המעבר ממחירים שנקובים בדולרים למחירים הנקובים בשקלים היה צריך להתרחש בישראל מזמן. הסיבה שזה לא קרה עד כה נובעת בעיקר מהרגלים שקשה לשנות. אנשים פשוט התרגלו לכך שמחירים מסוימים קובעים בדולרים - וזהו.
להרגלים יש חשיבות גדולה בשמירה על היציבות של המערכת הכלכלית. לכן בלי זעזוע חזק שגורם לחלק מהאנשים לפחות הפסד כספי גדול, קשה מאוד לשנותם.
והפסדים יש. הנה, השבוע התברר שהתמורה שקיבלו מוכרי תנובה (הקיבוצים והמושבים) בימים אלה ממש נמוכה ב-330 מיליון שקל לעומת התמורה שחשבו שיקבלו. הסיבה: מחיר העסקה נקבע בדולרים לפני עשרה חודשים, ובינתיים חלה שחיקה של 9.8% בשער הדולר מול השקל. עוד דווח השבוע ש-60% מחוזי הדירות החדשים נחתמים בשקלים ומוצמדים למדד ולא לשער הדולר. הסיבה: בעלי הדירות שנכוו מירידת שער הדולר לא מוכנים יותר להיחשף לסיכון המטבעי.
מחיר הוא כמו חלון ראווה. המחיר של מוצר הוא המידע הראשוני שיש לנו עליו. נניח שאדם פונה לשני עורכי דין ומבקש מהם הצעת מחיר לליווי פרויקט מסוים. אם עו"ד א' ינקוב במחיר של 500 שקל לשעה ועו"ד ב' יבקש 1,500 שקל לשעה, המסקנה הראשונית תהיה שעורך דין ב' כנראה טוב ומנוסה יותר. שהרי אם לא כך, מדוע הוא מבקש שכר טרחה כה גבוה?
מכיוון שהמחיר מגלם בתוכו פריטי מידע סמויים וגלויים, קשה מאוד לשנותו סתם כך. צריכה להיות לכך סיבה טובה, ושינוי החוק לבדו (תיקון לחוק הגנת הצרכן הקובע כי עוסקים יציגו מחירים רק בשקלים), כפי שנעשה ב-2002, לא תמיד מספיק.
השינוי בהרגלים התאפשר בשנתיים האחרונות רק בזכות הזעזוע שעבר הדולר והחולשה הגדולה שלו מול כל המטבעות בעולם, כולל השקל. פתאום אנשים הבינו שהצמדה לדולר יכולה לעלות להם ביוקר. הם הבינו שמי שמחשב את ההוצאות שלו בשקלים ואת ההכנסות שלו בדולרים לוקח סיכון מיותר. וכשהסיכון מתממש ונהפך להפסד גדול, לפתע כולם מוכנים לשנות הרגלים.
באופן כללי, המעבר ממחירים דולריים לשקליים הוא בשורה טובה למשק הישראלי. זו תופעה שתגרום לאחידות ותסייע ביכולת להשוות בין מחירים של מוצרים ושירותים. זהו מנגנון של ייעול טבעי מהסוג שהתרחש באירופה עם המעבר למטבע היורו. ביטול מערכת ההצמדה לדולר יסייע גם לשמור על האינפלציה בישראל בתקופות שבהן השקל יעבור פיחות.
גם מנקודת המבט של הצרכנים והפירמות המעבר הוא לטובה. ברוב העסקות הוא יחסוך משני הצדדים את החשיפה לסיכון מיותר.
ישראל כבר התרגלה לשינויי מטבעות בעבר. ב-80' בוטלה באופן סופי הלירה הישראלית ובמקומה קיבלנו את השקל הישן (כל שקל היה שווה אז 10 לירות). ב-85', כחלק מתוכנית הייצוב, נכנס למחזור השקל החדש, שערכו היה שווה ל-1,000 שקל ישן.
החלפת המטבעות נועדה לקבע בתודעת הציבור סולם מחירים חדש ולסייע לייצוב המחירים. כעת נראה שהמהלך הושלם: 22 שנה לאחר שנכנס לארנק ולחשבונות הבנק, מצליח השקל לדחוק את הדולר ממעוזיו האחרונים ולהיהפך למטבע הרשמי באמת, המקובל על כל תושבי ישראל.
אחרי 22 שנה: השקל ניצח את הדולר
עמי גינזבורג
8.1.2008 / 9:47