חברת , הנתונה למאבקים משפטיים על השליטה בה, מוצאת את עצמה היום (ג') מעורבת בחזית נוספת, והפעם מול שלטונות המס.
נציבות המס תובעת מחברת תרו תשלום של 53 מיליון דולר בגין תשלומי מס במקור שלא הועברו לה על ידי החברה, בגין הרווח של שלושה מנהלים ובעלי שליטה בחברה ממימוש אופציות. סכום זה עלול להטיל עומס כבד על תרו, שנדרשה בקיץ שעבר להזרמת הון על ידי חברת Sun ההודית, כדי לממן פירעון של חלק מחובה הפיננסי.
דיוויד שפירו, עורך הדין של חברת תרו, מסביר שהרקע לדרישה הוא הקצאת אופציות למניות תרו לברי לויט, יו"ר תרו, לאהרון לויט, מנכ"ל החברה, ולדניאל מורוס, סגן יו"ר תרו, שהם בעלי השליטה בחברה ועובדי החברה הבת Taro U.S.
תרו הקצתה 3 מיליון אופציות (10% מהונה של החברה בדילול מלא) ב-92' וקבעה כי השלושה יוכלו לממש אותן במנות עד להשלמת עשר שנות עבודה בחברה הבת. לדברי שפירו, תוספת המימוש לאופציות נקבעה ברמה של 2.875 דולרים למניה, שהיתה זהה למחיר השוק של המניות בעת ההענקה. לדבריו, ההקצאה אושרה פה אחד על ידי אסיפה כללית של בעלי מניותיה של תרו ללא השתתפות האחים לויט ומורוס, על אף שבאותה תקופה הקצאה מסוג זה לא הצריכה את אישור בעלי המניות בהליך של עסקת בעלי עניין, כפי שמתחייב כיום.
תרו מציינת כי השלושה מימשו את האופציות ב-2001 ושילמו ב-2002 מס פדרלי, מס מדינה ותשלומי ביטוח לאומי בשיעור מצטבר של 46.3% מההכנסה שנבעה ממימוש האופציות. תרו מציינת שהרווח ממימוש האופציות הוגדר כהכנסה מעבודה על ידי שלטונות המס ומוסה בשיעור המס השולי.
נציבות מס הכנסה הישראלית תובעת עתה מתרו בגין אותם רווחים ממש תשלום של 34 מיליון דולר וקנס של 19 מיליון שקל.
שפירו קובע כי הדרישה מנוגדת לאמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב, ועל כן היענות לדרישת נציבות המס הישראלית תטיל על האחים לויט ועל מורוס תשלום מס של קרוב ל-100% מהרווח שהפיקו ממימוש האופציות. לדבריו, האחים לויט ומורוס הם תושבי ארה"ב. לטענת תרו, לא היתה מוטלת עליה חובת ניכוי במס במקור על הרווח של האחים לויט ושל מורוס ממימוש האופציות, שכן על פי אמנת המס בין ישראל לארה"ב ופקודת המס הישראלית, לא ניתן להשית מס ישראלי על תושב ארה"ב בגין הכנסה שקיבל בתמורה לעבודה או שירותים שסיפק שסופקו על ידם בארה"ב.
לדברי שפירו, תרו תערער לבית המשפט המחוזי בחיפה על שומת המס שנקבעה לה על בסיס פקודת מס הכנסה, ובמקביל תפעל לקיום נוהל ההסכמה ההדדית הקבוע באמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב, שהוא הנוהל לפתרון מחלוקות.
שפירו ציין כי נציבות מס הכנסה לא הסבירה מדוע אינה פונה לשלטונות המס בבקשה לקבל את המגיע לה ומדוע אינה נוהגת על פי נוהל הסדרת המחלוקות הקבוע באמנה למניעת כפל מס, בהנחה שנציבות המס מכירה בקיומו של מסמך זה. לדבריו, נציבות המס לא סיפקה הסבר לדרך חישוב המס.
הוא העריך כי נציבות המס מבססת את טענתה על כמות האופציות שהוקצתה לבעלי השליטה, שמעידה כביכול שהם קיבלו אותן כבעלי שליטה, ולא כעובדי החברה.
מילקי רובינשטיין, מנכ"ל תרו ישראל, אמר שבפגישה עם פקיד השומה נטען כלפי החברה ש-Taro U.S היא חברת שיווק קטנה ותו לא. לדבריו, טענה זו נוגדת את המציאות ואת ההיסטוריה של תרו. רובינשטיין ציין שהאחים לויט ומורוס החלו לעבוד ב-Taro U.S כאשר מחזורה הכספי היה 10 מיליון דולר. לדבריו, הם הניחו את התשתית השיווקית שלה, את מערך הרישום של תרופות, כולל תהליכי אישור מול רשות המזון והתרופות האמריקאית, וכן הקימו את מחלקת הניסויים הקליניים של החברה.
פעולות אלו סייעו לתרו ליהפך לחברה שמחזורה השנתי 300 מיליון דולר, ועל כן לדבריו, הניסיון לטעון כי לא עבדו בחברה חסר בסיס.
המחיר היקר של אופציות לבכירים: נציבות המס תובעת מתרו 53 מיליון דולר בגין תשלום אופציות
יורם גביזון
8.1.2008 / 19:25