בשנתיים האחרונות חלי גרינברג מרגישה לעתים קרובות מבולבלת. "כשהלכתי לבנק להתייעץ במה להשקיע את כספי, דיברו אלי בעברית, אבל לא הבנתי מלה", היא אומרת. במהרה התפשטה הבעיה גם אל מחוץ לבנקים. "המון תוכניות טלוויזיה מארחות פרשנים כלכליים, והם מדברים במונחים שאני לא מבינה", היא ממשיכה. "אפילו אצל אודטה הופיעו פרשנים כלכליים".
גרינברג, בת 55, בעלת תואר שני בספרות, עסקה בשיווק ובפרסום בטרם פרשה לגמלאות. בקיץ האחרון, לאחר שנואשה מלהתמודד בעצמה עם הז'רגון הכלכלי הניתך עליה מכל עבר, נרשמה לקורס מבוא לשוק ההון ב"אסכולות", מסגרת לא אקדמית של האוניברסיטה הפתוחה. "זו התעניינות לשם השכלה כללית", היא אומרת, "אני רוצה להבין את השפה שבה מדברים".
בתקופה האחרונה נדמה שהעניין בכלכלה הופקע משליטתם הבלעדית של רואי חשבון ובנקאים והתפשט בציבור הרחב. מצד אחד, הבורסה הגואה קורצת לרבים, שרוצים לנגוס בעוגה בעצמם. מצד אחר, שינויים שהתרחשו במשק הישראלי בשנתיים האחרונות - בעיקר ועדת בכר, שביטלה את הבלעדיות של הבנקים על מכשירים פיננסיים, ויישום הוראה 325 של המפקח על הבנקים, האוסרת חריגה ממשיכת יתר - סיבכו את מבנה השווקים הפיננסיים, ועוררו תחושת בלבול בקרב רבים.
"מה שנעשה בשווקים הפיננסיים הוא מעבר לבינה אנושית רגילה", אומר ד"ר יצחק ספורטא מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. "נוצרה אי ודאות גדולה ביחס להחזרים שאפשר לקבל מהשקעות. משכנעים אנשים שהם יכולים לשלוט בכאוס המתוכנן הזה, שאפשר להיות עשיר ולא צריך לעבוד. אבל סטטיסטית, לא כולם יכולים להיות מיליונרים".
"בעקבות הרפורמה, נושאים כלכליים עולים לרומו של עולם", אומר ליאור כרמי מבנק לאומי, "וכשהאינפורמציה מגיעה אל העם - לעם קופצות שאלות". לא פלא אפוא שהמוספים הכלכליים של העיתונים היומיים התרחבו משמעותית בשנים האחרונות. בטלוויזיה, תוכנית איזון היתרה "משפחה חורגת" נהנית מרייטינג גבוה, וחברת החדשות של ערוץ 2 הוסיפה לשידוריה רצועה כלכלית.
מה הבנקאי מבין
העניין הגובר מתבטא היטב גם בקורסי מבוא לשוק ההון. בשנה האחרונה גדל מספר הגופים המעבירים קורסים כאלה לקהל רחב. יוסי גורן, שמעביר כבר 14 שנה קורסי מבוא לשוק ההון ב"אסכולות", מסכים כי במחזור הנוכחי העניין בפיננסים רחב מבעבר. "פתיחת השוק בעקבות ועדת בכר הגדילה את מגוון אפשרויות ההשקעה. המורכבות של השוק משדרת לאנשים שהם צריכים לדעת קצת יותר כדי לטפל בכסף שלהם, והחשיפה בתקשורת ובפרסומות למכשירים פיננסיים חדשים מעלה את מודעות הלקוחות", הוא אומר.
"העניין בכלכלה גובר, כי אנשים הפסיקו לבטוח בפקיד הבנק שאומר להם מה לעשות עם הכסף, וכל אחד מנהל את עצמו", מוסיפה נ', בת 68, פרופ' לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, שלומדת בקורס של גורן.
לא רק מכללות פרטיות רוכבות על העניין הגואה בכלכלה ובפיננסים - גם הבנקים הגדולים זיהו את הפוטנציאל ומציעים סדנאות חינם. בבנק הפועלים, למשל, מציעים סדנאות לתכנון תקציב משפחתי ובמארס יתחיל מחזור נוסף של סדנאות, שיכלול תכנים משוק ההון. הבנק הבינלאומי הראשון הצטרף למגמה ובנק אוצר החייל ובנק לאומי מציעים סדנאות כאלה זה כמה שנים.
