דיפאק צ'פרה מציג: מנהיג דגול - מנהיג רגיש

הד משונה עלה מן הקהל שחזר בקול שוב ושוב על המילה הנבחרת: "אושר", "אושר", "אושר", ליהגו האנשים בעיניים בורקות, "אושר", "אושר", "אושר". סביר להניח שישבו שם גם כמה אנשים שעיקמו פרצוף, אבל דיפאק ביקש, וכל מי ששילם 1,200 שקל ליום הרצאות וארוחת צהריים, לא יגיד לא.



הגורו ההודי, שחי כבר מזמן על זרי הדפנה במערב, הגיע לביקור עבודה בישראל. יום אחד דיבר לקהל הרחב - 1,600 איש ועדי אשכנזי אחת. היום השני הוקדש למנהלים. השמות הגדולים לא היו שם. את שרי ונוחי, טוען צ'ופרה שאינו מכיר, אך יחצ"נו מספר בחיוך קטן שהוא פשוט שומר על דיסקרטיות. לעומתם הגיעו לאולם הגדול נציגי בנק ופלאפון, חברות היי-טק כמו קוואלקום ורנסיס, והרבה אנשים מארגונים שמחזיקים בשמות כמו אהבה, ריפוי, דרך אחרת ודומיהם. כולם באו לשמוע על ניהול רוחני, כולם פגשו אדם כריזמטי בחליפה שחורה, נעלי נייקי אדומות באדום צרחני, ונצנצים בוהקים לא פחות במשקפיים.



צ'ופרה הוא דובר מיומן שמכיר את כל המניפולציות. הוא מדבר לאט, ומבטאו ההודי כמעט בלתי מורגש - חוזר שוב ושוב על משפטי מפתח ומצליח לרתק; גם ללא מצגת או אביזרים נלווים. האיש כובש גם כשהוא מעמיס עוד ועוד קלישאות חבוטות (אנחנו זה העולם והעולם זה אנחנו), גם כשהוא מספר סיפורים לא פחות ממסוכנים. אחד מהם היה על "אותה אישה מדהימה בשנות העשרים של המאה הקודמת שחלתה בשחפת. היא החליטה להחלים בעצמה על ידי הקשבה לכל מסר שהעביר לה הגוף, ונחשו מה? אחרי שנה היא הייתה בריאה לגמרי". מדי פעם הוא נותן תרגילים לקהל, שמתמסר בשמחה. חלק מהאנשים ממש מזנק ממקומו ורץ אל הבמה, ברגע שהוא מבקש להתחלק עם כו-לם במחשבות אישיות לגמרי.



נהרו וסארי ורוד



אחרי יום שלם של סדנת צ'ופרה, קצת קשה לקבוע מסר אחד. מה שברור הוא כי האיש נושא משנה סדורה אותה הוא מעביר באופן מתודי וקל לעיכול לעם, ולמנהליו. אפשר לקבל, אפשר גם לא.



למנהיגים ומנהלים גדולים, כך צ'ופרה, יש שתי תכונות משותפות: כולם יודעים להתנתק וכולם לא יודעים להסביר מאיפה הגיעה ההצלחה. "כל מנהיג גדול חייב לקחת פרק זמן קצר ביום, אפילו חמש או 10 דקות, להתבוננות וחשיבה שקטה. במהלך אותו פרק זמן ישאל את עצמו שתי שאלות חשובות: מי אני (או במילים אחרות: מה אני רוצה?) ומי האנשים אותם אני מוביל (ובמילים אחרות: מה הם רוצים?) המענה היומי ימקד ויבהיר את הדרך".



מאפיין נוסף המשותף למנהיגים הגדולים הוא חוסר הבנת ההצלחה. "כשאתה שואל מנהיג, מה הסיבה שהצלחת, הוא לא אומר הלכתי להרווארד או סטנפורד, כיוון שלידע אין כל קשר ליכולת מנהיגות", אומר צ'ופרה, "התשובה תהיה בדרך כלל: היה לי מזל, הייתי במקום הנכון בזמן הנכון, זה היה צירוף מקרים, אלוהים היה לצידי וכדומה. איש לא יודע מהו אותו מרכיב מסתורי להצלחה, אבל ברור שמנהיגים יודעים למנף את המזל הטוב לעזרתם".



