מספר העובדים דרך חברות כוח אדם ירד ב-20%

מאת חיים ביאור

מספר העובדים המועסקים באמצעות חברות כוח אדם ירד ב-20% מאז סוף יולי השנה - כך עולה מסקר של כלכלני איגוד לשכות המסחר. לדברי הכלכלנים, הסיבה לירידה היא כניסתו לתוקף של התיקון לחוק העסקת עובדי חברות כוח אדם, שיזמו יו"ר ההסתדרות ח"כ עמיר פרץ (עם אחד) וח"כ חיים כץ (עם אחד), בסוף יולי.

מהסקר עולה כי 50% מהעובדים שהעסקתם באמצעות חברות כוח אדם הופסקה, נקלטו כעובדים מן המניין אצל המעסיק בפועל, ומחציתם פוטרו ונהפכו למובטלים. כלכלני האיגוד מעריכים שמדובר בתוספת של 10,000 מובטלים למשק.

הסקר הקיף 19 חברות כוח אדם, ביניהן הגדולות בענף. 80% ממנהלי החברות שהשתתפו בסקר אמרו שהם צופים את המשך הירידה במספר העובדים המועסקים על ידיהם בחודשים הבאים - אם לא יחול שינוי בחוק; היא אף תושפע מהתחזקות מגמות הפיטורים במשק אחרי החגים.

כלכלני האיגוד מעריכים שיישום התיקון לחוק חברות כוח אדם יגרום לירידה של 30% בהיקף פעילותו של הענף, ולתוספת של 15 אלף איש למספר המובטלים במשק. בחוק נקבע כי העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם תוגבל לתשעה חודשים. זאת, בהנחה שמקומות העבודה יקלטו מחצית מעובדים אלה, כפי שעשו עד כה.

בנוסף דיווחו מרבית חברות כוח האדם על מגמת צמצום במספר העובדים המינהליים שהן מעסיקות. ההערכה היא, שהתכווצות היקף הפעילות בענף תגרום לפיטורי כמחצית מעובדים אלה - כ-2,500 איש.

יותר מ-90% מחברות כוח האדם דיווחו על קושי מצד המעסיקים ליישם בפועל את השוואת התנאים הנדרשת בחוק, בין השכר והתנאים הנלווים של העובד המועסק באמצעות חברת כוח אדם, לבין אלה של העובד בחברה. לטענת חברות כוח האדם, הקושי לבצע את ההשוואה נובע מכך שהחברות מסרבות לחשוף את הסכמי העבודה ואת תנאי ההעסקה של עובדיהן בפני גורמים חיצוניים.

יו"ר ארגון חברות כוח האדם, אברהם גלאי, אומר כי "הנתונים מלמדים על ההשפעה השלילית החמורה שיש לתיקון החוק על העמקת האבטלה במשק". לטענתו, "רק הוצאת צו הרחבה להסכם הקיבוצי שנחתם ביולי השנה בין חברות כוח האדם לבין הסתדרות העובדים הלאומית, תצליח לבלום את ההתרחבות של מגמה שלילית זו".

דורון סבג, מנכ"ל או.אר.אס, אחת משתי חברות כוח האדם הגדולות במשק, אמר שבחצי השנה האחרונה ירד מספר העובדים המועסקים באמצעות החברה ל-6,000 לעומת 9,000 עובדים לפני כן. הערכותיו של סבג פסימיות יותר מנתוני הסקר של איגוד לשכות המסחר. לטענתו, חברות כוח האדם "תורמות" למעגל האבטלה 4,000 מפוטרים מדי חודש. "עד סוף מארס 2002, לאחר תשעת החודשים מכניסת החוק ועד לחובת המעסיק לקלוט את העובד, ייהפכו למובטלים 40 אלף איש נוספים, שיתוספו ל-196 אלף המובטלים במשק".

