500 החדשה היא בייבי פיאט משגעת, אבל צריך לדעת למה לצפות: הברקה עיצובית כן, הברקה הנדסית לא

שש בבוקר ליד מנזר השתקנים בלטרון. דלת הכניסה למנזר, דלת עץ עם ויטראז' צבעוני, מוגפת. לפני הדלת, לבנה ומקסימה, חונה פיאט 500 חדשה. פיאט 500 עם לוחית רישוי צהובה. זו ה-500 השנייה בישראל (הראשונה שייכת למיכאל לוי, הבעלים של חברת סמל"ת, יבואנית פיאט). היא הגיעה לארץ באונייה לפני שבועיים, יבוא אישי מצרפת (ראו מסגרת). אני קופץ עליה, מתחיל למשש. יש לי הרבה שאלות לשאול אותה: האם את נוסעת כמו שאת נראית, האם את איכותית כמו שמספרים, כמה את מרווחת מבפנים, איך המנוע, איך נוחות הנסיעה ובכלל.



פיאט 500 היא המכונית החדשה שהקימה את המהומה הגדולה ביותר בשנה שעברה. היא זכתה, זכייה צפויה, בתואר מכונית השנה באירופה. ומה שיותר משמעותי, היא שילהבה את הקהל. פיאט 500, עם לידתה, היתה למכונית קאלט. מכסת הייצור לכל שנת 2007 נגמרה כבר באוגוסט. בשנה הבאה יגדילו (שוב) את קצב הייצור של המפעל בפולין, שמייצר אותה לצד האמא המכנית שלה, פיאט פנדה. 200 אלף פיאט 500 חדשות אמורות להיוולד השנה בפולין.



פיאט 500 החדשה הוצגה במארס 2007, בדיוק 50 שנה אחרי הולדת ה-500 המקורית. למען הדיוק ההיסטורי צריך לומר שה-500 של 1957 נקראת בעצמה 500 החדשה (500 Nuova) וזאת כדי להבדיל אותה מהפיאט 500 טופולינו של 1936.



לישראל אמורה פיאט 500 להגיע באביב. המחיר המשוער לגרסה הבסיסית הוא 120 אלף שקל - לפחות 35 אלף שקל יותר מהגרסה המקבילה של פיאט פנדה. גם באירופה היא לא ממש זולה. המחיר באיטליה מתחיל ב-10,500 יורו לגרסה עם מנוע בנזין 1.2 ליטרים, 8 שסתומים, 75 כ"ס. גרסת הבנזין, 1.4 ליטרים, 100 כ"ס, עם ריפודי עור, חלון שמש בגג ועוד תוספות עולה 15,000 יורו.



אבל פיאט 500 של 2007 היא לא פיאט 500 של 1957. ההיא היתה תחבורה בסיסית, תחליף משפחתי לווספה. ואילו זו היא תכשיט אופנתי בסגנון רטרו. בעניין הרטרו אי אפשר לטעות. ה-500 החדשה אמנם גדולה משמעותית מזו של פעם, המנוע כבר מקורר מים ולא אוויר ונמצא בחזית ולא מאחור, אבל הפרופורציות הבסיסיות של הגוף לא השתנו. וגם לא הסגנון. והסגנון הזה סוחט חיוכים. אי אפשר אחרת, גם אם קמים בשש בבוקר, בשבת חורפית וקרה במיוחד.



על העיצוב חתום פרנק סטפנסון, שהוא גם האיש שעיצב את המיני מתוצרת ב-מ-וו. פיאט 500 הופיעה לראשונה בשנת 2004 כדגם קונצפט שנקרא טרפיאונו. הקונצפט זכה בביקורות נלהבות ולמעשה לא שונה הרבה עד להופעת דגם הייצור הסדרתי ב-2007.



מה עושה כאן וירוס



אני סוף סוף מתיישב מאחורי ההגה. עיצוב הפנים מקסים לא פחות מהחוץ, אולי אפילו יותר. אבל כל מה שנראה מיליון דולר בתצלומים מרגיש כמו רבע דולר באצבעות. הפלסטיקה אמנם נראית עמידה, אבל לא איכותית במיוחד. רמת הגימור לא מושלמת ונופלת מזו שמציגה המיני של ב-מ-וו, בוודאי בהשוואה לדור השני של המיני.