מוניקה, מנהלת נכסי נדל"ן מתל אביב - "בת 50 פלוס", כדבריה - השתתפה בסדנה של בנק לאומי, מכיוון ש"לא היה לי ברור מהם אג"ח ומניה. התחזיתי למבינה כדי לא להיראות טיפשה". לפני ארבע שנים התחילה להשקיע בבורסה, "כי כולם משקיעים, אז הלכתי ליועץ בבנק". בשנה האחרונה, בעקבות השתתפותה בסדנה, היא מעזה לחלוק על היועץ. "עכשיו אני יכולה לשפוט את מה שהוא מציע. בהתחלה רציתי רק דברים סולידיים, אחר כך לקחתי קצת יותר סיכון, וגם הפסדתי. זה מרגש כמו קזינו. עכשיו אני מרגישה יותר שייכת לחברה".
לפני שידעת מה זה אג"ח לא הרגשת שייכת לחברה?
"בלי זה חסר משהו. בורסה ומניות הם דברים בסיסיים, שאף אחד לא מבין בהם".
"אנשים חשים אי ודאות קיומית וכלכלית, וחושבים שלכלכלה יש הרבה מה להגיד על העולם", אומר פרופ' אריאל רובינשטיין מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. "הם מקווים שידע כלכלי או פיננסי יעזור להם להבין את העתיד. במלים אחרות, הם מתעניינים בכלכלה מאותה סיבה שקוראים בקפה ומתבוננים בכוכבים".
לכלכלנים אין מה לתרום יותר מאשר לאסטרולוגים?
"נכון. אתה קורא בקפה כי אתה מפחד מהעתיד ומקווה לנחמה אם תדע את עתידך, ואנשים מאמינים שאם הם ילמדו כלכלה הם יידעו מה יקרה בעתיד. זו מגמה תרבותית בעיקרה - השתעבדות של החברה לתרבות מפוקפקת באצטלה של מדעיות. האנשים האלה אולי לא מפסידים כלכלית, חלקם אולי מרוויחים, אבל הם מבזבזים משאב חשוב של פנאי והנאה על פעילויות סרק.
"אני מנחש שהשינוי הגדול הוא במעמד הבינוני", ממשיך רובינשטיין, "שהיה לו הרבה יותר ביטחון בשנים שהדברים הכלכליים הבסיסיים היו יותר בטוחים, כשלאנשים היו קרנות פנסיה והיתה קביעות בעבודה. כיום במעט מאוד סקטורים קיימת קביעות - היום אתה עובד, מחר מפוטר".
הון רוחני
יום שלישי, 18:00, סניף בנק הפועלים ברמת השרון. עשרות אנשים ממתינים על כיסאות פלסטיק לבנים, מכרסמים תקרובת, פניהם פונות למסך גדול שהוצב במקום ועליו הכיתוב המבטיח "ברוכים הבאים לסדנת להצליח יותר". לצד המסך ניצב יוסי, המציג עצמו כ"מאמן להישגיות בעסקים" ומספר שהוא ילמד את הנוכחים פרק בהלכות "תכנון פיננסי", איך לאזן את התקציב המשפחתי.
עשרות סדנאות כאלה מתקיימות ברחבי הארץ בחודשים האחרונים, ואלפי אנשים השתתפו בהן. במשך שעתיים וחצי, שמשלבות גם התייחסות קצרה לעזרים הפיננסיים והטכניים החדשים של הבנק ואין-סוף אזכורים ל"משפחה חורגת" (הלוגו של הבנק מופיע גם באתר האינטרנט של התוכנית), שומעים הנוכחים סיסמאות על "אינטגריטי" ועל לא לדחות למחר. "כל החיים שלנו הם סוג של תקציב", מהגג יוסי בדרכו אל השורה התחתונה: כדי לחסוך צריך שההוצאות יהיו נמוכות מההכנסות נטו. "בעצם כולנו יודעים מה נכון לעשות", הוא ממשיך, "האתגר הוא לעשות זאת בפועל".
"יש פה מנה גדושה של שיח ניו-אייג'י", אומר עידו תבורי, עורך הספר "רוקדים בשדה קוצים: העידן החדש בישראל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) ודוקטורנט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת קליפורניה (UCLA). "עד עכשיו לא הצלחת כי לא באמת רצית - זה טיעון ששואב אלמנטים מהעידן החדש. בהרבה חלקים בניו אייג' יש תפישה של קשר הדוק בין העולם הפנימי לעולם החיצוני, כשהעולם החיצוני הוא שיקוף של הפנימי, ולוקחים את זה גם לכלכלה. אם אתה עובד על עצמך מספיק - תצליח כלכלית. הניו אייג' נהפך לשפה מקובלת, שגם סדנאות כלכליות יכולות להשתמש בה לייצר אמירות ניאו ליברליות".
