יוסי בכר, רקפת רוסק עמינח וסמדר ברבר צדיק מציגים: הדרך לפסגת עולם העסקים מתחילה בלימודי חשבונאות

אף שהמעבר הטבעי ממשרד רואי חשבון הוא לתפקיד חשב או סמנכ"ל כספים, משרדי רואי החשבון הם גם פס ייצור למנהלים בכירים: סמדר ברבר צדיק מנכ"לית הבנק הבינלאומי, ארז ויגודמן מנכ"ל שטראוס עלית, רקפת רוסק עמינח ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי וזהבית יוסף כהן, מנכ"לית איפקס ישראל, הם רק דוגמאות למעבר שעשו רואי חשבון לתפקידי ניהול.



TheMarker ביקש מבכירים לשעבר בעולם החשבונאות ומאיש אוצר אחד להסתכל לאחור, לעולם שעזבו. הם עברו מתפקיד רואה חשבון, שנתפש כאפרורי ושמרני, לעולם של כרישי עסקים, אבל הם מעידים שגם כשהיו רואי חשבון, אהבו יותר את ההתעסקות בביזנס מאשר במקצוע. הם אינם מצטערים שלא הגיעו לטופ במקצוע, וניהלו את אחד ממשרדי ה-4 Big.



לדעתם, המעבר ל-IFRS - התקינה החשבונאית הבינלאומית - דווקא מחליש את המקצוע, מכיוון שלחברות יש הרבה מרחב לשיקול דעת והן פחות תלויות ברואה החשבון המבקר. מניפולציות, לדעתם, יהיו חלק בלתי נמנע מהמעבר.



אף שלכאורה, החשבונאות נהפכה לעולם של הערכות שווי שנותנות יותר מקום לשיקול דעת, מקצוע ראיית החשבון עצמו נהפך ליותר ויותר טכני. הביקורת נכנסת לשבלונות מוגדרות, שתפקידן לכסות את רואה החשבון במקרה של תביעה, והמקום ליצירתיות הולך ופוחת.



למרות זאת, ההמלצה שלהם היא חד-משמעית: כל מי שרוצה לקחת חלק בעולם העסקי של ישראל, שילך ללמוד ראיית חשבון, ואם אפשר, שישלב לימודי כלכלה ומינהל עסקים.



המעבר לעסקים בא אחרי שבמשך שנים הם השקיפו על השוק מהצד, ועקבו אחר אלה שמנהלים את החברות ומתמודדים עם משברים. לקרוא דו"חות כספיים הם כבר יודעים, אבל אילו יתרונות נוספים נתנה להם הקריירה במשרדי ראיית החשבון?



מתי דב: "לרואה חשבון יש יתרון בעסקות מורכבות"



>> ב-98', לאחר שהיה השותף המנהל במשרד חגי ולנשטיין דב ושות', חצה מתי דב את הקווים לעולם העסקי.



למה עזבת?



עד 96' המשרד שלנו היה משרד מוביל, אבל מהרגע שנכנסו לישראל הרשתות הבינלאומיות, ה-5 BIG, המשרד היה במצב שקשה לו לצמוח ולקבל תיקים גדולים. שקלנו מיזוג, וזה לא הצליח. קיבלתי הצעה להיות משנה למנכ"ל מאליבו - והחלטתי לפרוש.



ממאליבו עברת להיות מנכ"ל קבוצת אנגל, ומ-2004 אתה מנכ"ל אזורים. למה דווקא ענף הנדל"ן?



"זה די מקרי. קיבלתי את ההצעה ממאליבו ישראל אחרי שהייתי מבקר הפנים בחברה במסגרת משרד רואי החשבון".



מהם היתרונות של רואי החשבון שעוברים לעסקים?



"אלה אנשים שמלכתחילה היו להם ראשים עסקיים מפותחים, אבל רואה חשבון מלווה חברות גדולות, רואה עסקות, מכיר את התחום הכלכלי, את דיני המס ואת המשמעות החשבונאית של כל עסקה. לכן יהיה לו יתרון בעסקות מורכבות, והוא יוכל לכוון אותן. כך שהביטוי בדו"חות הכספיים יהיה נכון מבחינת החברה, ויציף רווח או ערך. כיום בשוק תחרותי, משמעות התוצאות בדו"חות הכספיים היא המניע העיקרי של חברות ציבוריות".