את פיאט 500 אפשר להזמין בחצי מיליון וריאציות: אפשר לבחור חישוקים שונים, מדבקות לגג, ריפודים שונים, צבעי לוח מכשירים, אפילו את הצבע של המפתח אפשר לבחור. ה-500 שלי (נו, טוב, לכמה שעות) עטויה בריפודי עור ומצוידת בספוילר גג קטן, קליפרים אדומים וחלון שמש בגג. החלון מצויד בווילון דק, שספק אם יוכל לשמש הישראלית. אבל עכשיו חורף ולא אכפת לי. אני מפעיל חימום.



המכונית מדברת אנגלית ואף מצוידת במערכת לזיהוי קול. היא לא נולדה כך. מאחר שנרכשה בצרפת (ראו מסגרת) היא דיברה צרפתית במקור. אלא שפיאט 500 מצוידת בשקע USB ובמערכת הפעלה של מיקרוסופט Me&Blue. צריך לגשת לאתר של פיאט, להוריד את השפה הרצויה ולהטעין אותה למכונית. קלי קלות. Me&Blue יכולה גם להתממשק לטלפונים סלולריים, לקרוא לנהג הודעות אס-אם-אס, להפעיל נגני אם-פי 3 ועוד. רק חבל שעכשיו היא מסרבת לעבוד. מתברר שהיא דורשת קוד כניסה ואין לי קוד כזה. בעל הרכב אומר לי בהמשך שהקוד נועד למנוע וירוסים ברכב. השילוב הזה של וירוסים, מערכת הפעלה מתוצרת ביל גייטס ומכניקה של פיאט מעורר אצלי תחושת אי-נוחות קלה. אגב, המושבים האחוריים מתאימים בעיקר לילדים. מרווח הברכיים אמנם סביר למבוגר לא גבוה, מרווח הראש פחות. תא המטען ננסי (185 ליטרים) ומכוסה במגשית ננסית עוד יותר.



מה זה הקפיצות האלה



1.4 ליטרים, 100 כ"ס, מנוע זהה לזה שמופיע בגרסה הספורטיווית של הפנדה. תפעול המצמד וההילוכים (שישה הילוכים) הוא קליל. צליל המנוע מגרה את התיאבון. אבל אל תבנו על סטייק מדמם. המנוע הזה נחמד, אבל לא חזק במיוחד וגם סובל מקצת חספוס וחוסר עידון. לחיצה על כפתור Sport מחדדת קצת את תגובת המצערת. כמה קצת? קצת.



אני מכוון את ההגה לכבישים של הרי יהודה. מה יש להגיד על ההגה? הוא קליל, מדויק למדי, אבל לא הכי אינפורמטיווי בעולם. התנהגות הכביש כנ"ל. טובה, לא מבריקה. מערכת בקרת המשיכה האלקטרונית ממהרת להתערב ולהשבית את השמחה. אפשר לנתק אותה בלחיצת כפתור.



אכזבה משמעותית יותר גורמת מערכת המתלים. אי אפשר לנסח את זה אחרת: פיאט 500 היא מכונית קופצנית. הקפיצות הן קצרות, לא נעימות ומתרחשות בכבישים בין-עירוניים שאינם סלולים למופת. כבישי הרי יהודה, למשל. על כביש מספר 1 או מספר 3 הפגינה פיאט 500 נוחות נסיעה טובה יותר.



על הכביש, ההפתעה היא שלא כולם מבחינים במכונית החמודה הזאת. אולי מפני שהיא קטנה, אולי מפני שהיא לבנה. עובדה היא שלא כולם מפנים את הראש ונועצים עיניים. אבל מי שמבחין ומבין משתגע מיד. רוכב אופניים אחד עצר בשיא הירידה, ניתק את הרגליים מהפדלים והתחיל למשש.



תרדו מן ההר



מיני של ב-מ-וו היא מכונית טובה יותר מפיאט 500. היא בנויה טוב יותר, מצוידת במנועים מוצלחים יותר ומהנה הרבה יותר לנהיגה. אבל מיני של ב-מ-וו היא לא מתחרה ישירה של פיאט 500. המחיר הבסיסי של המיני בישראל הוא 180 אלף שקל. פיאט 500 אמורה לעלות בסביבות 120 אלף.



