שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מיכל נד"ב, פסקה כי חברות טנא נגה, טנא ניר, תנובה וגלידות נגה ישלמו לשמעון בן חמו, מפיץ מוצרי גלידות של טנא נוגה באזור יבנה ואשדוד, סכום כולל של 3.5 מיליון שקל בגין הפרשי עמלות משנת 1992 ועד שנת 2000.
בן חמו החל לעבוד כמפיץ גלידות של טנא נגה וטנא ניר ב-1976. בשנת 1981 נמכרה פעילות טנא נגה לתנובה, ובן חמו המשיך בהפצה וחלוקה של מוצרי טנא נגה. גם לאחר חתימת הסכם בין טנא נגה לבין סנוקרסט וחברת אסם בשנת 1996 המשיך בן חמו בהפצת מוצרי הגלידות.
בן חמו טען בתביעתו כי על פי הסכם שנחתם בינו לבין טנא נגה נקבע כי בן חמו יהיה מפיץ בלעדי של מוצרי החברה באזור אשדוד-יבנה, ירכוש רכב ובשל עבודת ההפצה יהיה זכאי ל-11% מהתמורה. כן הוסכם שאם יגיע למכירות של חצי מיליון דולר לעונה יהיה זכאי לעמלה כמו סוכנים אחרים בתל אביב, חיפה וירושלים, העומדת על כ-30%.
בן חמו טען כי משנת 1992 הגיעו מחזורי המכירות שלו לסכומים העולים על חצי מיליון דולר. למרות זאת קיבל עמלות בשיעור של 14% בלבד.
השופטת קיבלה את עדותם של מנכ"לי טנא נגה, וקבעה כי בן חמו היה סוכן ולא מחלק, כפי שטענה טנא נוגה.
השופטת נד"ב קובעת כי בכירי טנא נגה עצמו את עיניהם לקיומם של ההסכמים. לא טרחו לברר את קיומם בתיקו של בן חמו או לברר עם קודמיהם אם יש דברים בטענותיו. השופטת נד"ב קובעת כי לטנא נוגה ותנובה היו היה כל המידע והידיעות בדבר ההסכמים עם הסוכנים, ובן חמו היה רשאי לצפות שעם הגעתו למחזור העולה על חצי מיליון דולר יזמו טנא נוגה ותנובה את תשלום העמלה המגיעה לו. עוד מוסיפה השופטת נד"ב כי בן חמו השקיע מיטב מירצו ושנותיו בפיתוח אזור חלוקה שהיה בשליטתו והגדיל משמעותית את מחזורי החלוקה.
לפיכך נפסק כי טנא נגה תשלם לבן חמו הפרשי עמלות בשיעור של 14% מסכומי מחזור המכירות של בן חמו. סך הכל עבור השנים 1992 עד 1996 ישולמו לבן חמו כ-1.7 מיליון שקל. חברת נגה, שהוקמה בעקבות השותפות עם אסם וסנוקרסט, תשלם לבן חמו כ-1.8 מיליון שקל נוספים בגין עמלותיו לשנים 2000-1997.
בנוסף חייבה השופטת נד"ב את החברות הנתבעות לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דינו של בן חמו בסך כולל של 350 אלף שקל.
(תאק 4829-08-07)
טנא נגה ותנובה יפצו סוכן חלוקה ב-3.5 מיליון שקל בגין הפרשי עמלות
הילה רז
7.1.2008 / 14:56