כשאתה בצד השני, מה אתה מצפה מרואי החשבון שמלווים את החברות שלך?



"בחברות הגדולות יש לפחות 7-8 רואי חשבון שנותנים שירותים. מבחינתי הערך המוסף העיקרי מפירמת ראיית החשבון שמלווה אותי היא המחלקה המקצועית. מבחינת ליווי עסקות, יש ידע רב בתוך הקבוצה עצמה, אבל כשאני עושה עסקה וצריך לקבל החלטה מהירה ולא מכיר את הדקויות של השלכת המס, יכולת לקבל תשובה מהירה ויעילה מהמחלקה המקצועית של הפירמה - זה מה שאני מחפש.



"למשל עכשיו, לקראת המעבר ל-IFRS, המחלקה המקצועית של הפירמה עשתה השתלמויות לחשבים ולסמנכ"לי כספים. גם אני השתתפתי בזה, כי חשוב להכיר את השפה החדשה, אבל הם בטוח יהיו ערים לדקויות שאני כבר לא אהיה ער להן".



יוסי בכר: "כשמגיעה הצעה להיות מנכ"ל משרד האוצר - לא מוותרים עליה"



>> בסוף 2001, עם קריסתה של פירמת רואי החשבון הבינלאומית ארתור אנדרסן בעקבות משבר אנרון, מצאה את עצמה הפירמה הישראלית של אנדרסן, משרד לובושיץ' קסירר, בפרשת דרכים. ד"ר יוסי בכר, שהיה באותו זמן שותף מנהל של הפירמה, חיפש במארס 2002 מיזוג עם אחת הפירמות מה-4 BIG.



ביוני 2002 נחתם הסכם מיזוג עם פירמת רואי החשבון Y&E קוסט פורר גבאי, שהתבצע בפועל בנובמבר 2003. במארס 2003 קיבל בכר הצעה משר האוצר דאז, בנימין נתניהו, להתמנות למנכ"ל משרד האוצר. כך עבר בכר לתפקידו החדש סמוך להשלמת המיזוג.



עזבת בתקופה סוערת.



"כשמגיעה הזדמנות להיות מנכ"ל משרד אוצר - לא מוותרים עליה, את זה ידעתי מראש וזה נכון גם בדיעבד, זו חוויה של פעם בחיים. ונכון שתקופת המיזוג, לאחר התמוטטות הרשת העולמית ארתור אנדרסון, היתה תקופה קשה ומתישה, אבל היא גם היתה אירוע מכונן - אחד האירועים המשפיעים ביותר על חיי".



מה לקחת איתך מהתקופה?



הסתכלתי על הרשת, שהיתה אחת מה-5 BIG באותה תקופה, כשהיא נעלמת. הבנתי את המשמעות של סכנה, שהכל נזיל והכל יכול לקרות בחיים. היום אתה במקום אחד, ומחר אתה במקום אחר. במישור האישי למדתי בעיקר על ניהול משברים והחשיבות שבניהול עובדים בעת משבר".



מה הבאת מהמקצוע למשרד האוצר?



"הייתי איש ביקורת תקופה מאוד קצרה, עסקתי בעיקר בבניית המחלקה הכלכלית, ובשמונה השנים האחרונות בניהול. אבל מעבר ליסודות מצוינים של קריאת דו"חות כספיים והבנת מספרים, יש יתרון בצד האנליטי של הבנת אינפורמציה המבוטאת במספרים, ולמה היא בנויה כך. בנוסף, בתוך משרד גדול רואים איך עסקים עובדים, איך מנהלים עסק, איך בונים מערכות מידע ואיך יוצרים עבודת צוות".



ממה נובע המעבר שאנחנו רואים מהמקצוע לעולם העסקים?



"התרבות השתנתה. פעם רואה חשבון טוב שהיה מגיע להישגים יוצאי דופן קיבל שותפות, ולא היה מקובל ששותף במשרד רואי חשבון עוזב. הפיתוי הכספי בחוץ היה גם אז, אבל לא היתה העזה לקחת צעדים יותר מסוכנים מבחינת הקריירה. בנוסף, רואי חשבון לא הולכים רק לתפקידי ניהול, אלא גם להשקעה, יזמות ואנליזה. אבל המציאות גם השתנתה, כך שמה שהיה נדרש להיות רואה חשבון מצליח לפני 20 שנה הוא לא מה שנדרש מרואה חשבון כיום. המקצוע יותר מתוחכם ואנליטי".