500 החדשה היא בייבי פיאט משגעת. אבל 500 החדשה מבקשת כיול ציפיות. אפשר לצפות להברקה עיצובית, אסור לצפות להברקה הנדסית. פיאט 500 היא לא מכונת נהיגה ממוקדת. פיאט 500 לא מתאימה לכבישי הרים. פיאט 500 מתאימה לכבישי ערים. בתוך העיר העיצוב אפקטיווי מאוד, הממדים הקטנים משתלמים והרוח התזזיתית של המנוע וההילוכים משתלבת נהדר.



פיאט 500
גרסה: 1.4 ליטרים, ידנית
תצורה: הצ'בק, 3 דלתות, 2+2 מקומות ישיבה
הנעה ותמסורת: קדמית, תיבת הילוכים ידנית בת 6 הילוכים
מידות: אורך 355 ס"מ, רוחב 163 ס"מ, גובה 149 ס"מ, בסיס גלגלים 230 ס"מ, משקל עצמי 930 ק"ג, תא מטען 185 ליטר, צמיגים 185/55-R15
מנוע: בנזין, 4 בוכנות בטור, נפח 1,368 סמ"ק, הספק מרבי 100 כ"ס ב-6,000 סל"ד, מומנט מרבי 13.4 קג"מ ב-4,250 סל"ד
ביצועים (נתוני יצרן): מהירות מרבית 182 קמ"ש, תאוצה 0-100 קמ"ש ב-10.5 שניות
צריכת דלק (נתוני יצרן, מדידה בתנאי מעבדה): 15.9 ק"מ לליטר
בטיחות: 7 כריות אוויר, ABS, בקרת יציבות אלקטרונית, מערכת תגבור בלימה, 5 כוכבים במבחן ריסוק של EuroNCAP
שנת השקה: 2007
מחיר: טרם נקבע (היבוא צפוי באביב)



ותודה למבריז מסן טרופה



יריב גילת, איש פיננסים וטכנולוגיה, הוא חובב מושבע של מכוניות קטנות. יש לו כבר פיאט פנדה 4x4. בחופשה האחרונה שלו בצרפת חלף במקרה ליד סוכנות של פיאט בעיר קאן. "שאלתי אם יש להם פיאט 500", מספר גילת, "והם אמרו לי, 'מצטערים, הכל מכור, יש רשימת המתנה של שלושה חודשים'. התחלתי לסגת ופתאום הם צעקו לי שיש בחור מסאן טרופה שלא בא לקחת את האוטו שלו. שאלתי רק אם יש במכונית המסוימת הזאת סאן-רוף ואם יש את המנוע החזק יותר. כל השאר - צבע, וכו' - פחות חשוב לי. הם השיבו בחיוב. שילמתי 13,500 יורו ולקחתי את האוטו. כל שנותר היה לאתר עמיל מכס, רישיונות יצוא לרכב, ביטוחים מתאימים וכו'.



"שלחו אותי לנמל במרסיי, הנמל השני הכי גדול באירופה. יש שם חניונים של 1,200 מקומות והכל היה מלא. בסוף חניתי במקום אסור וגם כך איחרתי בשעתיים וחששתי לפספס את האונייה. סידרנו את הניירת אצל עמיל המכס, חשבתי שאני משאיר את המפתח ומסתלק משם. אמרו לי, 'קח את הפתק הזה ותביא את האוטו לאונייה'.



"אתה נכנס לנמל. זה מקום עצום עם המון שערי כניסה, שממש לא מתאים לעוברי אורח. ואתה מתחיל לשאול, לחפש את האונייה שלך. אתה מסתובב שם חסר אונים עם הפיאט, שלעומת המשאיות והמכולות שם היא קטנה כמו ג'וק. בסוף פשוט ניחשתי לאן ללכת. את האונייה עצמה לא ראיתי, אבל אמרו לי שזה בסדר. הם רצו בדיקה ביטחונית, צילמו אותי ואמרו, 'זהו, אתה יכול ללכת'.



"שוב עומד באמצע הנמל לבדי. איך יוצאים? 6 ק"מ עד היציאה הקרובה. בסוף תפסתי טרמפ עם משאית שהובילה מכוניות. הגענו לאוטוסטרדה, ומשם לקו אוטובוס מאסף, שתי רכבות ואני בקאן פוגש את אשתי. המכונית הגיעה לארץ כעבור כשבוע ועוד כחודש בנמל. אחרי כל המסים וההובלה היא עלתה לי כ-160 אלף שקל".



למבחנים קודמים: "כבישים"