מידיעות שהתפרסמו באחרונה עולה שחברות אמריקאיות מנהלות מגעים עם סין למכירת מערכות אבטחה לאולימפיאדה. מגעים אלה מציבים סימן שאלה מעל העמדה שנוקטת ישראל באותו עניין ממש.
היצוא הביטחוני מישראל לסין היה במשך זמן רב נדבך מרכזי ביחסי המדינות. ב-99' עלו היחסים על שרטון, כאשר עסקה שחתמה ישראל עם סין לאספקת מטוס הפלקון נחשפה, ובלחץ ארה"ב הודיעה ישראל על ביטולה. הדבר הוביל למשבר בין ישראל לסין. משבר נוסף פרץ ב-2005, כאשר ארה"ב גילתה מזל"טים מסוג הארפי נשלחו מסין לישראל לצורך עבודות. הפעם תגובתה של ואשינגטון היתה חריפה יותר, והיא דרשה מישראל להקים מנגנון שיפקח ביתר יעילות על היצוא הביטחוני ולהגביר את התיאום עמה לגבי עסקות עם סין. הסיבה לעמדה הנוקשה היתה הטענה שסין היא איום אסטרטגי פוטנציאלי.
מ-2005 פסק כמעט לחלוטין היצוא הביטחוני לסין. הדבר לא מיטיב עם ישראל. ראשית, ביטול עסקת הפלקון יצרה חיץ בין ירושלים לבייג'ין, וסין מניחה שמידת עצמאותה של ישראל ביחס לארה"ב מוגבלת מאוד. מאחר שמעמדה הבינלאומי של סין הולך ומתחזק, ספק אם גישה זו משרתת את האינטרס הישראלי. שנית, האמון של סין בישראל נחלש מאוד, וחברות סיניות חוששות לדון עם חברות ישראליות על פרויקטים בעלי צביון ביטחוני. שלישית, אפילו אם היצוא הביטחוני הישראלי משגשג גם ללא השוק הסיני, יש לזכור שזהו שוק עם פוטנציאל של מיליארדי דולרים, ולא רק בתחום הצבאי המצומצם.
ההחלטה לחזק את הפיקוח על היצוא הביטחוני היא חיובית, אולם ייתכן שהגיעה השעה להגביר את הפעילות מול סין. ראוי לזכור שדרישותיה של ארה"ב מישראל הועלו ב-2005, כאשר חשדנותה של ואשינגטון בסין היתה בשיאה. מאז השתפרו יחסי המדינות וקיימת אפשרות סבירה שלחץ התעשיות האמריקאיות על הממשל יוביל להקלה במדיניות היצוא הביטחוני של ארה"ב לסין. על הגופים המפקחים בישראל לעקוב אחר ההתפתחויות, ולבחון דרכים לשיקום היחסים הביטחוניים עם בייג'ין.
הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומומחה למדיניות הביטחון של סין
מדליה ביטחונית מבייג'ין
יורם עברון
3.1.2008 / 10:16