למי היית ממליץ ללמוד ראיית חשבון?



"לכל מי שרוצה להיות חלק מעולם העסקים בישראל. אם אפשר לשלב את זה עם כלכלה, זה יתרון. הכלכלה נותנת את החלק של התיאוריה, והיתרון של רואי החשבון בא מהעבודה עם החברות בשטח. הבת שלי גם התחילה באחרונה ללמוד ראיית חשבון".



דני ועקנין: "קיבלתי הצעה מנוחי דנקנר - ועזבתי"



>> כ-20 שנה עסק דני ועקנין בראיית חשבון כאיש ביקורת. בתחילה כשכיר במשרד פאהן קנה, בהמשך כשותף במשרד דורון ושות', וב-97' כאשר מוזג משרד דורון ושות' לתוך משרד PwC קסלמן וקסלמן, נהפך ועקנין לשותף בכיר בקסלמן.



שש שנים לאחר המיזוג החליט לעזוב לטובת תפקיד משנה למנכ"ל אי.די.בי. משם עבר ועקנין לעמוד בראש חברת עטרה, שנהפכה לזרוע הפיננסים של הפניקס. לפני כחצי שנה עבר לעמדת מנכ"ל חברת מנופים פיננסיים.



למה עזבת את קסלמן?



"התחשק לי לעבור לצד השני של המגרש. קיבלתי הצעה מדנקנר - ועזבתי. אחרי שנים כיועץ וכמישהו שמתאר דברים שכבר נעשו, רציתי לעבור להיות שותף לעשייה עצמה. זה עולם שונה לגמרי, גם מבחינת האחריות שמוטלת עליך וגם מבחינת הלחצים שאתה חשוף אליהם. אם כרואה חשבון השתדלתי לתאר דברים בצורה הנכונה, עכשיו אני נזהר שעסקה מסוימת שאני עושה לא תוביל אותי לנפילה".



אתה לא מצטער שאחרי 20 שנה במקצוע לא הגעת לטופ והחלפת את אבי ברגר?



"לא. לא סבלתי במקצוע, ונהניתי מהקשר ללקוחות, אבל הגעתי לגיל שבו ידעתי שאם אני רוצה לעשות שינוי זה הזמן המתאים. ואז הגיעה ההזדמנות שראיתי אותה כאטרקטיווית".



מה דעתך על השינויים שראיית החשבון עוברת?



"המקצוע כיום שונה לחלוטין מזה שאני למדתי. הוא יותר פקידותי וטכני, הביקורת נהפכת למילוי טפסים, ויש פחות ייעוץ ללקוח ושיתוף של רואה החשבון בענייני הלקוח בגלל כללי הניתוק ואי התלות. אחרי אנרון וחקיקת ה-SOX רואי חשבון נכנסו לחרדות של תביעות ענק, ותהליך הביקורת בנוי כך, שקודם כל התיק אמור להגן על רואה החשבון במקרה של תביעה".



אתה מחפש מנהלים מתוך משרדי ראיית חשבון?



"לתפקידי חשבים וסמנכ"לי כספים - ברור. לתפקידי ניהול יותר בכירים, זה תלוי באישיות של רואה החשבון. לרואה חשבון יש המון יתרונות בניתוח עסקה, בהבנת החשיפות שלה, ברישום ובתכנון המס שלה. אבל רואה חשבון שעבד שנתיים במקצוע ויצא החוצה לא ממצה את היתרונות האלה. צריך לצבור ותק בתחום לפני שיוצאים החוצה, להיות מעורבים בעסקות ובתכנון שלהן".



כמנהל בתחום הנדל"ן שמושפע יותר מכל תחום אחר מהמעבר ל-IFRS, מהי ההשפעה על מקצוע ראיית החשבון עצמו?



"השינוי מחליש את המקצוע. הוא פותח פתח למי שרוצה לעשות תרגילים חשבונאיים, ונותן יותר שיקול דעת להנהלה ולדירקטוריון. על אף שלכאורה ה-IFRS צריך לתת פרמטרים יותר כלכליים ולהציג שווי הוגן ושווי נכסים, מי שלא יודע לקרוא נכון IFRS, ואת ההשפעה שלו על תזרים המזומנים, חשוף להרבה טעויות".