על פניו, העולם הכלכלי, המתאפיין בחומריות ובתחרותיות, נראה כניגודו המוחלט של המסר הרוחני של העידן החדש. ובכל זאת, השילוב בין השניים מאפיין את אחת מדמויות המפתח בכלכלה הישראלית - שרי אריסון, הבעלים של בנק הפועלים, שכבר שנים עוטפת שיח כלכלי קיצוני בדוק ניו אייג'י, למשל באמצעות קמפיין "'השלום מתחיל בתוכי'".
סופר עשיר, קורא עני
תבורי סבור שגם ספרים דוגמת "אבא עשיר, אבא עני" ממחישים את הזיקה בין כלכלה לשיח העידן החדש. "אבא עשיר, אבא עני", שיצא בעברית בהוצאת מטר בשנת 2000, היה לרב מכר. כ-130 אלף עותקים נמכרו בינתיים מספרו של רוברט קיוסאקי. ספרים נוספים בסדרה תורגמו ונמכרו בכ-70 אלף עותקים נוספים. באחרונה אף יצא בישראל משחק קופסה המבוסס על הספר, במהדורות נפרדות למבוגרים ולילדים בגילאי 6-10. מטרת המשחק: "לצאת ממרוץ העכברים".
"האבא העשיר לימד את ילדו איך לעשות כסף והאבא העני לא. התפישה של הספר היא שאם תלמד את הדברים הנכונים ותמקם את עצמך באופן שונה מול העולם, העולם יתייחס אליך אחרת ותוכל להרוויח ממנו", אומר תבורי. "אבל אם אתה נולד בשדרות, הסיכוי שתלמד בבית ספר עיוני שיאפשר ללמוד באוניברסיטה ולהשיג עבודות טובות נמוך יותר מאשר הסיכוי של מי שנולד בצפון תל אביב. כלומר, זה לא רק אתה חוסם את עצמך - יש קשיים חיצוניים שלא קשורים לעבודה העצמית. רוב האנשים עם אבא עני נשארים עניים לא מכיוון שלא עבדו על עצמם, אלא כי נקודת המוצא שלהם שונה. הדגש האינדיווידואליסטי של הניו אייג' חוסם דיון על אי-שוויון חברתי. העיוורון לחסמים המבניים הללו עשוי להגביר את העניין בכלכלה, מכיוון שהוא משדר בעוצמה את המסר של החלום האמריקאי, ולפיו כל אחד יכול להצליח".
ניר אביבי, בן 30, מהנדס תעשייה וניהול מרמת השרון, החל להתעניין בכלכלה לפני כשלוש שנים לאחר שקרא את "אבא עשיר, אבא עני" בהמלצת חברים. לפני כשנתיים החל להשקיע בבורסה, לפי "דברים שאני קורא בעיתונות כלכלית וטיפים מחברים בתחום", ולפני חודשיים הצטרף לקורס ניהול תיק השקעות עצמאי במכללת "מגמות". גם לסדנת התכנון הפיננסי של בנק הפועלים הוא הגיע.
אביבי דווקא חושב שאין ב"אבא עשיר, אבא עני" משהו רוחני, אלא מעשי. "רציתי להרוויח כסף בלי לעבוד כל כך קשה, והספר הצליח לתרגם לי את הסיסמה הזאת למשהו יותר מעשי. כשקראתי אותו כבר הייתי בשל לקלוט את המסר לתפוס אחריות על החיים שלי ולא רק לדבר".
ייתכן שהתעלמות מהנימה הרוחנית של הדברים היא חלק מהעניין. השימוש בשיח הניו-אייג'י הצליח לרכך את הז'רגון הכלכלי וכך אולי למשוך קהלים נוספים, שמתעניינים יותר בהגשמה עצמית כמפתח להצלחה ופחות בסטטיסטיקה ובמבנה המשק. "הניו אייג' מאפשר לייחס יותר עוצמה לאינדיווידואל", אומר תבורי. "לאנשים רבים זו גם עשויה להיות דרך להצדיק את ההצלחה האישית שלהם: אם הצלחת פיננסית, סימן שאתה קצת על-אנושי".
כולם רוצים להיות מיליונרים: זינוק בביקוש להשכלה פיננסית בסיסית
דורון חלוץ
7.1.2008 / 10:34