לדבריו, הגידול ב"תרומת" חברות כוח האדם לאבטלה נובע מהתיקון לחוק ומההאטה במשק עקב האירועים הביטחוניים. גם הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק ב-11 בספטמבר יעמיק, להערכתו, את האבטלה, מכיוון שהתיירות והתעופה העולמית נכנסו לשפל נוסף וארה"ב צפויה לקצץ בהיקף הסיוע למדינות אחרות.

"התיקון לחוק מופעל בעיתוי גרוע של מיתון במשק", אמר סבג. לדבריו, הוא הציע לשר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, שיוציא צו הרחבה להסכם הקיבוצי עליו חתמו חברות כוח האדם עם הסתדרות העובדים הלאומית, וכי ההסתדרות הכללית תצטרף להסכם זה, המסדיר את תנאי השכר והפנסיה של עובדי חברות כוח האדם.

"אני לוחץ על השר לשנות את הסעיף המרכזי בתיקון לחוק, באופן שהתקופה שלאחריה עובד חברת כוח האדם ייהפך לעובד מן המניין תוארך ל-15 חודש לעומת תשעה חודשים שנקבעו בתיקון לחוק", אמר. לדבריו, "תקופה של תשעה חודשים בלבד היא קצרה מדי, כי תקופת ההכשרה של העובד המועסק לדוגמה טלר (בנכול) או כמוקדן שירות, אורכת חודש עד חודשיים".

לטענתו, גם הסעיף בתיקון לחוק המחייב השוואת תנאים לעובדים הוא בעייתי ליישום, מעבר לאי רצונו של המעסיק להגדיל את עלויות העבודה שלו. "לאיזה עובד במפעל יושוו התנאים של עובד חברת כוח האדם? לזה הנהנה מתנאי השכר הטובים ביותר במפעל, או שתנאי העסקתו נחותים? האם הוא יושווה לעובד קבוע שחל עליו ההסכם הקיבוצי של המפעל או לעובד בחוזה אישי?", אמר סבג. לדבריו, המעסיקים חוששים מכל עניין השוואת התנאים בנימוק שהם יהיו חשופים לתביעות מצד עובדי חברות כוח אדם שנהפכו לעובדים מן המניין. "הללו יעלו טענות לפיהן לא הושוו כיאות מבחינת תנאי השכר עם העובדים הקבועים, אפילו מבחינת גובה השי לחג", אמר.

סבג אמר שהשוואת התנאים עם העובדים הקבועים אינה מיטיבה תמיד את תנאי ההעסקה של עובד חברת כוח האדם. "חברת בזק קלטה 2,700 עובדים שהועסקו באמצעות חברות כוח אדם, בתנאי 'דור ב' - שהם נחותים לעומת התנאים שחלו עליהם קודם לכן", הוא טוען. לדבריו, גם במפעלי כימיקלים לישראל בנגב נקלטו עובדי חברות כוח אדם בתנאי שכר ונלווים ירודים לעומת התנאים שחלו עליהם לפני שנקלטו כעובדים מן המניין.

סבג העריך שכתוצאה מהפעלת התיקון לחוק צפוי לרדת מחזור הפעילות של או.אר.אס ל-17-16 מיליון שקל בחודש, לעומת 32 מיליון שקל ב-2000. מספר הסניפים של החברה, שכבר קוצץ בשנה האחרונה מ-26 ל-21 במסגרת ההיערכות לקראת הפעלת התיקון לחוק, יירד בעוד חצי שנה ל-14 סניפים. הירידה במספר הסניפים תביא לכך שמספר העובדים המינהליים באו.אר.אס, שהוא כיום 250, יקוצץ בשליש.

דובר ההסתדרות הכללית אמר בתגובה כי הסקר של איגוד לשכות המסחר הוא מגמתי: "חברות כוח האדם שהתעשרו עד עתה על חשבון העובדים, רוצות לנצל את המצב הכלכלי הקשה במשק לצורך יצירת לחץ ציבורי במטרה לטרפד את התיקון לחוק המשחרר את העובדים מתנאי העסקה מחפירים".