האורווה של סילבן שלום

קבלת החלטות, ובעיקר קבלת החלטות מהירה, היא משוכה שהביורוקרטיה הישראלית מתקשה לחצות. הניסיון מלמד כי כמעט תמיד מתקבלות ההחלטות בירושלים מעט מדי ומאוחר מדי, בבחינת "לסגור את האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו ממנה".

הנטייה הזו היתה בעוכריו של שר האוצר, סילבן שלום, כשכינס שלשום מסיבת עיתונאים בהולה כדי להודיע על פטור ממס למשקיעים זרים בקרנות הון סיכון ישראליות. בימים טרופים אלה, כשמגדלי התאומים העשנים מרצדים אל מול העיניים, נראית סוגיית המס כמו הבעיה האחרונה של ענף ההון סיכון הישראלי. הקרנות צריכות קודם להצליח לשכנע משקיעים זרים לקחת את הסיכון של טיסה לישראל, וספק אם פטור ממס יועיל להרגיע את פחד הטיסה של המשקיעים.

דווקא לנוכח זאת הצעד של שלום מעורר לא מעט אהדה. שלום העיז, אחת ולתמיד, להכריע את סוגיית כפל המס על משקיעים זרים, ולהוריד אותה מעל סדר היום. הוא עשה זאת, כשהחליט במודע לוותר, לוותר על הכנסות המס מרווחי ההון של משקיעים זרים בקרנות הון סיכון, וייתכן גם, לוותר על הכנסות המס ממשקיעים ישראליים בקרנות האלו, שימצאו דרך להתחכם ולנצל את הפטור החדש גם למקרה שלהם. אחרי שנה וחצי (מאז עסקת כרומטיס) של דיונים מרתוניים עם רשויות המס האמריקאיות בניסיון למצוא דרך לחלוק את הכנסות המס על עסקות ההיי-טק הגדולות בין שתי המדינות, החליט שלום כי הזמן והעיקרון חשובים יותר מהכסף. והוא, כאמור, ויתר.

ניתן ללעוג ולומר כי הוויתור של שלום אינו משמעותי, מאחר שבטווח הנראה לעין קשה לצפות רווחי הון משמעותיים במגזר ההון סיכון. זה נכון, אבל זה אינו מפחית מחשיבות הצעד שעשה שלום. ראשית, משום שהפטור ממס משתרע עד 2004, ובהחלט ייתכן כי במהלך שלוש השנים יצטברו רווחי הון והפטור על מסים עליהם ייהפך לרלוונטי. שנית, משום ששלום קבע כאן עקרונות חשובים: שיעדי המדיניות חשובים יותר מהכנסות המדינה ממסים; שוויתור בטווח הקצר עשוי להצדיק את עצמו בטווח הארוך; ושההיי-טק - על אף המשבר הנוכחי - הוא המגזר המועדף של המשק הישראלי. מועדף מספיק, כדי להפלות אותו לטובה במכוון.

לא חוכמה לטפח את ענף ההיי-טק כשהוא נמצא בשיא הגאות ומכניס כספים רבים למדינה. החוכמה היא לטפח את הענף דווקא בשעת משבר, כדי להניח את התשתית לגאות מחודשת בעתיד.

ובכלל, הצעד של שלום חשוב מעצם זה שהוא נעשה, והחלטה סוף סוף התקבלה. באווירת האי החלטות של המשק הישראלי, טוב שמישהו מקדם משהו, גם אם באיחור. על אותו משקל אפשר לחשוב על חוק קופות הגמל החבוט, או על ההנפקה של האיגרות חוב המיועדות לקרנות הפנסיה כבעיות מבניות בלתי רלוונטיות בשפל הנוכחי של שוק ההון הישראלי. על אף זאת, אם שלום ירהיב עוז ויטפל בהן, דווקא עתה, הוא יזרע בכך זרעים חשובים להבראתו של שוק ההון הישראלי בעתיד.

נאמר כבר שלשפל יש הרבה חסרונות, ורק מעט יתרונות. אחד היתרונות הוא היכולת לבחון את הטעויות שנעשו, ולנצל את אווירת השפל כדי לערוך שינויים מבניים חשובים (שאחרת, היו נתקלים בהתנגדות עזה). אם הצעד של הפטור ממס על משקיעים זרים הוא מאפיין, הרי ששלום יכול עוד ליהפך לשר אוצר עסוק במיוחד בתקופת השפל הנוכחית - וגם חשוב במיוחד.