העונש על גזענות - 50 אלף שקל: קיבוץ רמות מנשה יפצה צעיר לאחר שכניסתו למועדון נמנעה בשל צבע עורו

הצדדים הסכימו כי המועדון נחשב כ"מקום ציבורי" כהגדרתו בחוק איסור אפליה, וזאת לאור החלטת הקיבוץ לפתוח את המועדון ל"שימוש הציבור".



השופטת וסרקרוג התייחסה לערך השיוויון והצורך להגן על יישומו במסגרת חוק איסור אפליה גם בכניסה למקומות ציבוריים. "המחוקק עמד על הבעיה הקשה הקיימת בתחום החברתי, בין היתר, בנוגע לאפליה בכניסה למקומות ציבוריים", כתבה השופטת, "סירוב לאפשר לאדם כניסה למקומות בילוי בשל היותו בעל חזות מזרחית היא תופעה שלילית, שהחברה בישראל נדרשת להתמודד איתה, ואשר ברובה מתרחשת במקומות שהם בבעלות פרטית".



וסרקרוג הוסיפה כי מדינת ישראל התחייבה בכמה אמנות בינלאומיות למגר תופעה כזו באמצעות חקיקה."צבע עורו של אדם אינו יכול להיחשב בשום מקרה נתון מחייב לגבי כניסתו למועדון לצורך בילוי. ועוד יש לומר בלשון חדה וברורה - אין הוא יכול לשמש אף לא ראשית ראיה, לגבי אופן התנהלותו של אדם בתוך מועדון הריקודים".



היא הוסיפה כי אפליה כדוגמת זו פוגעת אנושות בכבוד האדם. "אין לאדם שליטה על מינו ולא על צבע עורו או על שלמות גופו. יכול אדם שיעשה בחייו כל שביכולתו כדי לרכוש חוכמה ודעת, להיות אדם טוב ומיטיב, נוח לבריות וישר דעת, ולמרות האמור יידחה רק בשל אותו מאפיין שאין לו עליו שליטה, מאפיין גנטי או אחר".



השופט יצחק כהן הצטרף ואמר כי טענות הקיבוץ "להצדקת השפלתו של המשיב בפתח המועדון, קרסו. מוטב היה למערערים אלמלא טענו טענות חסרות בסיס, שכן טענותיהם רק העצימו את גודל העוולה שביצעו".