אייל לפידות: "בדרך כלל המעבר הראשוני יהיה כגזבר או חשב"



>> "לאגף שוק ההון באוצר דרוש רואה חשבון". מודעה בלשון זו התפרסמה במדורי הדרושים בעיתוני סוף השבוע באחרונה. ואכן, במשרד האוצר נותנים עדיפות לבעלי השכלה חשבונאית כמעט בכל האגפים. "עשיתי מסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטה, וחיפשתי מקום שבו אוכל לעשות סטאז' יחד עם המשך הלימודים. משרד גדול לא בא בחשבון, והמקום היחיד שנתן לי אפשרות לשלב את שניהם היה משרד האוצר. למען האמת, אף פעם לא ראיתי את עצמי עוסק בביקורת, אבל המקצוע נתן לי כלי עבודה בתחום העסקי", מספר אייל לפידות, כיום מנכ"ל קבוצת דלק.



"בתקופתי היו רואי חשבון במס הכנסה וקצת באגף החשב הכללי. כיום יש המון רואי חשבון במס הכנסה ובשוק ההון, וגם בחשב הכללי. באגף תקציבים אולי קצת פחות", מציין לפידות. הוא ממהר להוסיף כי זה גם קשור למגמה הכללית - מי שלמד ראיית חשבון משתמש בזה כהשכלה כללית, ולאו דווקא הולך לעסוק בביקורת.



ככל ששוק ההון בישראל יהיה יותר מתוחכם, תהיה יותר חשיבות להשכלה חשבונאית בכל התפקידים במשק. ואכן, משרד האוצר, שלאורך השנים שימש מקפצה לתפקידי ניהול במשק, מושך יותר רואי חשבון. מאז שהיה היועץ הכלכלי לחשב הכללי באוצר, כיהן לפידות כסמנכ"ל כלל מנפיקים, משנה למנכ"ל בנק משכן, מנכ"ל ביטוח ישיר, וכעת כמנכ"ל דלק.



למה דווקא ראיית חשבון, למה השכלה בכלכלה או במינהל עסקים לא מספיקה?



"בעולם העסקים צריך יכולת ניתוח כלכלית והבנת מקרו-כלכלית של השוק, צריך ידע במימון ובשיווק, ויכולת לתרגם את זה למספרים - שזה החשבונאות, במיוחד בעולם שבו הדיווח החשבונאי הוא כלי מאוד חשוב בבורסה ובשוק ההון. לרואי חשבון בדרך כלל יש את כל היכולות האלה".



אתה מחפש אנשים לתפקידי ניהול במשרדי ראיית חשבון?



"בדרך כלל המעבר הראשוני אל מחוץ לעולם החשבונאות יהיה בתפקיד של איש כספים - גזבר, חשב, או סמנכ"ל כספים. כשאדם נכנס לתפקיד הזה, אני בוחן את היכולות שלו, ואם יש לו חוש עסקי ויכולת ניהול, הוא ירחיב את העיסוק שלו מתחומים חשבונאיים קלאסיים לתחומים יותר עסקיים - מכירות ושיווק. אבל זה משהו הדרגתי".



מתי היית ממליץ לרואה חשבון לעשות את המעבר?



"אם רואה החשבון אוהב את העשייה במקצוע שלו, אין סיבה שיעבור. כיום רמת השכר עלתה גם במשרדי רואי החשבון, יש לאן להתקדם במשרדים ואין לו את הסיכונים של עולם הניהול. אבל מי שרוצה לעסוק בביזנס, שידע שיש לו יתרון בגלל ההשכלה והניסיון".



יהלי שפי: "רציתי אדרנלין בעבודה. מצטער שלא עברתי לפני עשר שנים"



בסוף 2004 אושר מינויו של יהלי שפי, השותף המנהל של משרד דלויט בריטמן אלמגור, למנכ"ל הפניקס. שפי הגיע לתפקיד הניהול לאחר קריירה ארוכה בראיית חשבון.



