בשיעור גיאוגרפיה אתמול, בכיתה של דנה עמר, 15 התלמידים ייצגו מגוון גילאים רחב: מבני 20 ומשהו שנשרו מלימודים מסיבות שונות ועד בני יותר מ-50, שחלקם שכחו כיצד מתנהל שיעור.
בשביל רובם, מדובר ב"חוויה מתקנת". "בחיים שלי לא קיבלתי ציונים כמו שיש לי עכשיו", סיפרה גילה גלאם, בת 35 מאזור יבנה. היא הפסיקה ללמוד בסוף כיתה י' ועבדה כפקידה במפעל. כשזה נסגר לפני כמה חודשים, מצאה עצמה ללא עבודה - וללא כל השכלה. לאחר שתקבל את תעודת הגמר, היא מתכוונת ללמוד קורס בהנהלת חשבונות.
עמר, מצדה, שואפת להיות "טוענת רבנית" ואילו התלמיד אמיר ליפקין, מבקש ללמוד להיות מורה נהיגה. אצל השלושה בוער הצורך ללמוד - בגלל דרישות מקצועיות, אבל גם מסיבות משפחתיות. ליפקין אומר שהוא זוכר איך ניסה להתחמק כשבתו הקטנה ביקשה עזרה בשיעורי הבית, אבל "היום אני מסוגל לעשות את זה. נפתחו לי עולמות חדשים".
רונן אתגר, בן 31 מקרית-מלאכי, למד ב"מרכז ההשכלה" בקרית מלאכי לפני כעשור, לאחר שנשר מלימודים בכיתה י"א. כיום הוא משלים לימודי תואר שני במדיניות ציבורית במכללת "ספיר" שליד שדרות. "מערכת החינוך בפריפריה בדרך כלל מוחלשת ואנשים לא מקבלים הזדמנות נוספת", אמר, "תוך חצי שנה השלמתי את הבגרויות, אבל מעבר לתעודה - התעוררה גם תחושת מסוגלות, שאיפשרה להתגבר על חוסר הביטחון בלימודים, חוסר האמון ואפילו חוסר ידע כמו איפה צריך להירשם לבחינות הבגרות".
בקצה המסדרון לומדת כיתה אחרת, של עולים מאתיופיה. זו "מסגרת המשך", המיועדת למי שניצל את זכאותו ללימודי אולפן, אך עדיין זקוק לסיוע בעברית. אתמול התמקדו התלמידים במספר נושאים: חובות וזכויות במדינת ישראל, תערובת של שיעור באזרחות, הדרכה מעשית בחיי יום-יום ועזרה ברכישת השפה העברית. לדברי התלמיד מולו עלם, "לא לדעת את השפה זה אומר שאתה זר. אני לא רוצה להיות זר בישראל". השינוי במצב העולים האתיופים, הוסיף, לא יוכל לבוא באמצעות מענקים והלוואות אלא רק דרך רכישת השפה העברית.
סדרי עדיפויות
במשרד החינוך מסבירים את הקיצוץ בתקציב האגף לחינוך מבוגרים בצורך להתמקד ב"ליבת הפעילות" - מערכת החינוך הפורמלית, מגיל 5 עד 18.
מנהל גף ההשכלה, חיים איטקיס, מתקשה לקבל את ההסבר הזה. "זכותו של כל בן אדם לקבל הזדמנות להשלים את השכלתו", הוא אומר, "יש לכך משמעות אדירה ברמה האישית, המשפחתית והכלל-ארצית. יש למשרד החינוך אינטרס מובהק לעבוד עם אנשים מבוגרים, כי כל המבחנים והמחקרים מראים שילדים להורים משכילים יהיו תלמידים טובים יותר".
הקיצוץ עלול להשפיע גם על יכולת שרת החינוך ליישם את הצעתה, שפורסמה בעבר ב"הארץ", לאפשר השלמת השכלה לבני נוער שנשרו מלימודים או כאלה שלמדו בבתי ספר חרדיים. את ההצעה הגישה תמיר כתשובה לעתירה לחייב את משרד החינוך להפסיק לתקצב מוסדות חרדיים שאינם מלמדים את "לימודי הליבה".
משרד החינוך מסר בתגובה, שקיצוצי התקציב אילצו אותו לקבוע סדרי עדיפויות. "ליבת פעולות המשרד מכוונת לגני הילדים ולבתי הספר ועקב כך ולמרות הצער, נדרש האגף לחינוך מבוגרים לקיצוץ עמוק יותר מאגפים אחרים", מסר המשרד, אך הוסיף שהמבנה הארגוני של האגף ייבחן וכך גם האפשרות שתפקידיו יבוצעו על ידי יחידות אחרות.
תוכניות החינוך למבוגרים יקוצצו כדי לממן את הרפורמה בבתי הספר היסודיים
אור קשתי
2.1.2008 / 9:22