כדי להבהיר כיצד ממנף מנהיג אמיתי את מזלו הטוב, מספר צ'ופרה על ביקורו של ראש הממשלה נהרו בכפר הנידח בו נולד. דיפאק היה בן שבע, אחיו אף קטן ממנו, ובמשך שלושה שבועות התלבטה משפחתם מה יהיה צבע הסארי שתלבש האם ביום הגדול. "אבא שלי אמר לה: יהיו שם מליונים, מה זה משנה מה תלבשי? ואמא ענתה: מכל המיליונים הוא יראה אותי רק אותי". כך נבחר הסארי הורוד. ביום הביקור נעמדה המשפחה על הדרך, עם עוד מאות אלפי אנשים. ההתרגשות הייתה עצומה וגברה כשנהרו הגיע במכוניתו ונופף לקהל. כשחלף לאיטו על פני ההמון נעצר פתאום, הוציא את הורד האדום שהיה בדש בגדו וזרק אותו היישר לעבר האם. משך שבועות הגיעו אנשים אל בית צ'ופרה לחזות בחרדת קודש בורד, וכשנבל חילקה האם את עלעליו, בטענה שהפיסות הן פיסות מנשמתה של הודו. "היא הייתה מנהיגה אמיתית", מסיים צ'ופרה, "שידעה למנף את המזל הטוב ולהנהיג את החלום הקולקטיווי. מנהיג הוא הנשמה הסימבולית של המודעות הקבוצתית".



הדרך לפסגה עוברת בנפש



מנהיג דגול לא יכול להיות כזה אם לא עבר תהליך רוחני. איך תזהה מנהיג שעבר תהליך כזה? התשובה פשוטה. אדם שמוותר על האגו, נרגע מהלחץ התמידי, ונפטר בקלות מהרצינות המיותרת. "חשיבות עצמית היא רק מסיכה של האגו", אמר צ'ופרה, והוסיף לקול צחוקו של הקהל - "היזהרו מן הרציניים!".



הנפש על פי צ'ופרה היא מקום של שקט, מרחב אין סוף וסנכרון בין כל מה שמתרחש סביב. פרופיל הנפש הוא הפרופיל האמיתי של האדם ואין בינו ובין קורות החיים, המציגים דימוי חיצוני, כל קשר. למיקוד דרכי הניהול ולהכרת עובדים פוטנציאליים ופעילים, מציע צ'ופרה לבנות את הפרופיל עם שאלון פשוט.



השלב הראשון הוא שלב אישי בעזרתו ניתן להבין את הערכים האמיתיים של העובד, את האנרגיה המניעה אותו, את גורמי ההזדהות הארכיטיפיים שיסייעו לו ליצור את התשוקה הנדרשת למילוי התפקיד. גם למנהל כדאי לענות לפעמים על השאלון, כדי להבין האם הוא מימש את ערכיו או שמא סטה מהם במהלך הדרך. החלק השני ימקד את העונה בפעילותו המקצועית, ועשוי לסייע לארגון ליצור חזון משותף.



צ'ופרה מתאר איך יצר לאחרונה, בעזרת שאלון פרופיל הנפש, חזון משותף ל-49 אלף עובדי פפסי קולה בעולם. "בנינו את פרופיל הנפש עם 50 המנהלים הבכירים", הוא מספר, "ואז לקחנו את התשובות לכל השאלות והצגנו אותם על מסכים גדולים בחברה. העובדים שראו את התשובות הזדהו עם רובן לחלוטין. הוספנו למצגת הגדולה גם את הערכים שלהם ויצרנו ראיית עולם משותפת, מאוחדת וברורה. פרופיל הנפש הקולקטיווי יצר הזדהות שחלחלה בחברה והפכה לאסטרטגיה מובילה". אחד הערכים שקבעה פפסי, כך צ'ופרה, הוא לייצר רק מוצרים בריאים ולשמור על כללי הקיימות. ימים יגידו אם הצליחה.



העיסוק בפרופיל הנפש הוא אולי כלי ניהולי יעיל, אך אין בו די. כדי להפוך למנהל דגול נותן צ'ופרה עוד שתי עצות: "המהטמה גנדי אמר: 'היה השינוי בעצמך'. אם לא תהיה אתה השינוי אותו אתה מוביל - הוא לא יתרחש. אדם שאין בליבו שלום לא יביא שלום, ומנהל סוליסט לא יצור עבודת צוות". עצתו האחרונה עשויה להתאים מאוד למנהלים ישראלים חובבי תקשורת: "שתף בסיפור האישי שלך את הקהל וספר אותו תחת כל עץ רענן", אומר צ'ופרה, "אם לא תעשה זאת לא יעופו ניצוצות השינוי, ולא תשפיע על סביבתך. היה גורם הנוסך השראה בשומעיך, צניעות נחבאת אל הכלים לא מתאימה".



nihul@themarker.com