הוא חצה את הקווים למשרה מתגמלת אך לא פשוטה: לנסות ולנתב את הפניקס אחרי תקופה בה איבדה ממעמדה בשוק.



להיות שותף מנהל באחד מה-4 BIG זה ג'וב לא רע בכלל. למה עזבת?



"כי חשבתי שזה הזמן לשינוי בחיים, לא ראיתי עוד אתגרים במקצוע ראיית החשבון, ולא רציתי להתעורר בעוד 13 שנה ולעשות את אותו הדבר. רציתי ללמוד דברים מחדש. אם אני מצטער על משהו, זה על כך שלא עשיתי את זה עשר שנים קודם".







למה לתחום הביטוח?



"לא סימנתי את תחום הביטוח כמטרה. בגדול, רציתי לעבור מתחום שבודק את מה שאנשים אחרים עשו לתחום שבו מתעסקים בעשייה בפועל. גם כשהייתי רואה חשבון הייתי יותר קרוב לצדדים העסקיים של החברות שביקרתי, ורציתי אדרנלין בעבודה. כיום עולם הביטוח זו מערכת שעוברת תמורות ודורשת חשיבה ותעצומות נפש. השינויים בסביבה העסקית אחרי רפורמת בכר, וכמובן החלטות הרגולטור, מספקים אדרנלין ללא סוף".



איך מרואי חשבון שמרנים נהפכים לאנשי עסקים?



"זו סטיגמה שרואי חשבון הם שמרנים ואפורים. גם רואי החשבון לא עשויים מקשה אחת - יש שמרנים ויש פחות. זה תלוי באדם יותר מאשר במקצוע. גם בתור רואה חשבון לא הייתי אופייני".



אילו יתרונות יש לך כיום כמנכ"ל הפניקס מראיית חשבון?



"הדו"חות והנושא הכספי בעולם הביטוח הם מורכבים, וכמובן שכל הנושא ברור לי יותר. אבל מעבר לכך, קריירה ארוכה בראיית חשבון נותנת תמונת רוחב של עולם העסקים. אתה עוקב אחר לקוחות גדולים כשאתה עושה להם ביקורת ולומד איך חברות מתנהלות".



למי היית ממליץ לחצות את הקו מראיית חשבון לניהול?



"יש לי בראש רשימה של אנשים שאני מכיר, שטוב שנשארים בעולם ראיית החשבון, ורשימה שנייה של אלה שעושים טעות שהם לא עוזבים ומנצלים את הכישורים שלהם בעסקים. אנחנו בוחרים מקצוע בגיל צעיר מדי, לכן אם מישהו מאמין שמתאים לו לצאת מראיית חשבון לניהול, אני ממליץ לו לא להסס וללכת עם מה שהוא מאמין. צריך לקחת בחשבון שככל שמתקדמים בקריירה, המעבר קשה יותר, משום שזו לא החלטה קלה לעזוב את כל מה שבנית במשך השנים".



אין לך איזו תחושה של פיספוס שלא הגעת לטופ והחלפת את יגאל בריטמן?



"לא. בתקופתי כשותף מנהל הובלתי את המשרד בכל 'הצדדים המעניינים' של העסק, וזה הספיק לי".



עולם ראיית החשבון שהכרת הולך ומשתנה בקצב מהיר. מה דעתך על העולם החדש של המקצוע?



כשהייתי רואה חשבון צעיר, רואי חשבון כמעט ולא עשו שום דבר מעבר לביקורת, אבל הליווי כלל הרבה יותר ייעוץ עסקי מאשר כיום, על אף שלכאורה, ה-IFRS נותן יותר שיקול דעת. כיום הביקורת נהיית יותר אמריקאית, הדרך שבה היא מתבצעת נכנסת לשבלונות ונהפכת טכנית, בגלל שהיא משתכללת - לכן, לדעתי היא פחות מעניינת. בנוסף, כיום הליווי והייעוץ העסקי, שפעם נתנו יחד עם הביקורת, יכול ליפול במסגרת ניגודי עניינים ואי-תלות, בגלל שרואי החשבון נותנים גם שירותים אחרים. כל השינויים, וביחוד המעבר ל-IFRS, לצערי, גורמים לאנשים לא להתמיד במקצוע, כי אם בין כה וכה הם צריכים ללמוד הכל מחדש, אז הם כבר יעשו הסבה.