לאחר 10 שנים: בריטיש גז סוגרת את משרדיה בישראל

ענקית האנרגיה העולמית בריטיש גז (BG Group) הודיעה היום על סגירת משרדיה בישראל, החל מה-31 בינואר. החלטת החברה על סגירת המשרדים בישראל באה בהמשך להודעתה בחודש שעבר על פרישתה מן המשא ומתן למכירת עתודות הגז הטבעי בשדה Gaza Marine לממשלת ישראל, בעקבות המשא-ומתן המדשדש בין הצדדים.



BG תמשיך להחזיק ברישיון הפרויקט, ששיעור החזקתה בו הינו 90% (ו-60% לאחר פיתוחו), וכן תמשיך להפעיל את משרדיה ברמאללה.



כמו כן הודיעה BG כי בכוונתה לוותר על מעמדה כמנהל מפעיל ברישיון של מד-יבנה שלחופי ישראל, בו היא שותפה (35%) יחדיו עם ישראמקו ודור.



BG החלה לפעול בישראל בשנת 96' ושנתיים לאחר מכן פתחה את משרדיה הראשונים בישראל, בתל אביב. כיום מחזיקה החברה בשלוחה בהרצליה פיתוח, בה מועסקים שבעה עובדים מקומיים.



בהודעת החברה נמסר כי: "בריטיש גז נותרת מחויבת להבטחת הסכם בר קיימא למכירת עתודות הגז הטבעי בפרויקט עזה מארין, עבור תמורה המשקפת את מחירי השוק שלהן. לפיכך, משרדי החברה ברמאללה יישארו פעילים. בריטיש גז תשקול את האופציות העומדות בפניה ותמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בסקטור האנרגיה במשק הישראלי".



BG - קונגלומרט אנרגיה המעסיק 6,000 עובדים ב-5 יבשות, ונסחר בלונדון ובניו יורק לפי שווי של 40 מיליארד דולר - הגיעה לישראל דרך מאגרי הגז הטבעי הגדולים של מצרים, שם היא חולשת כיום על יצוא של 40% מתפוקת הגז המצרי לעולם.



בסוף שנות ה-90' קיבלה BG זיכיון לחיפושי נפט וגז בחופי הארץ - ובשנת 2000 אמנם חשפה שדה פוטנציאלי, Gaza Marine, מול חופי עזה.



בצעד אשר עורר ביקורת נוקבת לאורך שנים, ויתר ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, על הזיקה הישראלית לשדה - ואיפשר בכך לרשות הפלשתינית להחזיק ב-10% מן הזכויות בפרויקט (עם פיתוחו) - כשזו צפויה עוד ליהנות מתמלוגים בשיעור 12.5% מן ההכנסות (המוערכות ב-4 מיליארד דולר).



לצד BG (המחזיקה ב-60%) וקרן ההשקעות של הרשות (10%) - שותפה בפרויקט (30%) גם חברת התשתיות הלבנונית CCC, חברה פרטית בבעלות משפחת ח'ורי הלבנונית-נוצרית.



לאורך השנים עלו בתוהו המאמצים לחתימת הסכם בין ישראל לבין BG לרכישת הגז הטבעי מן המאגר - על אף התערבותה של ממשלת בריטניה בקידום המהלך. זאת, משום מחלוקת כספית סביב תנאי העסקה, מורכבות ההיבטים הטכניים לביצועה, ובעיקר - על רקע חששם של גורמי הביטחון כי התמורה שתשולם לחברה, לרשות הפלשתינית ול-CCC, תגיע לבסוף לידי ארגוני הטרור בשטחים.



כבר ב-2005 החליטה BG לסגת מן המשא ומתן עם ישראל ואיימה להנזיל את הגז שבמאגר (LNG) ולשווקו למצרים. התערבותו של ממלא מקום ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, הביאה לבקשתה של ממשלת בריטניה מן החברה, לשוב אל שולחן המשא ומתן.



BG אמנם שבה, אך בתום שנה וחצי של דיונים חשאיים וגלויים, טרם נחתם כל הסכם - כאשר הצדדים עדיין חלוקים בשאלת המחיר, תנאי העברת הכספים והנחת התשתית בין ישראל לרצועת עזה.



באחרונה עוכב המו"מ גם בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה הספקית המתחרה, ים-תטיס, נגד ההתקשרות הנרקמת בין הצדדים תוך מתן פטור ממכרז. בהחלטתו אישר בג"צ את המשך המו"מ בין המדינה לבין BG, ואולם התנה חתימת כל הסכם בין הצדדים בשינוי חוק משק הגז הטבעי - שאסר על מעורבות ממשלתית בשוק.